582
עריכות
ישיבת מרכז הרב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
ב-ה' באלול ה'תש"ך (1960) הונחה אבן הפינה לבניינה החדש של הישיבה ובחודש אלול ה'תשכ"ד (1964) החלה ה"ישיבה המרכזית" את לימודיה במבנה החדש בשכונת [[קרית משה]] בירושלים. הישיבה הכפילה את מספר תלמידיה והגיעה לכמאתיים תלמידים. מערך השיעורים התרחב וכלל שיעורים של [[הרצי"ה]] בענייני [[אמונה]], שיעורים של הרב דוד כהן ("[[הנזיר]]") בספר "[[אורות הקודש]]", שיעור תלמודי מפי [[הרב מרדכי פרום]], שיעור כללי מפי [[הרב אברהם שפירא]] וכן מפי [[הרב שאול ישראלי]], שיעור[[ בתנ"ך]] מפי [[הרב יהושע בכרך]] ושיעור בענייני [[מוסר]] מפי [[הרב נתן רענן]], ששימש כמנהל הישיבה. שיעוריו של הרצי"ה התפרסו על פני קשת רחבה של נושאים, אך בשיעורי [[פרשת השבוע]] שקיים בכל מוצאי שבת, נתגלה כוחו בכל תוקפו. מטרת השיעור היתה לראות את המגמה הכוללת המסתמנת לאורך פרשיות התורה ובתוך הדברים היה הרב מתרכז ברעיונות מרכזיים שהיוו לדעתו עקרונות יסוד בגיבוש עולמו של [[תלמיד הישיבה]]. מרכיב משמעותי בתהליך ההשפעה החינוכית של [[הרב צבי יהודה קוק]] היתה הדוגמא האישית. יעידו על כך הספרים הרבים ודברי הזיכרון אודותיו, המדגישים את הפן האישי, החווייתי. | ב-ה' באלול ה'תש"ך (1960) הונחה אבן הפינה לבניינה החדש של הישיבה ובחודש אלול ה'תשכ"ד (1964) החלה ה"ישיבה המרכזית" את לימודיה במבנה החדש בשכונת [[קרית משה]] בירושלים. הישיבה הכפילה את מספר תלמידיה והגיעה לכמאתיים תלמידים. מערך השיעורים התרחב וכלל שיעורים של [[הרצי"ה]] בענייני [[אמונה]], שיעורים של הרב דוד כהן ("[[הנזיר]]") בספר "[[אורות הקודש]]", שיעור תלמודי מפי [[הרב מרדכי פרום]], שיעור כללי מפי [[הרב אברהם שפירא]] וכן מפי [[הרב שאול ישראלי]], שיעור[[ בתנ"ך]] מפי [[הרב יהושע בכרך]] ושיעור בענייני [[מוסר]] מפי [[הרב נתן רענן]], ששימש כמנהל הישיבה. שיעוריו של הרצי"ה התפרסו על פני קשת רחבה של נושאים, אך בשיעורי [[פרשת השבוע]] שקיים בכל מוצאי שבת, נתגלה כוחו בכל תוקפו. מטרת השיעור היתה לראות את המגמה הכוללת המסתמנת לאורך פרשיות התורה ובתוך הדברים היה הרב מתרכז ברעיונות מרכזיים שהיוו לדעתו עקרונות יסוד בגיבוש עולמו של [[תלמיד הישיבה]]. מרכיב משמעותי בתהליך ההשפעה החינוכית של [[הרב צבי יהודה קוק]] היתה הדוגמא האישית. יעידו על כך הספרים הרבים ודברי הזיכרון אודותיו, המדגישים את הפן האישי, החווייתי. | ||
במשך הזמן שילב הרב צבי יהודה את בוגרי הישיבה בתחומי עיסוק שונים. הראשון שהוא ראה לנכון לאפשר לו לתת שיעורים לציבור הרחב היה [[הרב חיים דרוקמן]]. כמו כן הטיל הרב צבי יהודה על הרבנים [[הרב אריה שטרן]] [[והרב יוחנן פריד]] את הקמתו של [[מכון הלכה ברורה]] לפי חזונו של[[ הראי"ה]]. גם כיום עומד הרב אריה שטרן בראש המכון. לרמי"ם ומלמדי אמונה בישיבה מינה הרב צבי יהודה את הרבנים [[צבי ישראל טאו]], [[ | במשך הזמן שילב