16,530
עריכות
לאו שאין בו מעשה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
הוספת קטגוריה בתבנית מקור
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''מצוות לא תעשה שעוברים עליה ללא עשיית מעשה, אין לוקים עליה''' {{מקור|הסוגיא בתמורה ג., בסוגיא זו האריך המנחת חינוך ח-ה}}'''.''' | '''מצוות לא תעשה שעוברים עליה ללא עשיית מעשה, אין לוקים עליה''' {{מקור|הסוגיא בתמורה ג., בסוגיא זו האריך המנחת חינוך ח-ה}}'''.''' | ||
'''לדוגמא''', איסור השארת נותר, שנאמר בו "ולא תותירו ממנו עד בוקר" {{מקור|שמות יב-י}}, ואין בו מעשה, שהרי אינו עושה מעשה בכך שמשאירו - אין לוקים עליו {{מקור|תמורה ד:}}. | '''לדוגמא''', איסור השארת נותר, שנאמר בו "ולא תותירו ממנו עד בוקר" {{מקור|שמות יב-י}}, ואין בו מעשה, שהרי אינו עושה מעשה בכך שמשאירו - אין לוקים עליו {{מקור|בבלי:תמורה ד:}}. | ||
'''החולק על דין זה''' הוא רבי יהודה שסובר שכן לוקים גם על לאו שאין בו מעשה {{מקור|תמורה ג.}}. | '''החולק על דין זה''' הוא רבי יהודה שסובר שכן לוקים גם על לאו שאין בו מעשה {{מקור|בבלי:תמורה ג.}}. | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
בדינים שונים ==בדינים שונים== | בדינים שונים ==בדינים שונים== | ||
בדינים שונים '''נותר''' הוא לאו שאין בו מעשה {{מקור|תמורה ד:}}, אך הרמב"ם {{מקור|פסולי המוקדשים יח-ט}} הסביר שאינו לוקה עליו משום שהוא לאו הניתק לעשה, והקשו האחרונים מדוע לא ביאר שאינו לוקה עליו משום שאין בו מעשה {{מקור|כסף משנה ומשנה למלך שם, מנחת חינוך ח-ה [ח]}}. | בדינים שונים '''נותר''' הוא לאו שאין בו מעשה {{מקור|בבלי:תמורה ד:}}, אך הרמב"ם {{מקור|פסולי המוקדשים יח-ט}} הסביר שאינו לוקה עליו משום שהוא לאו הניתק לעשה, והקשו האחרונים מדוע לא ביאר שאינו לוקה עליו משום שאין בו מעשה {{מקור|כסף משנה ומשנה למלך שם, מנחת חינוך ח-ה [ח]}}. | ||
בדינים שונים | בדינים שונים | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
'''פסול עדות''' - העובר על לאו שאין בו מעשה אינו נפסל לעדות, משום שהסיבה שאינו לוקה עליו היא קולא, שכיוון שלא עשה מעשה הוא קל יותר {{מקור|תומים לד-א}}. | '''פסול עדות''' - העובר על לאו שאין בו מעשה אינו נפסל לעדות, משום שהסיבה שאינו לוקה עליו היא קולא, שכיוון שלא עשה מעשה הוא קל יותר {{מקור|תומים לד-א}}. | ||
'''בזבוז ממונו''' - על עשה צריך לבזבז רק חומש {{מקור|כתובות נ.}}, אך על לא תעשה צריך לבזבז את כל ממונו. והסתפק המנחת חינוך האם החילוק ביניהם הוא במצווה עצמה - האם היא מצוות עשה או מצוות לא תעשה, או במעשה האדם - האם הוא בקום עשה או בשב ואל תעשה. ונפק"מ ללאו שאין בו מעשה: מצד המצווה עצמה הוא לא תעשה וצריך לבזבז את כל ממונו, אך מצד מעשה האדם הוא בשב ואל תעשה, וצריך לבזבז רק חומש (וכן נפק"מ הפוכה בלאו הבא מכלל עשה, שמצד המצווה עצמה דינו כעשה, ומצד המעשה הוא בקום עשה) {{מקור|מנחת חינוך ח-ה [ט] ד"ה ועיין פרי, ובסוף מצווה ה כתב שאין צריך לבזבז על לאו שאין בו מעשה. וכן חקר קובץ הערות סט-ב לגבי דין יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה}}. | '''בזבוז ממונו''' - על עשה צריך לבזבז רק חומש {{מקור|בבלי:כתובות נ.