17,711
עריכות
מקרא מגילה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←מנהגים שונים
| שורה 46: | שורה 46: | ||
== מנהגים שונים == | == מנהגים שונים == | ||
את ארבעת פסוקי המגילה, הקשורים במעשה ההצלה, נוהג הציבור לקרוא יחד בקול רם, לפני שהש"ץ ישוב ויקראם מתוך המגילה. פסוקים אלה הם: א. "איש יהודי היה בשושן הבירה, ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני..."; ב. "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות, תכלת וחור, ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן, והעיר שושן צהלה ושמחה"; ג. "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר"; ד. "כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו, דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו". | את ארבעת פסוקי המגילה, הקשורים במעשה ההצלה, נוהג הציבור לקרוא יחד בקול רם, לפני שהש"ץ ישוב ויקראם מתוך המגילה. פסוקים אלה הם: א. "איש יהודי היה בשושן הבירה, ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני..."; ב. "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות, תכלת וחור, ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן, והעיר שושן צהלה ושמחה"; ג. "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר"; ד. "כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו, דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו". | ||
===מנהג הכאת המן=== | |||
ברוב מוחלט של קהילות ישראל נהגו להכות ולהרעיש בעת ששומעים את שמו של "המן" בעת קריאת המגילה. מקור מנהג זה הוא קדום וכבר ב[[ספר המנהיג]] מובא כי {{ציטוטון|מנהג התינוקות בצרפת ופרובינציא לקחת חלוקי נחל ולכתוב עליהם המן ומקישין זו לזו כשהקורא מזכיר המן ורשעו}}. הבית יוסף {{מקור|סימן תרצ}} כתב כי ייתכן ומקור מנהג זה הוא מהמדרש הדורש על הפסוק "מחה אמחה את זכר עמלק" כי יש למחות את זכרו גם מהעצים והאבנים. הוא אף הוסיף כי "אין לבטל שום מנהג או ללעוג עליו כי לא לחינם הוקבעו". | |||
מנגד, תלמיד ה[[מהרי"ל]] מעיד כי לא נהג כלל במנהג הכאת המן {{מקור|ספר המהרי"ל עמוד תכ"ז}}, וכן ישנם פוסקים שמחו על מנהג זה מכיוון שהוא מסיח את הדעת מהקריאה ומקשה על הציבור לשמוע את בעל הקורא. | |||
יש מקומות שנהגו במנהג פשרה בו מוחים את המן רק בפעמים מסוימות, כגון הפעם הראשונה והאחרונה שהוא מוזכר במגילה או רק כאשר הוא מוזכר בתוארו (כגון "המן האגגי"). | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||