1,154
עריכות
רבי שניאור זלמן מלאדי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תיקון קצר
(←מאסריו: תיקון קטן) |
(תיקון קצר) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אדמו"ר | {{אדמו"ר | ||
|שם=רבי שניאור זלמן מלאדי | |שם=רבי שניאור זלמן מלאדי - אדמו"ר הזקן | ||
|תמונה=[[תמונה:Tanya.jpg|Tanya.jpg]] | |תמונה=[[תמונה:Tanya.jpg|Tanya.jpg]] | ||
|תיאור=רבי שניאור זלמן מלאדי | |תיאור=רבי שניאור זלמן מלאדי | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
|מקום פטירה=כפר פעיינא | |מקום פטירה=כפר פעיינא | ||
|חסידות=[[חב"ד]] | |חסידות=[[חב"ד]] | ||
|מקום | |מקום פעילות=ליזני, לאדי | ||
|מספר בשושלת=1 | |מספר בשושלת=1 | ||
|הבא=[[רבי דוב בער שניאורי]] | |הבא=[[רבי דוב בער שניאורי]] | ||
|תחילת כהונה=ה'תקמ"ח (באופן רשמי) | |||
|סיום כהונה=כ"ג ב[[טבת]] ה'תקע"ג | |||
|רבותיו=[[המגיד ממזריטש]] | |רבותיו=[[המגיד ממזריטש]] | ||
|אב=ר' ברוך | |אב=ר' ברוך | ||
|אם=רבקה | |אם=רבקה | ||
|בת זוג=סטרנא | |||
}} | }} | ||
'''רבי שניאור זלמן ברוכוביץ' מלאדי, האדמו"ר הזקן''' ('''דער אלטער רבי'''), '''בעל התניא''' מייסד [[חסידות חב"ד]] וה[[אדמו"ר]] הראשון בשושלת אדמו"רי חב"ד. מגדולי ה[[פוסק]]ים. חיבר את [[ספר התניא]] המפורסם ו[[שולחן ערוך הרב]]. | '''רבי שניאור זלמן ברוכוביץ' מלאדי, האדמו"ר הזקן''' ('''דער אלטער רבי'''), '''בעל התניא''' מייסד [[חסידות חב"ד]] וה[[אדמו"ר]] הראשון בשושלת אדמו"רי חב"ד. מגדולי ה[[פוסק]]ים. חיבר את [[ספר התניא]] המפורסם ו[[שולחן ערוך הרב]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
===ילדותו=== | ===ילדותו וצעירותו=== | ||
הוריו ר' ברוך (מצאצאי ה[[מהר"ל]] מפראג) ורבקה נישאו בשנת תק"ג ובמשך כעשרה חדשים לא היו להם ילדים. בעצת ר' יצחק שאול נסעו יחד בחודש מנחם [[אב]] תק"ד אל [[הבעל שם טוב]] כדי שיברכם בילדים. הבעל שם טוב ידע שנשמה חדשה צריכה לרדת לעולם, ברכם והבטיח להם שבשנה הבאה יפקדו בבן זכר. בינתיים נשארו הזוג ברוך ורבקה אצל הבעל שם טוב ובסעודת יום ההולדת של הבעל שם טוב בח"י באלול, אמר הבעל שם טוב לר' ברוך: "למועד הזה ממש אתם חובקים בן" ואכן בדיוק שנה לאחר מכן, ביום רביעי ח"י אלול תק"ה נולד שניאור זלמן, בעיירה קטנה ליד ליאזני. | הוריו ר' ברוך (מצאצאי ה[[מהר"ל]] מפראג) ורבקה נישאו בשנת ה'תק"ג ובמשך כעשרה חדשים לא היו להם ילדים. בעצת ר' יצחק שאול נסעו יחד בחודש מנחם [[אב]] תק"ד אל [[הבעל שם טוב]] כדי שיברכם בילדים. הבעל שם טוב ידע שנשמה חדשה צריכה לרדת לעולם, ברכם והבטיח להם שבשנה הבאה יפקדו בבן זכר. בינתיים נשארו הזוג ברוך ורבקה אצל הבעל שם טוב ובסעודת יום ההולדת של הבעל שם טוב בח"י באלול, אמר הבעל שם טוב לר' ברוך: "למועד הזה ממש אתם חובקים בן" ואכן בדיוק שנה לאחר מכן, ביום רביעי ח"י אלול תק"ה נולד שניאור זלמן, בעיירה קטנה ליד ליאזני. | ||
