כף החיים (סופר) - כף החיים (השני): הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Kaf Ha'Chaym.jpg|שמאל|200px|ממוזער|'''שער הספר''' [[אורח חיים]] חלק א' מופיע בשער שמו של בן המחבר '''משה סופר''' מ[[רחוב]] [[הנביאים]] 84 מ[[ירושלים]] [[ארץ ישראל]]]]
[[תמונה:Kaf Ha'Chaym.jpg|שמאל|200px|ממוזער|'''שער הספר''' [[אורח חיים]] חלק א' מופיע בשער שמו של בן המחבר '''משה סופר''' מ[[רחוב]] [[הנביאים]] 84 מ[[ירושלים]] [[ארץ ישראל]]]]


[[חיבור]] '''כף החיים''' הינו הספר הגדול ביותר שיצא על שולחן ערוך אורח חיים, מהות הספר ביאורים והשלמות שחיבר [[רבי יעקב חיים סופר]] מ[[ירושלים]]  על ה[[שולחן ערוך]] ל[[מרן]] רבי [[יוסף קארו]] מ[[צפת]]. [[רבי יעקב חיים סופר]], עלה ל[[ארץ ישראל]] ל[[ירושלים]] ושם התחיל את ביאורו הגדול על ה[[שולחן ערוך]].
[[חיבור]] '''כף החיים''' הינו ספר הלכה על שולחן ערוך אורח חיים, מהות הספר ביאורים והשלמות על ה[[שולחן ערוך]] ל[[מרן]] רבי [[יוסף קארו]] מ[[צפת]]. [[רבי יעקב חיים סופר]], עלה ל[[ארץ ישראל]] ל[[ירושלים]] ושם התחיל את ביאורו הגדול על ה[[שולחן ערוך]].


נכתב על השולחן ערוך חלק [[אורח חיים]] וחלק [[יורה דעה]] [עד סימן קיט], במרכז הספר נדפסו דברי [[מרן]] רבי [[יוסף קארו]] שהתגורר ב[[צפת]] ועלה ל[[ארץ ישראל]] מ[[טולדו]] שבמדינת [[ספרד]], ועמו הגהות רבי [[משה איסרל'ש]] מ[[קראקא]] שבמדינת [[פולין]], ומצדי הספר ציוני הגהות של רבי [[משה רבקה'ש]] מ[[וילנא]] שבמדינת [[ליטא]] שבמחוז מדינת [[רוסיה]].
נכתב על השולחן ערוך חלק [[אורח חיים]] וחלק [[יורה דעה]] [עד סימן קיט], במרכז הספר נדפסו דברי [[מרן]] רבי [[יוסף קארו]] שהתגורר ב[[צפת]] ועלה ל[[ארץ ישראל]] מ[[טולדו]] שבמדינת [[ספרד]], ועמו הגהות רבי [[משה איסרל'ש]] מ[[קראקא]] שבמדינת [[פולין]], ומצדי הספר ציוני הגהות של רבי [[משה רבקה'ש]] מ[[וילנא]] שבמדינת [[ליטא]] שבמחוז מדינת [[רוסיה]].
שורה 7: שורה 7:
הספר מלקט פירושיהם ודעותיהם של  האחרונים על השולחן ערוך, ולעיתים כותב המחבר הערות מדעתו.
הספר מלקט פירושיהם ודעותיהם של  האחרונים על השולחן ערוך, ולעיתים כותב המחבר הערות מדעתו.


המחבר לא הספיק לסיים את הספר עד סימן קיט, ובסימנים האחרונים ביקש בן המחבר רבי '''משה סופר''' מ[[ירושלים]] שיכתב ויושלם חלק ב' מחלק יורה דעה כסגנון המחבר לצורך כך ביקש זאת ממרן [[הרב עובדיה יוסף]] ה[[ראשון לציון]] ו[[הרב הראשי לישראל]] מלפנים שהסכים לכך, ושילם לו שכרו טבין ותקילין במיטב.  
המחבר לא הספיק לסיים את הספר עד סימן קיט, ובסימנים האחרונים ביקש בן המחבר רבי '''משה סופר''' מ[[ירושלים]] שיכתב ויושלם חלק ב' מחלק יורה דעה כסגנון המחבר לצורך כך ביקש זאת ממרן [[הרב עובדיה יוסף]] ה[[ראשון לציון]] ו[[הרב הראשי]] ל[[פתח תקוה]] באותו זמן, שהסכים לכך, ושילם לו שכרו טבין ותקילין במיטב.  


הספר הודפס במהדורות רבות על ידי רבי '''[[משה סופר]]''' מ[[ירושלים]] בן המחבר ובנו רבי '''[[שלום סופר]]''' (ר' יצחק שלום סופר) נכד המחבר מ[[ירושלים]], ועוזרם ומסייעם בהובלת הספרים שנים רבות היקר ר' [[אהרן מזרחי]]{{הערה| בן כתון}} מ[[ירושלים]].
הספר הודפס במהדורות רבות על ידי בן המחבר רבי '''[[משה סופר]]''' מ[[ירושלים]] ובנו רבי יצחק '''[[שלום סופר]]''' נכד המחבר מ[[ירושלים]], ועוזרם ומסייעם בהובלת הספרים שנים רבות מר [[אהרן מזרחי]] מ[[ירושלים]].


בספר יש עשרה חלקים; שמונה חלקים על אורח חיים (חלקים א-ח) ושני חלקים על יורה דעה (חלקים א-ב), נדפס ונהדר מחדש באותיות מרובעות מאירות עינים בירושלים בשעה טובה מזל עם ברכה בראש חודש [[טבת]] שנת [[ה'תשע"ו]].
בספר יש עשרה חלקים; שמונה חלקים על אורח חיים (חלקים א-ח) ושני חלקים על יורה דעה (חלקים א-ב), נדפס ונהדר מחדש באותיות מרובעות מאירות עינים בירושלים בשעה טובה מזל עם ברכה בראש חודש [[טבת]] שנת [[ה'תשע"ו]].
הספר קיים במאגרים התורניים: היברו בוקס, ואוצר החכמה [[Otzar Hochma ,Hebrew Box]].
הספר קיים במאגרים התורניים: [[היברו בוקס]], ו[[אוצר החכמה]] [[Otzar Hochma ,Hebrew Box]].


==ספרים שנבנו והתייסדו על ספר כף החיים==
==ספרים שנבנו והתייסדו על ספר כף החיים==
משתמש אלמוני

תפריט ניווט