הרב צבי יהודה את בוגרי הישיבה בתחומי עיסוק שונים. הראשון שהוא ראה לנכון לאפשר לו לתת שיעורים לציבור הרחב היה [[הרב חיים דרוקמן]]. כמו כן הטיל הרב צבי יהודה על הרבנים [[הרב אריה שטרן]] [[והרב יוחנן פריד]] את הקמתו של [[מכון הלכה ברורה]] לפי חזונו של[[ הראי"ה]]. גם כיום עומד הרב אריה שטרן בראש המכון. לרמי"ם ומלמדי אמונה בישיבה מינה הרב צבי יהודה את הרבנים [[הרב צבי ישראל טאו]], [[הרב יהושע צוקרמן]], [[הרב זלמן ברוך מלמד]], [[הרב חיים שטיינר]], [[הרב מרדכי שטרנברג]], [[הרב עמיאל שטרנברג]], [[הרב מיכאל הרשקוביץ]], [[הרב יעקב לבנון]] [[הרב עודד וולנסקי]]. עם הזמן שלח הרב צבי יהודה את הרבנים [[הרב חיים דרוקמן]], [[הרב אליעזר ולדמן]], [[הרב דב ליאור]], [[הרב זלמן ברוך מלמד]], [[הרב צפניה דרורי]] ואחרים להקים ישיבות נוספות, צעד שהביא להקמתם של מוסדות ישיבתיים דתיים רבים, ותרם גם לחיזוק מעמדה של הישיבה. | ||
הרב צבי יהודה היה מאפשר לתלמידים חופש בחירה בנוגע לתכני הלימוד, אך הקפיד מאוד שתלמידי הישיבה ילמדו את הספר "[[שמירת הלשון]]", העוסק בדיני לשון הרע, כחצי שעה בכל יום. | הרב צבי יהודה היה מאפשר לתלמידים חופש בחירה בנוגע לתכני הלימוד, אך הקפיד מאוד שתלמידי הישיבה ילמדו את הספר "[[שמירת הלשון]]", העוסק בדיני לשון הרע, כחצי שעה בכל יום. | ||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
מעורבות תלמידי הישיבה במאורעות "[[כלל ישראליים]]" התרחבה גם לפעילות מאסיבית למען עליית יהודי [[ברית המועצות]] דאז. דוגמא בולטת לפעילות זו היתה מעורבותם במאבק למען שחרור [[אסיר ציון]][[ נתן שרנסקי]](אנטולי). | מעורבות תלמידי הישיבה במאורעות "[[כלל ישראליים]]" התרחבה גם לפעילות מאסיבית למען עליית יהודי [[ברית המועצות]] דאז. דוגמא בולטת לפעילות זו היתה מעורבותם במאבק למען שחרור [[אסיר ציון]][[ נתן שרנסקי]](אנטולי). | ||
בשנת ה'תש"ל (1970) הקים הרב צבי יהודה את "[[מכון הלכה ברורה ובירור הלכה]]" על מנת להשלים את המפעל של אביו. בראש המכון הוא העמיד את [[הרב יוחנן פריד]] [[והרב אריה שטרן]]. בשדה החינוך הקימו בני הישיבה מספר מוסדות חינוכיים בתקופה זו - המוסד הראשון הוקם בשנת ה'תשכ"ד (1964) - "[[ישיבת ירושלים לצעירים]]", שקמה ביוזמתו של [[הרב אברהם שפירא]], שהיה אז מראשי צוות ההוראה בישיבה. המוסד השני - בית הספר התורני "[[נעם]]", שהוקם בראשית שנת הלימודים ה'תשל"ב (1972). מוסד נוסף שהוקם על-ידי אברכי הישיבה ובוגריה מתוך מגמה לחזק את החינוך התורני כבר בגיל הרך הוא "[[תלמוד תורה מורשה]]", שנוסד בשנת תשל"ז (1977). מוסד חינוכי נוסף הוקם מיד לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]] בשעה שצעירים לא דתיים רבים חפשו את זהותם היהודית. ישיבת "[[מכון מאיר]]" [[לבעלי תשובה]]. כל זאת חוץ מכך שבמהלך השנים שלח[[ הרב צבי יהודה]] את הרבנים [[חיים דרוקמן]], [[אליעזר ולדמן]], [[דב ליאור]], [[זלמן