טעמא דקרא: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 30 בתים ,  23 במרץ 2009
מ
הוספת תגיות מקור
אין תקציר עריכה
מ (הוספת תגיות מקור)
שורה 13: שורה 13:
רבי יהודה (שם) חולק עליו וסובר שאין חילוק בין עניה לעשירה.
רבי יהודה (שם) חולק עליו וסובר שאין חילוק בין עניה לעשירה.


מדברי הגמרא (שם, ובעוד מקומות) עולה, שטעמו של רבי יהודה הוא שאין אנו דורשים טעמן של המצוות. אולם מדברי הראשונים (ראה רמב"ם בפירוש המשנה שם; תוספות הרא"ש בבא מציעא צ, א, ועוד) עולה כי טעמו של רבי יהודה נוגע גם לעצם טעמו של רבי שמעון.
מדברי הגמרא (שם, ובעוד מקומות) עולה, שטעמו של רבי יהודה הוא שאין אנו דורשים טעמן של המצוות. אולם מדברי הראשונים (ראה רמב"ם בפירוש המשנה שם; תוספות הרא"ש <makor>בבא מציעא צ, א,</makor> ועוד) עולה כי טעמו של רבי יהודה נוגע גם לעצם טעמו של רבי שמעון.


ב. בתורת ביאור בלבד: ישנם מקומות שנתנו חכמים טעם למצוות התורה על מנת לבארן בלבד, ולא לשם קביעת ההלכה. באופן זה אף החולקים על רבי שמעון, וסוברים שאין אנו דורשים טעמא דקרא, מודים שבתורת ביאור בעלמא ניתן לדרוש. (תוספות גיטין מה, ב).
ב. בתורת ביאור בלבד: ישנם מקומות שנתנו חכמים טעם למצוות התורה על מנת לבארן בלבד, ולא לשם קביעת ההלכה. באופן זה אף החולקים על רבי שמעון, וסוברים שאין אנו דורשים טעמא דקרא, מודים שבתורת ביאור בעלמא ניתן לדרוש. (תוספות גיטין מה, ב).


אף במקומות כגון אלו, מצאנו שייחסו את דרישת טעם המצוה לרבי שמעון, משום שהוא העוסק בדרישת טעמי המצוות (ראה סנהדרין טז, ב; רמב"ם עבודת כוכבים ד, ד ובכסף משנה שם;  חזון איש סנהדרין כד, יג).
אף במקומות כגון אלו, מצאנו שייחסו את דרישת טעם המצוה לרבי שמעון, משום שהוא העוסק בדרישת טעמי המצוות (ראה סנהדרין טז, ב; <makor>רמב"ם עבודת כוכבים ד, ד</makor> ובכסף משנה שם;  חזון איש סנהדרין כד, יג).


ג. בתורת דרש ואגדה: ישנם טעמים שלא נאמרו בתורת ביאור גמור לדברי התורה, ואף לרבי שמעון אין בכוחם לקבוע את גדרי ההלכה, אלא נאמרו בתורת דרש ואגדה בלבד.
ג. בתורת דרש ואגדה: ישנם טעמים שלא נאמרו בתורת ביאור גמור לדברי התורה, ואף לרבי שמעון אין בכוחם לקבוע את גדרי ההלכה, אלא נאמרו בתורת דרש ואגדה בלבד.
16,530

עריכות

תפריט ניווט