16,530
עריכות
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
מ (טיפול בתבנית מקור) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''סומכים על מה שידוע לכולם''' {{מקור|הסוגיא בקידושין פ.}}'''.''' | '''סומכים על מה שידוע לכולם''' {{מקור|(הסוגיא בקידושין פ.)}}'''.''' | ||
'''לדוגמא''', מעשה באשה אחת שבאה לירושלים ובנה מורכב לה על כתפה והגדילתו ובא עליה והביאום לבית דין וסקלום {{מקור|בבלי:קידושין פ.}}. | '''לדוגמא''', מעשה באשה אחת שבאה לירושלים ובנה מורכב לה על כתפה והגדילתו ובא עליה והביאום לבית דין וסקלום {{מקור|(בבלי:קידושין פ.)}}. | ||
'''דינים דומים''': בחלוקת החזקות לסוגים השונים ע"ע חזקות שונות. | '''דינים דומים''': בחלוקת החזקות לסוגים השונים ע"ע חזקות שונות. | ||
שורה 8: | שורה 8: | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''בטעמה''' יש מחלוקת בין האחרונים: | '''בטעמה''' יש מחלוקת בין האחרונים: | ||
@ רובא דליתא קמן שדבר שידוע הוא נכון {{מקור|בית מאיר אה"ע יט.}} {{מקור|ואפשר לומר שהוא אומדנא. וכן נחלקו לגבי כל האומדנות האם הם מבוססות בעצם על דין רוב}}<ref>ע"ע חזקת אומדנא בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעמה.</ref>{{מקור|}}. | @ רובא דליתא קמן שדבר שידוע הוא נכון {{מקור|(בית מאיר אה"ע יט.)}} {{מקור|(ואפשר לומר שהוא אומדנא. וכן נחלקו לגבי כל האומדנות האם הם מבוססות בעצם על דין רוב)}}<ref>ע"ע חזקת אומדנא בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעמה.</ref>{{מקור|}}. | ||
@ יש אומרים חזקה דמעיקרא, והקשו עליהם שאינו דומה לזה, שבדמעיקרא ודאי לנו מה היה בעבר ויש רק ספק על ההווה, אך כאן אנו מסופקים בין על העבר ובין על ההווה {{מקור|קרית ספר איסורי ביאה א}}. | @ יש אומרים חזקה דמעיקרא, והקשו עליהם שאינו דומה לזה, שבדמעיקרא ודאי לנו מה היה בעבר ויש רק ספק על ההווה, אך כאן אנו מסופקים בין על העבר ובין על ההווה {{מקור|(קרית ספר איסורי ביאה א)}}. | ||
@ הרוגאצ'ובר כתב שהוא הנהגה {{מקור|צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה חזקה (אות כא)}}, שדיני התורה לא נקבעים על פי המציאות האמיתית, אלא על פי הראיות שנראות לעינינו, וכיוון שכך נראה לנו (כגון שהוא בנה) - כך אנו פוסקים (וכן שיטתו גם בחזקת אומדנא) {{מקור|וכמו שמצאנו שקשקשים של דג שאינם נראים לעין לא נחשבים לקשקשים, שפוסקים רק ע"פ מה שנראה לעינינו (תפארת ישראל עבודה זרה ב-ו בועז ג). סברתו מבוארת יותר בצפנת פענח כללי התורה והמצוות (ח"א ד"ה חזקה אות יט) לעניין חזקת אומדנא}}. | @ הרוגאצ'ובר כתב שהוא הנהגה {{מקור|(צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה חזקה (אות כא))}}, שדיני התורה לא נקבעים על פי המציאות האמיתית, אלא על פי הראיות שנראות לעינינו, וכיוון שכך נראה לנו (כגון שהוא בנה) - כך אנו פוסקים (וכן שיטתו גם בחזקת אומדנא) {{מקור|(וכמו שמצאנו שקשקשים של דג שאינם נראים לעין לא נחשבים לקשקשים, שפוסקים רק ע"פ מה שנראה לעינינו (תפארת ישראל עבודה זרה ב-ו בועז ג). סברתו מבוארת יותר בצפנת פענח כללי התורה והמצוות (ח"א ד"ה חזקה אות יט) לעניין חזקת אומדנא)}}. | ||
==חוזק== | ==חוזק== | ||
'''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך [[חוזק ההכרעות]] דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.</ref>. | '''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך [[חוזק ההכרעות]] דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.</ref>. | ||
'''רובא דליתא קמן''' - קונטרס החזקות {{מקור|סוף סימן א אות ג}} הסתפק האם הוא עדיף מהוחזק, אך כתב שבוודאי שהוחזק לא עדיף מרובא דליתא קמן. | '''רובא דליתא קמן''' - קונטרס החזקות {{מקור|(סוף סימן א אות ג)}} הסתפק האם הוא עדיף מהוחזק, אך כתב שבוודאי שהוחזק לא עדיף מרובא דליתא קמן. | ||
עריכות