ב[[יום הכיפורים]] תק"ו נסע ר' ברוך אל הבעש"ט, וקיבל ממנו סדר איך להתנהג עם הילד. הבעש"ט הזהירו שלא לספר לאף אחד שנולד לו בן ולא על חכמותיו. בגיל שנה החל לדבר ובהיותו בן שנתיים הרגישו הוריו כי לילד יש זיכרון ותפיסה בלתי רגילים. | ב[[יום הכיפורים]] תק"ו נסע ר' ברוך אל הבעש"ט, וקיבל ממנו סדר איך להתנהג עם הילד. הבעש"ט הזהירו שלא לספר לאף אחד שנולד לו בן ולא על חכמותיו. בגיל שנה החל לדבר ובהיותו בן שנתיים הרגישו הוריו כי לילד יש זיכרון ותפיסה בלתי רגילים. | ||
בהגיעו לגיל שלוש (בשנת תק"ח) הביאו אותו הוריו ודודתו (אחות אביו - הרבנית דבורה לאה) אל הבעל שם טוב, למז'יבוז'. הבעש"ט הניח לו את פיאותיו, בירכו ברכת כוהנים והזהיר את הוריו שיחזרו לביתם מיד ושלא יספרו היכן היו. לשאלת הילד מי היה היהודי שגזז את שערותיו השיבה אמו שזהו היה "סבא". | בהגיעו לגיל שלוש (בשנת תק"ח) הביאו אותו הוריו ודודתו (אחות אביו - הרבנית דבורה לאה) אל הבעל שם טוב, למז'יבוז'. הבעש"ט הניח לו את פיאותיו, בירכו ברכת כוהנים והזהיר את הוריו שיחזרו לביתם מיד ושלא יספרו היכן היו. לשאלת הילד מי היה היהודי שגזז את שערותיו השיבה אמו שזהו היה "סבא". | ||
| שורה 25: | שורה 28: | ||
בי"ב במנחם אב ה'תק"כ נישא לרעייתו מרת סטערנא והיה סמוך על שולחן חותנו בוויטבסק. | בי"ב במנחם אב ה'תק"כ נישא לרעייתו מרת סטערנא והיה סמוך על שולחן חותנו בוויטבסק. | ||
===במזריטש=== | ===במזריטש=== | ||
לאחר [[חג הפסח]] ה'תקכ"ד, החליט, בהסכמת אשתו, לנסוע למזריטש | לאחר [[חג הפסח]] ה'תקכ"ד, החליט, בהסכמת אשתו, לנסוע למזריטש וללמוד אצל [[המגיד ממזריטש]]. שיקולו העיקרי היה, שבישיבות של גאוני ליטא מלמדים כיצד ללמוד, וזאת כבר ידע, ואילו במזריטש מלמדים כיצד להתפלל, וזאת טרם ידע באמת. כשבא למזריטש ביקשו חסידיו לעשותו רבי, אך הוא סירב בטענה כי הינו צעיר. כשהחליט להישאר במזריטש גילה לו המגיד את דברי הבעש"ט - שהוא נשמה חדשה ד[[אצילות]] בהתלבשות בגופו בגילוי ועבודתו לגלות ולבאר את תורת הבעש"ט ב[[אהבת ה']] ו[[אהבת ישראל]] ולגלות את דרך חסידות חב"ד, כי צריכים לאהוב יהודי מפני שהוא יהודי. בהמשך למד ב[[חברותא]] עם [[רבי אברהם המלאך]] (בנו של המגיד). בגיל עשרים וחמש החל בהוראת המגיד לחבר את השולחן ערוך הידוע בשם: '''שולחן ערוך הרב''' ( או "שולחן ערוך אדמו"ר הזקן" בקרב חסידי חב"ד). | ||
בשנת ה'תקל"ד נסע יחד עם [[רבי מנחם מנדל מויטבסק]] אל [[הגאון מווילנה]], אך הוא לא קיבלם. | בשנת ה'תקל"ד נסע יחד עם [[רבי מנחם מנדל מויטבסק]] אל [[הגאון מווילנה]], אך הוא לא קיבלם. | ||
| שורה 35: | שורה 38: | ||
