ראשונים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תיקנתי שגיאה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(תיקנתי שגיאה) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 4: | שורה 4: | ||
==תולדות התקופה== | ==תולדות התקופה== | ||
ישנן סברות שונות מתי החלה תקופת הראשונים, אך מקובל ליחס את ראשית התקופה לפטירת [[רב האי גאון]] בשנת ד'תשצ"ח (1038). [[גאונים|תקופת הגאונים]] התבטאה בריכוז עולם התורה היהודי בבבל תוך התכתבות עם שאר יהודי התפוצות. תקופת הראשונים מהווה הפעם הראשונה בה עולם התורה והיצירה הרוחני מפוזרים ברחבי העולם. שינוי זה בא לידי ביטוי בסיפור "ארבעת השבויים". מסופר ש-4 מגדולי הרבנים בסוף תקופת הגאונים נישבו ע"י שודדים ו[[פדיון שבויים|נפדו]] ע"י קהילות שונות באגן הים התיכון, בצפון אפריקה, ספרד ואיטליה. כך למעשה החלה להתפזר תורת ישראל בעולם. | ישנן סברות שונות מתי החלה תקופת הראשונים, אך מקובל ליחס את ראשית התקופה לפטירת [[רב האי גאון]] בשנת ד'תשצ"ח (1038). [[גאונים|תקופת הגאונים]] התבטאה בריכוז עולם התורה היהודי בבבל תוך התכתבות עם שאר יהודי התפוצות. תקופת הראשונים מהווה הפעם הראשונה בה עולם התורה והיצירה הרוחני מפוזרים ברחבי העולם. שינוי זה בא לידי ביטוי בסיפור "ארבעת השבויים". מסופר ש-4 מגדולי הרבנים בסוף תקופת הגאונים נישבו ע"י שודדים ו[[פדיון שבויים|נפדו]] ע"י קהילות שונות באגן הים התיכון, בצפון אפריקה, ספרד ואיטליה. כך למעשה החלה להתפזר תורת ישראל בעולם. | ||
הראשונים הספרדים עריכה | |||
תחילת תקופת הראשונים הספרדים נמצאת אצל רבנו חננאל. רבנו חננאל מהווה כתפר בין התקופות ונחשב לראשון הראשונים. אביו היגר לקירואן שבטוניס ושם חי רבנו חננאל ובה הקים ישיבה גדולה וחשובה. תלמידו הגדול של רבנו חננאל היה הרי"ף. הרי"ף למד בישיבת קירואן ולאחר מכן שימש כרב במרוקו, לא ברור באיזו קהילה. הרי"ף פסק בבית דינו כנגד אדם אלים אחד והוא בתמורה הלשין עליו למלכות והרי"ף נאלץ לברוח לספרד לעיר קורדובה ומשם עבר ללוסינה בה הקים ישיבה גדולה. הרי"ף היה הראשון שכתב חיבור הלכתי מאז הגמרא. למעשה חיבורו דומה מאוד לגמרא וכמעט מועתק מילה במילה, אלא שהרי"ף השמיט את המחלוקות והסיפורים שאינם נחוצים והשאיר רק את ההלכה לפי פסיקתו. הרי"ף הגיע בתחילת תור הזהב של יהודי ספרד, תקופת שגשוג ופריחה רוחניים וכלכליים, וגם לו חלק נכבד בשגשוג הספרות התורנית הספרדית. בתקופה זו קמו קהילות יהודיות גדולות בערים המרכזיות של ספרד, והיהודים תפסו עמדות מפתח בחצרות המלכים ובתפקידים הציבוריים. תקופה זו עשירה בשירה עברית, פרשני התורה והגמרא, והוגי דעות יהודים. בתקופה זו רבים מן הראשונים היו גם רופאים, מדענים, משוררים וכן עסקו בחוכמות נוספות. | |||
שני תלמידים גדולים שהיו לרי"ף הם: רבי יהודה הלוי והר"י מיגאש, שניהם כיהנו כדיינים בבית מדרשו. הר"י מיגאש מילא את מקומו של הרי"ף בראשות ישיבת לוסינה ונחשב לגדול החכמים בספרד. הר"י מיגאש היה הראשון מחכמי ספרד שכתב חידושים על הגמרא. חלקם הגיעו לידינו, חלקם מצוטטים ברמב"ם ובשיטה מקובצת, וחלקם אבדו עם השנים. אחד מתלמידי הר"י מיגאש ששימש גם כדיין בבית דינו הוא רבי מימון הדיין. בתקופת רבי מימון החלו פרעות ביהודי ספרד והוא ומשפחתו עקרו את מושבם לפס שבמרוקו. לאחר גזירות חדשות במרוקו המשפחה עלתה לארץ ישראל וניסתה להתיישב שם. עקב הקושי תחת השלטון הצלבני המשפחה עברה למצרים אך רבי מימון הספיק להפטר בישראל ולהקבר בטבריה. תלמידו הגדול וממשיכו היה בנו, הרמב"ם. | |||
