מנהג: הבדלים בין גרסאות בדף

'''מצווה או איסור שאינם מדאורייתא ואינם מדרבנן אלא נהגו בהם ישראל''' {{מקור|הסוגיא בפסחים נ. והלאה. האריך בזה קונטרסי שיעורים קידושין כד-יד והלאה}}'''.'''

'''לדוגמא''', איסור עשיית מלאכה בערב פסח {{מקור|פסחים נ. במשנה}}, הלל בימים שקוראים אותו בדילוג {{מקור|תוס' ברכות יד. ד"ה ימים}}.

@ "לא יחל דברו" {{מקור|במדבר ל-ג}} {{מקור|בבלי:נדרים פא:}}.

@ "שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אימך" {{מקור|משלי א-ח}} {{מקור|בבלי:פסחים נ:, חולין צג:}}.

@ לא תסור ("לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" {{מקור|דברים יז-יא}}) {{מקור|קונטרסי שיעורים קידושין כד-יד (ד"ה והנה מדייק) מהרמב"ם ממרים א-ב}}.

ונחלקו האחרונים האם הוא דאורייתא, ככל נדר {{מקור|חתם סופר יו"ד קז ד"ה ומה שכתבתי}} או מדרבנן. ונפק"מ לספק האם יש מנהג - האם מחמירים בו כספיקא דאורייתא או שמקילים כספיקא דרבנן<ref>הבאנו מחלוקת בזה לקמן בסעיף "ספק" ד"ה בספק האם יש מנהג.</ref>.

'''במהותו''' חקר הקונטרסי שיעורים {{מקור|כד-יד ד"ה ביארנו}} האם הוא מעשה מצווה ומעשה עבירה, או שהוא רק מידת חסידות. ונפק"מ למחלוקת הגדולה בראשונים האם מברכים על מנהג: אם הוא מעשה מצווה שייך לברך "וציוונו", אך אם הוא מידת חסידות בעלמא - אי אפשר לברך {{מקור|הביאה שם בד"ה אמנם}}.

'''מנהג שנהגו במקרה או מסיבה מסוימת''' - אין לו דין מנהג, ולא חייבים לקיימו, אלא רק מנהג שקיבלו עליהם ודעתם היתה לקיימו לעולם {{מקור|שו"ת מהרשד"ם יו"ד מ ד"ה מכאן}}.

'''מנהג נגד הדין''' - יש בזה חמש שיטות בפוסקים {{מקור|שדי חמד ח"ד מ-לח עמוד 80 והלאה}}:

'''יש חילוק''' בין שני סוגי מנהגים: מנהג שהנהיגו חכמים על ישראל, ובזה יש את החיוב לנהוג כמותו, ומנהג שהנהיגו ישראל על עצמם, ובזה אין חיוב לנהוג {{מקור|קונטרסי שיעורים קידושין כד-טו ד"ה והנה}}.

'''ברכה''' על מנהג, כגון על הלל בימים שקוראים אותו בדילוג - לר"ת מברכים, ולמחזור ויטרי לא {{מקור|תוס' ברכות יד. ד"ה ימים}}.

'''בספק האם יש מנהג''' לחיד"א מקילים כספיקא דרבנן, ויש מחמירים כספיקא דאורייתא מדין נדר {{מקור|שדי חמד ח"ד מ-לז עמוד 77 ד"ה ואם, ע"פ החתם סופר (יו"ד קז ד"ה ומה שכתבתי) שסובר שיש במנהג דין נדר דאורייתא. והביא גם את החיד"א}}.

'''בספק מה המנהג''' מחמירים {{מקור|שדי חמד ח"ד מ-לז עמוד 76 ד"ה ואם}}.

[[סיטומתא]] {{מקור|בקניינים}}