בשנת תקל"ו ייסד את ה'חדרים' בליאזני לשם התקבצו אברכים צעירים מכל האיזור שהתמידו בלימוד התורה כפי ההדרכה והסדר שהתווה להם רש"ז. בתקופה זו, ככל הנראה, החלה הנהגתו של רבי שניאור זלמן לקבל את הגוון החב"די, שהלך והתחדד עם השנים. תוך תקופה קצרה התפרסם שבשיטת החסידות נולד זרם חדש – הזרם החב"די. | בשנת תקל"ו ייסד את ה'חדרים' בליאזני לשם התקבצו אברכים צעירים מכל האיזור שהתמידו בלימוד התורה כפי ההדרכה והסדר שהתווה להם רש"ז. בתקופה זו, ככל הנראה, החלה הנהגתו של רבי שניאור זלמן לקבל את הגוון החב"די, שהלך והתחדד עם השנים. תוך תקופה קצרה התפרסם שבשיטת החסידות נולד זרם חדש – הזרם החב"די. | ||
בשנת תקל"ו נסע ר' מנחם מנדל מוויטבסק יחד עם שלוש מאות איש ל[[ארץ ישראל]]. | בשנת ה'תקל"ו נסע ר' מנחם מנדל מוויטבסק יחד עם שלוש מאות איש ל[[ארץ ישראל]]. רבי שניאור זלמן התלבט רבות האם להצטרף לנסיעה. בתחילה חשב שלא לנסוע בנימוק ש"על מי אוכל לעזוב את אנ"ש אחינו בני ישראל" וכן דברי המגיד על כך שהבעל שם טוב לא הצליח לעלות לארץ הקודש כי "יש נשמות שצריכין דווקא ארץ ישראל ויש נשמות שצריכין דווקא חוץ לארץ". ברגע האחרון, לאחר שרבי מנחם מענדל מויטבסק כבר יצא לדרכו, החליט כן להצטרף לנסיעה יחד עם כמה מתלמידיו. הם נסע למוגילוב שם התעכבה שיירתו של רבי מנחם מענדל והודיעו שהוא מבקש להצטרף לנסיעה. רבי מנחם מענדל וגדולי תלמידיו, ניסו לשכנעו שישאר ברוסיה הלבנה ויטול על עצמו את שרביט מנהיגות עדת החסידים, אך הוא לא הסכים. רק לאחר שמורו ורבו המגיד התגלה אליו בחלום והורה לו להישאר והוא הסתגר עם רבי מנחם מענדל בחדרו במשך שבוע שלם במשך שעות ארוכות מדי יום, החליט להישאר ברוסיה. לאחר שהשיירה המשיכה בדרכה לארץ ישראל, משם המשיך רבי מנחם מנדל להנהיג את החסידים, באמצעות מכתבים ושד"רים שהגיעו תכופות מארץ ישראל לרוסיה. בינתיים שהה רש"ז במוגילוב. | ||
באותה תקופה הגיעו לרש"ז הצעות רבנות מהעיר ויטבסק ומליאזני והוא בחר בליאזני לאחר שהסכימו לתנאי שלו שהם ידאגו לצרכים הכלכליים שלו, של שלושת אחיו ומשפחותיהם, של האברכים ותלמידי החדרים והחסידים האורחים שמגיעים מרוסיה וליטא. באלול תקל"ו יצא לליאזני, ובחודש [[שבט]] תקל"ח הגיע לליאזני. | באותה תקופה הגיעו לרש"ז הצעות רבנות מהעיר ויטבסק ומליאזני והוא בחר בליאזני לאחר שהסכימו לתנאי שלו שהם ידאגו לצרכים הכלכליים שלו, של שלושת אחיו ומשפחותיהם, של האברכים ותלמידי החדרים והחסידים האורחים שמגיעים מרוסיה וליטא. באלול תקל"ו יצא לליאזני, ובחודש [[שבט]] תקל"ח הגיע לליאזני. | ||
| שורה 76: | שורה 79: | ||
לאחר הקבורה עבר אדמו"ר [[הצמח צדק]] לגור בהאדיטש, ליד הציון. | לאחר הקבורה עבר אדמו"ר [[הצמח צדק]] לגור בהאדיטש, ליד הציון. | ||
==ספריו== | |||
==משפחתו== | |||
{{להשלים}} | |||
==ספריו== | |||
*'''אגרות קודש''' (יש להבדיל בין אגרות קודש שלו לאגרות קודש של שאר אדמו"רי חב"ד). | *'''אגרות קודש''' (יש להבדיל בין אגרות קודש שלו לאגרות קודש של שאר אדמו"רי חב"ד). | ||
*'''אמירה לנכרי'''. | *'''אמירה לנכרי'''. | ||