11
עריכות
ישיבת מרכז הרב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←הישיבה בימי הרב צבי יהודה הכהן קוק
| שורה 49: | שורה 49: | ||
כשנתיים לאחר מכן, הגיעה לישיבה קבוצה של חברי [[גחל"ת]] (גרעין חלוצי לומד תורה), בני שבט "[[איתנים]]" של [[בני עקיבא]], וגם הם תרמו תרומה מכרעת לביסוסה של הישיבה. צעירים אלו, שהיו חדורי חזון וארצישראליות, והיתה להם השפעה רבה בסניפים, ראו ב[[רצי"ה קוק]] את מורם ורבם, ובכך הפכוהו לדמות דומיננטית יותר בצוות ההוראה ובקרב בני הנוער של [[הציונות הדתית]] בכלל. | כשנתיים לאחר מכן, הגיעה לישיבה קבוצה של חברי [[גחל"ת]] (גרעין חלוצי לומד תורה), בני שבט "[[איתנים]]" של [[בני עקיבא]], וגם הם תרמו תרומה מכרעת לביסוסה של הישיבה. צעירים אלו, שהיו חדורי חזון וארצישראליות, והיתה להם השפעה רבה בסניפים, ראו ב[[רצי"ה קוק]] את מורם ורבם, ובכך הפכוהו לדמות דומיננטית יותר בצוות ההוראה ובקרב בני הנוער של [[הציונות הדתית]] בכלל. | ||
בשנת [[ה'תשי"ט]] (1959) פנה [[הרב צבי יהודה]] אל [[הרב שאול ישראלי]] וביקשו כי | בשנת [[ה'תשי"ט]] (1959) פנה [[הרב צבי יהודה]] אל [[הרב שאול ישראלי]] וביקשו כי יצטרף לראשות הישיבה ויחל למסור שיעור כללי, בנוסף [[הרב אברהם שפירא|לרב אברהם שפירא]]. על אף עיסוקיו הרבים, ולאחר ששימש תקופה ארוכה כרבו של מושב [[כפר הרא"ה]] בעמק חפר, הסכים הרב ישראלי לקבל אחריות זו ונשא בה עד סוף ימיו. | ||
ב-[[ה' באלול]] [[ה'תש"ך]] (1960) הונחה אבן הפינה לבניינה החדש של הישיבה, ובחודש [[אלול]] [[ה'תשכ"ד]] (1964) החלה ה"ישיבה המרכזית" את לימודיה במבנה החדש בשכונת [[קרית משה]] ב[[ירושלים]]. הישיבה הכפילה את מספר תלמידיה והגיעה לכמאתיים תלמידים. מערך השיעורים התרחב וכלל שיעורים של [[הרצי"ה]] בענייני [[אמונה]], שיעורים של [[הרב דוד כהן]] ("[[הרב הנזיר]]") בספר "[[אורות הקודש]]", שיעור תלמודי מפי [[הרב מרדכי פרום]], שיעור כללי מפי [[הרב אברהם שפירא]] וכן מפי [[הרב שאול ישראלי]], שיעור ב[[תנ"ך]] מפי [[הרב יהושע בכרך]] ושיעור בענייני [[מוסר]] מפי [[הרב שלום נתן רענן]], ששימש כמנהל הישיבה. שיעוריו של [[הרצי"ה]] התפרסו על פני קשת רחבה של נושאים, אך בשיעורי [[פרשת השבוע]] שקיים בכל מוצאי שבת, נתגלה כוחו בכל תוקפו. מטרת השיעור היתה לראות את המגמה הכוללת המסתמנת לאורך פרשיות התורה, ובתוך הדברים היה הרב מתרכז ברעיונות מרכזיים שהיוו עקרונות יסוד בגיבוש עולמם של תלמידי הישיבה. מרכיב משמעותי בתהליך ההשפעה החינוכית של [[הרב צבי יהודה קוק]] היתה הדוגמא האישית. יעידו על כך הספרים הרבים ודברי הזיכרון אודותיו, המדגישים את הפן האישי, החווייתי. | ב-[[ה' באלול]] [[ה'תש"ך]] (1960) הונחה אבן הפינה לבניינה החדש של הישיבה, ובחודש [[אלול]] [[ה'תשכ"ד]] (1964) החלה ה"ישיבה המרכזית" את לימודיה במבנה החדש בשכונת [[קרית משה]] ב[[ירושלים]]. הישיבה הכפילה את מספר תלמידיה והגיעה לכמאתיים תלמידים. מערך השיעורים התרחב וכלל שיעורים של [[הרצי"ה]] בענייני [[אמונה]], שיעורים של [[הרב דוד כהן]] ("[[הרב הנזיר]]") בספר "[[אורות הקודש]]", שיעור תלמודי מפי [[הרב מרדכי פרום]], שיעור כללי מפי [[הרב אברהם שפירא]] וכן מפי [[הרב שאול ישראלי]], שיעור ב[[תנ"ך]] מפי [[הרב יהושע בכרך]] ושיעור בענייני [[מוסר]] מפי [[הרב שלום נתן רענן]], ששימש כמנהל הישיבה. שיעוריו של [[הרצי"ה]] התפרסו על פני קשת רחבה של נושאים, אך בשיעורי [[פרשת השבוע]] שקיים בכל מוצאי שבת, נתגלה כוחו בכל תוקפו. מטרת השיעור היתה לראות את המגמה הכוללת המסתמנת לאורך פרשיות התורה, ובתוך הדברים היה הרב מתרכז ברעיונות מרכזיים שהיוו עקרונות יסוד בגיבוש עולמם של תלמידי הישיבה. מרכיב משמעותי בתהליך ההשפעה החינוכית של [[הרב צבי יהודה קוק]] היתה הדוגמא האישית. יעידו על כך הספרים הרבים ודברי הזיכרון אודותיו, המדגישים את הפן האישי, החווייתי. | ||