supress
6,473
עריכות
חנוכה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (←מסכת תענית) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
* [[נס פח השמן]]. | * [[נס פח השמן]]. | ||
==דעת בעל הטורים== | |||
== שתי גישות בהסתכלות על חנוכה == | |||
====דעת בעל הטורים==== | |||
לעומת הרמב"ם מציג את הדברים בצורה אחרת רבנו יעקב בן הרא"ש, כדלקמן: | לעומת הרמב"ם מציג את הדברים בצורה אחרת רבנו יעקב בן הרא"ש, כדלקמן: | ||
| שורה 28: | שורה 31: | ||
המהר"ל מסביר ב(נר מצוה עמ' כב): "ואם תאמר, וכי בשביל שנעשה להם נס בהדלקה, שלא תהיה בטלה ההדלקה, היו קובעין חנוכה? כי מה שחייב להודות ולהלל, זהו כאשר נעשה לו נס ובשביל הצלתו, ולא בשביל שנעשה לו נס לעשות המצוה... יש לומר, שעיקר מה שקבעו ימי חנוכה בשביל שהיו מנצחים את היוונים, רק שלא היה נראה שהיה נצחון הזה על ידי נס שעשה זה השם יתברך ולא היה זה מכחם וגבורתם. ולפיכך נעשה הנס על ידי נרות המנורה, שידעו שהכל היה בנס מן השם יתברך, וכך המלחמה שהיו מנצחין ישראל, היה מן השם יתברך (ועיין עוד במור וקציעה ליעב"ץ סי' תרע ובהגהות מהר"ץ חיות לשבת שם). | המהר"ל מסביר ב(נר מצוה עמ' כב): "ואם תאמר, וכי בשביל שנעשה להם נס בהדלקה, שלא תהיה בטלה ההדלקה, היו קובעין חנוכה? כי מה שחייב להודות ולהלל, זהו כאשר נעשה לו נס ובשביל הצלתו, ולא בשביל שנעשה לו נס לעשות המצוה... יש לומר, שעיקר מה שקבעו ימי חנוכה בשביל שהיו מנצחים את היוונים, רק שלא היה נראה שהיה נצחון הזה על ידי נס שעשה זה השם יתברך ולא היה זה מכחם וגבורתם. ולפיכך נעשה הנס על ידי נרות המנורה, שידעו שהכל היה בנס מן השם יתברך, וכך המלחמה שהיו מנצחין ישראל, היה מן השם יתברך (ועיין עוד במור וקציעה ליעב"ץ סי' תרע ובהגהות מהר"ץ חיות לשבת שם). | ||
==מסכת תענית== | ==== מסכת תענית ==== | ||
תמיכה למאמרו של הרמב"ם נמצא ב[[מגילת תענית]], בה נאמר :"'ומה ראו להדליק את הנרות? לפי שנכנסו יונים בהיכל, וכשגברה יד בית חשמונאי לא היה במה להדליק. הביאו שבעה שפודי ברזל וחפום בעץ והדליקו בהם את הנרות' (משנה כ"ג) | תמיכה למאמרו של הרמב"ם נמצא ב[[מגילת תענית]], בה נאמר :"'ומה ראו להדליק את הנרות? לפי שנכנסו יונים בהיכל, וכשגברה יד בית חשמונאי לא היה במה להדליק. הביאו שבעה שפודי ברזל וחפום בעץ והדליקו בהם את הנרות' (משנה כ"ג) | ||
| שורה 36: | שורה 39: | ||