הרמב"ם קבע את מושבו בפוסטאט שבמצרים ושימש כמנהיגה של קהילת קהיר. הרמב"ם חידש חידוש גדול והיה לראשון שכתב ספר הלכות מסודר, לא על פי סדר המשנה, אלא על פי סדר חדש. הרמב"ם סיכם את כל הדעות השונות וההלכות מהגמרא וכתב את הפסקים בצורה מסודרת על פי נושאים. לספר קרא הרמב"ם משנה תורה אך הוא התפרסם בעולם בעיקר בשמו "הי"ד החזקה" משום שהספר חולק ל-14 חלקים. כמו כן כתב הרמב"ם פירוש למשנה, אגרות רבות של תשובות שנשלחו לכל קצוות העולם, וכן את ספרו המחשבתי מורה הנבוכים. הרמב"ם נחשב לגדול דורו ואולי אף לגדול כל תקופת הראשונים. הרמב"ם נפטר בשנת ד'תתקס"ה. | |||
במקביל חזר בספרד תור הזהב הגדול והתפתח בה מרכז תורני ענק. בית מדרש גדול פעל בעיר גירונה ובראשו עמד הרמב"ן. הרמב"ן המשיך לפרש את הגמרא אך במקביל היה מאבני היסוד של תורת הסוד בתקופתו. הרמב"ן למד קבלה והתעסק במחשבת ישראל ופירוש התורה. כמו כן כתב השגות על ספר המצוות לרמב"ם. מבית מדרשו של הרמב"ן יצאו גדולי הראשונים ובהם רבנו יונה, הרשב"א הרא"ה ועוד. תלמידיו ידועים בחידושיהם על הש"ס ומהווים תשתית לעולם העיון התלמודי. בתקופת הרמב"ן ותלמידיו ידועים ויכוחים רבים בין פילוסופים וחכמי דת שונים לבין חכמי ישראל. | |||
הרשב"א היה לאחד מחשובי תלמידי הרמב"ן וכן ראה את רבנו יונה כרבו המובהק. הרשב"א הקים את בית מדרשו בברצלונה ובין גדולי תלמידיו אנו מוצאים את הריטב"א ורבנו בחיי בן אשר (בעל הפירוש על התורה, לא בעל חובת הלבבות). בתקופה זו היה פולמוס גדול בקרב רבני ספר על היחס לפילוסופיה היהודית, בעיקר זו המובאת במורה הנבוכים. הפולמוס היה האם יש להשתמש ברציונליזם, ההיגיון האנושי, כדי להבין את האלוקות וחוכמת הנסתר, או שמא יש להסתמך רק על תורת הקבלה וחכמת הסוד להכרה האלוקית. את האסכולה הרציונליסטית יסד הרמב"ם מאה שנה קודם לויכוח, ומי שהרים את דגלו היה המאירי ובית מדרשו. מנגד, נושאי דגל הקבלה היו תלמידי הרמב"ן, שנחשב לגדול הדור בנגלה ובקבלה. גדול המתנגדים לפילוסופיה הרמב"מיסטית היה רבנו יונה וכן הרשב"א והרא"ש החזיקו בדעותיו והיו חלק מן הפולמוס. המחלוקת הגיעה לשיא עד שהנוצרים החליטו להערב בסכסוך ושרפו את כתבי הרמב"ם בפרובנס. מסופר ששריפת הכתבים זעזעה כל כך את רבנו יונה עד שהרגיש שהרחיק לכת עם ההתנגדות ועלה לקבר הרמב"ם לבקש מחילה ממנו ובעקבות זו כתב את הספר שערי תשובה. מכל מקום, אין זה אומר שרבנו יונה חזר בו מדעתו האמונית, אלא רק מן הדרך בה הויכוח נעשה. | |||
לאחר פטירת הרשב"א קרה אירוע יחודי ומעניין. הרשב"א נתן לרא"ש האשכנזי שרק עתה הגיע לספרד, כתב הסכמה לכך שהוא תלמיד כחם ועל כל הקהילות לקבלו. קהילת טולדו ביקש מהרא"ש להתיישב בה והוא הקים בה ישיבה ובית דין. הרא"ש הביא את הפסיקה האשכנזית מרבו המהר"ם מרוטנבורג לספרד, ונוצרה קהילה יחודית בספרד שרבים ממנהגיה אשכנזים. לאחר גירוש ספרד קהילה זו עברה למרוקו ולכן רבים מפסקי המרוקאים דומים לפסקים האשכנזים. בנו של הרא"ש, בעל הטורים חיבר בשנת ה'ק' חבור ייחודי וחשוב בעולם ההלכה, ארבעה טורים, בו הוא מקבץ את כל שיטות הפסיקה עד אליו (ראה הרחבה בנושא "עולם ההלכה"). | |||
בדור שאחרי בעל הטורים אנו מוצאים בבית מדרשו של הרמב"ן את הר"ן, רבנו ניסים. הר"ן כתב חידושים על הש"ס וכמו כן את דרשות הר"ן המביאות את דעותיו האמוניות. מבית מדרשו יצאו הריב"ש ורבי חסדאי קרשקש ורבי וידאל די טולושא בעל המגיד משנה על הרמב"ם. | |||
בדור לאחר מכן אנו מוצאים את רבי יצחק אברבנאל שהיה מחשובי רבני ספרד וכן שר האוצר אצל מלכי ספרד. בדורו של האברבנאל, בשנת רנ"ב (1492), ארע גירוש ספרד. כל יהודי ספרד אולצו להתנצר או לצאת מספרד. רבים עזבו את ספרד וקהילות שלמות העבירו את מושבם למקומות שונים בעולם. חלקם אף עלו לארץ ישראל כמו רבי יוסף קארו והתיישבו בצפת. גירוש ספרד מציין לרוב הדעות את סיומה של תקופת הראשונים בספרד ובעולם כולו. | |||
===הראשונים הספרדים=== | ===הראשונים הספרדים=== |