2,256
עריכות
כף החיים (סופר) - כף החיים (השני): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
חיבור '''כף החיים''' הינו ספר הלכה על [[שולחן ערוך]] חלק [[אורח חיים]] במלואו וחלק [[יורה דעה]] במקצתו, מהות הספר ביאורים והשלמות על ה[[שולחן ערוך]] ל[[מרן]] [[רבי יוסף קארו]] מ[[צפת]]. חיברו [[רבי יעקב חיים סופר (הראשון)]], שזכה ועלה ל[[ארץ ישראל]] ל[[ירושלים]] ושם התחיל את ביאורו הגדול על ה[[שולחן ערוך]]. | חיבור '''כף החיים''' הינו ספר הלכה על [[שולחן ערוך]] חלק [[אורח חיים]] במלואו וחלק [[יורה דעה]] במקצתו, מהות הספר ביאורים והשלמות על ה[[שולחן ערוך]] ל[[מרן]] [[רבי יוסף קארו]] מ[[צפת]]. חיברו [[רבי יעקב חיים סופר (הראשון)]], שזכה ועלה ל[[ארץ ישראל]] ל[[ירושלים]] ושם התחיל את ביאורו הגדול על ה[[שולחן ערוך]]. | ||
נכתב הכף החיים על ה[[שולחן ערוך]] חלק [[אורח חיים]] וחלק [[יורה דעה]] [עד סימן קיט], כאדם האוכל מן כף ([[כף החיים]]) שעל השולחן ([[שולחן ערוך]]) עם [[המפה]] (הגהות [[הרמ"א]]) ושותה על שולחנו מים מן הבאר ([[באר הגולה (רבקש)]]){{הערה| וכדאמרי [[גברי בדיחי]]: '''אנחנו יש לנו את ה[[שב"כ הישראלי]] הטוב ביותר''', [[השב"כ]] ראשי תיבות ה'מפה, ש'ולחן ערוך, ב'אר הגולה, כ'ף החיים, וכן אמרי [[גברי בדיחי]]; '''אל תיקרי '''כַּף''' הַחַיִּים אלא '''כֵּף''' הַחַיִּים''' (בשם [[הרב מיכאל לסרי]] ובשם [[הרב מאיר מאזוז]])}} | נכתב הכף החיים על ה[[שולחן ערוך]] חלק [[אורח חיים]] וחלק [[יורה דעה]] [עד סימן קיט], כאדם האוכל מן כף ([[כף החיים]]) שעל השולחן ([[שולחן ערוך]]) עם [[המפה]] (הגהות [[הרמ"א]]) ושותה על שולחנו מים מן הבאר ([[באר הגולה (רבקש)]]){{הערה| וכדאמרי [[גברי בדיחי]]: '''אנחנו יש לנו את ה[[שב"כ הישראלי]] הטוב ביותר''', [[השב"כ]] ראשי תיבות ה'מפה, ש'ולחן ערוך, ב'אר הגולה, כ'ף החיים, וכן אמרי [[גברי בדיחי]]; '''אל תיקרי '''כַּף''' הַחַיִּים אלא '''כֵּף''' הַחַיִּים''' (בשם [[הרב מיכאל לסרי]] ובשם [[הרב מאיר מאזוז]])}}. | ||
*במרכז הספר נדפסו דברי ה[[שלחן ערוך]] מאת [[מרן]] [[רבי יוסף קארו]] שהתגורר ב[[צפת]] ועלה ל[[ארץ ישראל]] מ[[טולדו]] ה[[עיר הבירה]] ב[[ספרד]] בזמנו{{הערה| טולדו הייתה בירת ממלכת ספרד במשך 476 שנה, בין השנים 1085 ל-1561, אז עבר התואר למדריד. כיום טולדו היא [[עיר הבירה]] ב[[פרובינציית טולדו אנדלוסיה]] והמחוז האוטונומי של [[קסטיליה-לה מנצ'ה]] שבמדינת [[ספרד]]}} הנקראת [[טולדו ירושלים דספרד]]. | |||
*ואתו מצורף הגהות הנקראים [[מפה]] פרושה או [[המפה]] הפרושה, מאת [[הרמ"א]] שהינו [[רבי משה איסרל'ש]] מ[[קראקא]] ה[[עיר הבירה]] של מדינת [[פולין]]. | |||
*ומצדי הספר ציוני הגהות ספר [[באר הגולה (רבקש)]] של רבי [[משה רבקה'ש]] מ[[ווילנא]] ה[[עיר הבירה]] של מדינת [[ליטא]] שבמחוז מדינת [[רוסיה]] הנקראת [[וילנא ירושלים דליטא]]{{הערה| פרט מעניין שכל הנזכרים כולל הרב [[כף החיים]] והרב [[עובדיה יוסף]] באו מ[[עיר הבירה]] של מדינתם ושימשו בה כמחברים, מה שאומר שכמה יצדקו דברי חכמים, שעתידה ירושלים להיות אורו של עולם כדברי חכמים ב[[תלמוד]] וב[[מדרש]]: "עֲשָׁרָה קַבִּים יוֹפִי יָרְדוּ לְעוֹלָם, תִּשְׁעָה - נָטְלָה יְרוּשָׁלַיִם וְאֶחָד - כֹּל הָעוֹלָם כֻּלוֹ." (מסכת קידושין מ"ט, ב'), "אין לך יופי כיופי של ירושלים." (שם כ"ח), "ירושלים אורו של עולם שנאמר 'והלכו גוים לאורך', ומי הוא אורה של ירושלים, הקב"ה דכתיב 'והיה לך ה' לאור עולם'." (בראשית רבה נ"ט, ח')}}. | |||
*ולמטה מדבריהם פירוש [[כף החיים]] מאת רבי [[יעקב חיים סופר]]. | |||
המחבר לא הספיק לסיים את הספר והגיע רק עד סימן קיט, ובסימנים האחרונים ביקש בן המחבר רבי '''[[משה סופר]]''' מ[[ירושלים]] שיכתב ויושלם חלק ב' מחלק [[יורה דעה]] כסגנון המחבר לצורך כך ביקש זאת מ[[מרן]] [[הרב עובדיה יוסף]] [[הראשון לציון]] ובאותו זמן [[הרב הראשי]] ל[[פתח תקווה]] הנקראת [[אם המושבות]]{{הערה| ושימש גם כ[[ראב"ד]] [[קהיר]] ה[[עיר הבירה]] של [[מצרים]]}}, שהסכים לכך ושילם לו שכרו במיטב. | המחבר לא הספיק לסיים את הספר והגיע רק עד סימן קיט, ובסימנים האחרונים ביקש בן המחבר רבי '''[[משה סופר]]''' מ[[ירושלים]] שיכתב ויושלם חלק ב' מחלק [[יורה דעה]] כסגנון המחבר לצורך כך ביקש זאת מ[[מרן]] [[הרב עובדיה יוסף]] [[הראשון לציון]] ובאותו זמן [[הרב הראשי]] ל[[פתח תקווה]] הנקראת [[אם המושבות]]{{הערה| ושימש גם כ[[ראב"ד]] [[קהיר]] ה[[עיר הבירה]] של [[מצרים]]}}, שהסכים לכך ושילם לו שכרו במיטב. | ||