17,711
עריכות
אבות נזיקין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←מקור
אין תקציר עריכה |
(←מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[אבות נזיקין]] הן סוגי הנזק המפורשים בתורה שאדם שאדם עושה לחברו על ידי גופו או על ידי רכושו. לאבות הנזיקין ישנם גם "תולדות" והם הנזקים הדומים אל האבות באופיים ובתכונתם, ואינם מפורשים בתורה. ב[[פרשת משפטים]] מלמדת אותנו התורה, שחייב אדם לשלם בין בעד נזקי גופו ובין בעד נזקי ממונו, כלומר בין כשהזיק את חברו על ידי גופו ובין כשהזיקו על ידי רכושו, שכן מוזהר האדם להשגיח ולשמור היטב על רכושו העלול להזיק, שלא יפגע בבני אדם ולא יגרום להם הפסדים. | [[אבות נזיקין]] הן סוגי הנזק המפורשים בתורה שאדם שאדם עושה לחברו על ידי גופו או על ידי רכושו. לאבות הנזיקין ישנם גם "תולדות" והם הנזקים הדומים אל האבות באופיים ובתכונתם, ואינם מפורשים בתורה. ב[[פרשת משפטים]] מלמדת אותנו התורה, שחייב אדם לשלם בין בעד נזקי גופו ובין בעד נזקי ממונו, כלומר בין כשהזיק את חברו על ידי גופו ובין כשהזיקו על ידי רכושו, שכן מוזהר האדם להשגיח ולשמור היטב על רכושו העלול להזיק, שלא יפגע בבני אדם ולא יגרום להם הפסדים. | ||
==מקור== | ==מקור== | ||
המשנה {{#makor-new:בבא קמא ב א|בבלי-בבא קמא|ב|א}} מונה ארבעה אבות נזיקין: "השור והבור והמבעה וההבער". כל אותם אופני הנזק המפורשים בתורה נקראים "אבות נזיקין", לפי שיש להם "תולדות", והם הנזקים הדומים אל האבות באופיים ובתכונתם, ואינם מפורשים בתורה. | המשנה {{#makor-new:בבא קמא ב א|בבלי-בבא-קמא|ב|א}} מונה ארבעה אבות נזיקין: "השור והבור והמבעה וההבער". כל אותם אופני הנזק המפורשים בתורה נקראים "אבות נזיקין", לפי שיש להם "תולדות", והם הנזקים הדומים אל האבות באופיים ובתכונתם, ואינם מפורשים בתורה. | ||
מתוך ארבעת אבות הנזיקין, שניים הם ברורים, ואין עליהם כל מחלוקת: א. הבור; ב. ההבער, כלומר האש. אבל השניים האחרים - השור והמבעה - אינם ברורים. לדעת רב, "שור" האמור במשנה , כולל את כל נזקי השור, כלומר: קרן, שן ורגל, ו"מבעה" פירושו: אדם המזיק בגופו את ממון חברו. ושמואל סובר שאין המשנה מונה אלא ארבעה סוגי נזקי ממון, שהם מועדים מתחילתם, ו"שור" פירושו רגל בלבד, ו"מבעה" זה שן. נמצא לדעת שמואל, שאמנם אין המשנה מונה אלא ארבעה אבות נזיקין: רגל, שן, בור ואש. בירושלמי מפרשים, ש"שור" פירושו קרן, ו"מבעה" כולל שן ורגל. | מתוך ארבעת אבות הנזיקין, שניים הם ברורים, ואין עליהם כל מחלוקת: א. הבור; ב. ההבער, כלומר האש. אבל השניים האחרים - השור והמבעה - אינם ברורים. לדעת רב, "שור" האמור במשנה , כולל את כל נזקי השור, כלומר: קרן, שן ורגל, ו"מבעה" פירושו: אדם המזיק בגופו את ממון חברו. ושמואל סובר שאין המשנה מונה אלא ארבעה סוגי נזקי ממון, שהם מועדים מתחילתם, ו"שור" פירושו רגל בלבד, ו"מבעה" זה שן. נמצא לדעת שמואל, שאמנם אין המשנה מונה אלא ארבעה אבות נזיקין: רגל, שן, בור ואש. בירושלמי מפרשים, ש"שור" פירושו קרן, ו"מבעה" כולל שן ורגל. | ||
===מקור האיסור מהתורה=== | ===מקור האיסור מהתורה=== | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
* [[רבינו יונה]] {{הערה|תחילת מסכת אבות}} כתב שהחיוב הוא חלק מאיסור [[לא תגזול]] וכן כותב הטור {{#makor-new:חושן משפט שעח א|טור-חושן-משפט|שעח|א}} "כשם שאסור לגנוב ולגזול ממון חבירו כך אסור להזיק ממון שלו אפילו אינו נהנה". | * [[רבינו יונה]] {{הערה|תחילת מסכת אבות}} כתב שהחיוב הוא חלק מאיסור [[לא תגזול]] וכן כותב הטור {{#makor-new:חושן משפט שעח א|טור-חושן-משפט|שעח|א}} "כשם שאסור לגנוב ולגזול ממון חבירו כך אסור להזיק ממון שלו אפילו אינו נהנה". | ||
* ה[[רמ"ה]] {{הערה|בבא בתרא פרק ב אות ק"ז}} כתב שזה מדין [[ואהבת לרעך כמוך]] או משום [[לפני עיוור לא תיתן מכשול]]. | * ה[[רמ"ה]] {{הערה|בבא בתרא פרק ב אות ק"ז}} כתב שזה מדין [[ואהבת לרעך כמוך]] או משום [[לפני עיוור לא תיתן מכשול]]. | ||
* ה[[מנחת חינוך]] {{הערה|מצווה יא}} כתב שהחיוב הוא מדין [[השבת אבידה]] משום שאם האדם חייב להשיב את ממון חבירו קל וחומר שעליו לשמור שלא לאבדו. | * ה[[מנחת חינוך]] {{הערה|מצווה יא}} כתב שהחיוב הוא מדין [[השבת אבידה]] משום שאם האדם חייב להשיב את ממון חבירו קל וחומר שעליו לשמור שלא לאבדו. | ||
==אופי כל אחד מארבעת האבות== | ==אופי כל אחד מארבעת האבות== | ||
לכל אחד מארבעת אבות הנזיקין ישנם דינים המיוחדים לו הכוללים לפעמים גם מקרים בהם אין חיוב על ההיזק. | לכל אחד מארבעת אבות הנזיקין ישנם דינים המיוחדים לו הכוללים לפעמים גם מקרים בהם אין חיוב על ההיזק. | ||