ועוד במגילת תענית: 'ומה ראו לעשות חנוכה שמונה ימים? והלא חנוכה שעשה משה במדבר [בהקמת המשכן] לא עשה אלא שבעת ימים? אלא בימי מלכות יון נכנסו בני חשמונאי להיכל ובנו את המזבח ושדוהו בשיד ותקנו בו כלי שרת, והיו מתעסקים בו שמונה ימים'. לאמור: שמונת הימים הם לזכר הימים בהם עסקו בהכנת המזבח והכלים. לנס השמן, שוב, אין זכר. | ועוד במגילת תענית: 'ומה ראו לעשות חנוכה שמונה ימים? והלא חנוכה שעשה משה במדבר [בהקמת המשכן] לא עשה אלא שבעת ימים? אלא בימי מלכות יון נכנסו בני חשמונאי להיכל ובנו את המזבח ושדוהו בשיד ותקנו בו כלי שרת, והיו מתעסקים בו שמונה ימים'. לאמור: שמונת הימים הם לזכר הימים בהם עסקו בהכנת המזבח והכלים. לנס השמן, שוב, אין זכר. | ||
==הקשר לחג הסוכות== | |||
== השמטתו מהמשנה == | |||
רבים תמהו מדוע [[רבי יהודה הנשיא|רבי]] הזכיר ב[[משנה]] את חנוכה רק בהקשרים צדדיים לחלוטין<ref>{{מקור|ר' ביכורים פ"א מ"ו, ראש השנה פ"א מ"ג, תענית פ"ב מ"י, מגילה פ"ג מ"ד ומ"ו, מועד קטן פ"ג מ"ט.}}</ref>, השמיט את עיקרי דיניו ולא סידר את הלכותיו במסכת מיוחדת או לפחות במקום מרוכז? | |||
* הרמב"ם {{מקור|בהקדמתו לפירוש המשנה}} תולה זאת בפירסומם של הלכות חנוכה. | |||
* יש שכתבו שרבי עשה זאת כביקורת על ה[[חשמונאים]] שתפסו את המלוכה המיועדת לזרע [[דוד]] {{מקור|([http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2323373&forum_id=1364 פורסם באינטרנט] בשם טעמי המנהגים עמ' שסה בשם החתם סופר)}}. | |||
* יש מי שכתב שהיות ורבי ידע שספרו יבוקר מאנשי מדע העומדים מחוץ ליהדות שיחרצו עליו משפט לפני ממשלת רומא, לכך השמיט עניינים מרכזיים בתורת ישראל, כגון: ה[[גאולה]] ע"י ה[[משיח]]. ומטעם זה הושמטו גם ענייני חנוכה, שחשבוהו ה[[גויים]] כענין פוליטי - חגיגת הניצחון הלאומי {{מקור|(יסוד המשנה ועריכה, הרב ראובן מרגליות, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, עמ' כב)}}. | |||
== הקשר לחג הסוכות == | |||
באגרת ששיגר [[יהודה המכבי]] ומועצת הזקנים בירושלים ליהודי אלכסנדריה, בה חנוכה נקראת פעם 'חג טהרת המקדש' ופעם 'חג הסוכות' (ספר מכבים ב, א, יח). התעלומה נפתרת פרקים אחדים מאוחר יותר כאשר בעל הספר מספר על חג החנוכה הראשון:ויחוגו את שמונת הימים בשמחה כחג הסוכות, בזכרם את רעותם לפני זמן מה בחג הסוכות בהרים ובמערות כחיות השדה (ספר חשמונאים ב, א, יח; י, ה). לפי זה קבעו לעשות חג חנוכת הבית שמונה ימים בתורת תשלומים לחג הסוכות שלא היה בידם לחגוג כדין בהיותם בעיצומה של מלחמה. | באגרת ששיגר [[יהודה המכבי]] ומועצת הזקנים בירושלים ליהודי אלכסנדריה, בה חנוכה נקראת פעם 'חג טהרת המקדש' ופעם 'חג הסוכות' (ספר מכבים ב, א, יח). התעלומה נפתרת פרקים אחדים מאוחר יותר כאשר בעל הספר מספר על חג החנוכה הראשון:ויחוגו את שמונת הימים בשמחה כחג הסוכות, בזכרם את רעותם לפני זמן מה בחג הסוכות בהרים ובמערות כחיות השדה (ספר חשמונאים ב, א, יח; י, ה). לפי זה קבעו לעשות חג חנוכת הבית שמונה ימים בתורת תשלומים לחג הסוכות שלא היה בידם לחגוג כדין בהיותם בעיצומה של מלחמה. | ||