17,711
עריכות
מקרא מגילה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 54: | שורה 54: | ||
מנהג נוסף הקשור למחיית זכר עמלק בפורים מובא בגמרא {{#makor-new:סנהדרין סד ב|בבלי-סנהדרין|סד|ב}} בה מובאת דעת [[רבא]] לגבי ה[[מולך]] שהוא כעין "משוורתא דפוריא", שלפי הפרשנים מדובר במשחק קפיצה של הילדים שהיו משחקים בו בפורים, שהיו עושים חפירה באדמה, ומדליקים בה אש, וקופצים מעל החפירה עם האש, מצד לצד. ה[[ערוך]] מוסיף כי נהגו לתלות בובה בדמות המן להעלותה באש ולרקוד מסביבה, אך כיום מנהג זה איננו קיים כמעט ויש הנוהגים כמותו ב[[ל"ג בעומר]]. | מנהג נוסף הקשור למחיית זכר עמלק בפורים מובא בגמרא {{#makor-new:סנהדרין סד ב|בבלי-סנהדרין|סד|ב}} בה מובאת דעת [[רבא]] לגבי ה[[מולך]] שהוא כעין "משוורתא דפוריא", שלפי הפרשנים מדובר במשחק קפיצה של הילדים שהיו משחקים בו בפורים, שהיו עושים חפירה באדמה, ומדליקים בה אש, וקופצים מעל החפירה עם האש, מצד לצד. ה[[ערוך]] מוסיף כי נהגו לתלות בובה בדמות המן להעלותה באש ולרקוד מסביבה, אך כיום מנהג זה איננו קיים כמעט ויש הנוהגים כמותו ב[[ל"ג בעומר]]. | ||
==ביטול תורה לקריאת מגילה== | |||
הגמרא {{#makor-new:מגילה ג א|בבלי-מגילה|ג|א}} מביאה את דרכם של בית [[רבי יהודה הנשיא]]- שהיו מבטלים תלמוד תורה ובאים לשמוע קריאת מגילה. דין זה נלמד מ[[קל וחומר]]- שאם את עבודת בית המקדש מבטלים בשביל לשמוע קריאת מגילה, קל וחומר שמותר לבטל תורה בשבילה. אך, האחרונים הקשו שלימוד זה איננו נצרך. הגמרא {{#makor-new:מועד קטן ט ב|בבלי-מועד-קטן|ט|ב}}, כבר קבעה שעל אף שהתורה "יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה", עדיין מבטלים לימוד תורה לכל מצווה. ממילא, לא מובן מדוע הגמרא היתה צריכה ללמוד מקל וחומר שמבטלים תורה לקריאת מגילה, כאשר כבר יש לימוד שמבטלים תורה לכל מצווה שהיא? | |||
===מחדש שאפשר להאריך במקרא מגילה וללכת למנין מרוחק=== | |||
[[הנצי"ב]] {{מקור|העמק שאלה, ויחי לד,ה על פי דברי הר"ן}} מתרץ שחידוש הגמרא מדבר במקרה שיש לאדם ציבור הקורא מגילה במקומו, ומשום הידור מצווה מבטל תורה והולך למקום אחר בו יש ציבור גדול יותר. לשיטתו, החידוש הוא שניתן לבטל תורה גם בשביל הידור מצוות מקרא מגילה, ולא רק בשביל המצווה עצמה. | |||
===ביטול תורה והקדמת מגילה=== | |||
הסבר נוסף ניתן להביא מדברי ה[[תוספות]]. הגמרא לומדת את הק"ו מעבודת המקדש שגם אותה מבטלין בשביל מקרא מגילה. תוס' מסבירים שאין הכוונה שממש ביטלו את העבודה, אלא רק שהקדימו את קריאת המגילה לפניה. באותו אופן ניתן להסביר את דברי הגמרא: אין הכוונה שמבטלים תורה לקריאת מגילה, אלא שמקדימים את המגילה ללימוד התורה. כלומר, לשיטתו גם מי שיושב ועוסק בתורה, ושומע ציבור הקורא מגילה- עליו להפסיק מלימודו ולהצטרף, אף אם יוכל לשמוע מגילה לאחר מכן. | |||
===ביטול תורה באיכות=== | |||
בשו"ת חיי הלוי כתב לתרץ על פי יסודו של [[האדמו"ר הזקן]] כי ישנם שני חלקים בלימוד תורה- ידיעת התורה ולימוד התורה. אף שבקריאת מגילה אנו לומדים תורה יש ביטול תורה בכך שבית רבי ידעו ממילא את המגילה בעל פה ועליהם ללמוד גם דברים חדשים. מחדשת הגמרא שאפשר אף לבטל לימוד חלקים חדשים בתורה בשביל מקרא מגילה. | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||