}}, אך על לא תעשה צריך לבזבז את כל ממונו. והסתפק המנחת חינוך האם החילוק ביניהם הוא במצווה עצמה - האם היא מצוות עשה או מצוות לא תעשה, או במעשה האדם - האם הוא בקום עשה או בשב ואל תעשה. ונפק"מ ללאו שאין בו מעשה: מצד המצווה עצמה הוא לא תעשה וצריך לבזבז את כל ממונו, אך מצד מעשה האדם הוא בשב ואל תעשה, וצריך לבזבז רק חומש (וכן נפק"מ הפוכה בלאו הבא מכלל עשה, שמצד המצווה עצמה דינו כעשה, ומצד המעשה הוא בקום עשה) {{מקור|מנחת חינוך ח-ה [ט] ד"ה ועיין פרי, ובסוף מצווה ה כתב שאין צריך לבזבז על לאו שאין בו מעשה. וכן חקר קובץ הערות סט-ב לגבי דין יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה}}. | ||
==שוא"ת וקו"ע== | ==שוא"ת וקו"ע== | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
==אנשים== | ==אנשים== | ||
'''בנשים''' חידש המנחת חינוך שאפשר שפטורות מלאו שאין בו מעשה שהזמן גרמו. וטעמו הוא שחילק את מצוות לא תעשה לשלושה סוגים: | '''בנשים''' חידש המנחת חינוך שאפשר שפטורות מלאו שאין בו מעשה שהזמן גרמו. וטעמו הוא שחילק את מצוות לא תעשה לשלושה סוגים: | ||
@ לאו שיש בו מעשה - עליו אמרה הגמרא {{מקור|קידושין לה.}} שנשים חייבות בו משום שנאמר "איש או אשה כי יעשו" {{מקור|במדבר ה-ו}} - השווה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה. ופסוק זה נאמר רק לגבי לאווים שיש בהם מעשה, שהרי הלשון היא "יעשו", וכן "עונשין", ועל לאו שאין בו מעשה לא נענשים בדיני אדם {{מקור|מנחת חינוך ח-ב [ד] ד"ה ונוהגת}}. | @ לאו שיש בו מעשה - עליו אמרה הגמרא {{מקור|בבלי:קידושין לה.}} שנשים חייבות בו משום שנאמר "איש או אשה כי יעשו" {{מקור|במדבר ה-ו}} - השווה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה. ופסוק זה נאמר רק לגבי לאווים שיש בהם מעשה, שהרי הלשון היא "יעשו", וכן "עונשין", ועל לאו שאין בו מעשה לא נענשים בדיני אדם {{מקור|מנחת חינוך ח-ב [ד] ד"ה ונוהגת}}. | ||
@ לאו שאין בו מעשה ולא הזמן גרמו - פשוט שחייבות, שהרי אין שום מקור לפוטרן, שהרי אפילו במצוות עשה שלא הזמן גרמן נשים חייבות (וכל מה שצריך מקור לכך שנשים חייבות בלאווים הוא רק כשהזמן גרמן, משום שמצינו שפטורות מעשין שהזמן גרמן) {{מקור|מנחת חינוך ח-ב [ד] ד"ה ולפי}}. | @ לאו שאין בו מעשה ולא הזמן גרמו - פשוט שחייבות, שהרי אין שום מקור לפוטרן, שהרי אפילו במצוות עשה שלא הזמן גרמן נשים חייבות (וכל מה שצריך מקור לכך שנשים חייבות בלאווים הוא רק כשהזמן גרמן, משום שמצינו שפטורות מעשין שהזמן גרמן) {{מקור|מנחת חינוך ח-ב [ד] ד"ה ולפי}}. | ||
@ לאו שאין בו מעשה והזמן גרמו - על זה לא מצינו מקור לחייב את הנשים, וצ"ע מה המקור לכך, ואפשר שהן באמת פטורות {{מקור|מנחת חינוך שם}}. | @ לאו שאין בו מעשה והזמן גרמו - על זה לא מצינו מקור לחייב את הנשים, וצ"ע מה המקור לכך, ואפשר שהן באמת פטורות {{מקור|מנחת חינוך שם}}. | ||