ברוך מלמד]], [[צפניה דרורי]] ואחרים להקים [[ישיבות]] נוספות ברחבי הארץ. | בשנת ה'תש"ל (1970) הקים הרב צבי יהודה את "[[מכון הלכה ברורה ובירור הלכה]]" על מנת להשלים את המפעל של אביו. בראש המכון הוא העמיד את [[הרב יוחנן פריד]] [[והרב אריה שטרן]]. בשדה החינוך הקימו בני הישיבה מספר מוסדות חינוכיים בתקופה זו - המוסד הראשון הוקם בשנת ה'תשכ"ד (1964) - "[[ישיבת ירושלים לצעירים]]", שקמה ביוזמתו של [[הרב אברהם שפירא]], שהיה אז מראשי צוות ההוראה בישיבה. המוסד השני - בית הספר התורני "[[נעם]]", שהוקם בראשית שנת הלימודים ה'תשל"ב (1972). מוסד נוסף שהוקם על-ידי אברכי הישיבה ובוגריה מתוך מגמה לחזק את החינוך התורני כבר בגיל הרך הוא "[[תלמוד תורה מורשה]]", שנוסד בשנת תשל"ז (1977). מוסד חינוכי נוסף הוקם מיד לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]] בשעה שצעירים לא דתיים רבים חפשו את זהותם היהודית. ישיבת "[[מכון מאיר]]" [[לבעלי תשובה]]. כל זאת חוץ מכך שבמהלך השנים שלח[[הרב צבי יהודה]] את הרבנים [[הרב חיים דרוקמן]], [[הרב אליעזר ולדמן]], [[הרב דב ליאור]], [[הרב זלמן ברוך מלמד]], [[הרב צפניה דרורי]] ואחרים להקים [[ישיבות]] נוספות ברחבי הארץ. | ||
מדי שנה [[ביום ירושלים]] נערכה בישיבה עצרת מרכזית גדולה לציון יום ירושלים, בהשתתפות אישי ציבור וקהל רב. במשך שנים רבות היה [[ראש הממשלה]] מגיע לאירוע זה, אולם בשנים האחרונות פסק נוהג זה, בשל מדיניות ממשלתית המנוגדת לההלכה ביחס [[למסירת חלקים מארץ ישראל]]. לאחר סיום האירוע ישנה תהלוכה מסורתית של תלמידי הישיבה לאורך ירושלים עד [[הכותל המערבי]]. | מדי שנה [[ביום ירושלים]] נערכה בישיבה עצרת מרכזית גדולה לציון יום ירושלים, בהשתתפות אישי ציבור וקהל רב. במשך שנים רבות היה [[ראש הממשלה]] מגיע לאירוע זה, אולם בשנים האחרונות פסק נוהג זה, בשל מדיניות ממשלתית המנוגדת לההלכה ביחס [[למסירת חלקים מארץ ישראל]]. לאחר סיום האירוע ישנה תהלוכה מסורתית של תלמידי הישיבה לאורך ירושלים עד [[הכותל המערבי]]. | ||
| שורה 94: | שורה 94: | ||
* [[הרב זלמן ברוך מלמד]] - רבה של[[ בית אל]], וראש הישיבה שם. | * [[הרב זלמן ברוך מלמד]] - רבה של[[ בית אל]], וראש הישיבה שם. | ||
* [[הרב חיים שטיינר]] - ר"מ בישיבה. | * [[הרב חיים שטיינר]] - ר"מ בישיבה. | ||
* הרב חיים אביהוא שוורץ - ר"מ בישיבת בית אל. | |||
* הרב יעקב פילבר - מלמד אמונה בישיבה. | * הרב יעקב פילבר - מלמד אמונה בישיבה. | ||
* הרב צפניה דרורי - רבה של[[ קרית שמונה]] וראש הישיבה שם. | * הרב צפניה דרורי - רבה של[[ קרית שמונה]] וראש הישיבה שם. | ||
| שורה 101: | שורה 102: | ||
* הרב עודד וולנסקי - מלמד בישיבות [[הר המור]] [[ובשבי חברון]]. | * הרב עודד וולנסקי - מלמד בישיבות [[הר המור]] [[ובשבי חברון]]. | ||
* הרב איתן אייזמן - ראש מוסדות "[[צביה]]" ומוסדות "נעם". | * הרב איתן אייזמן - ראש מוסדות "[[צביה]]" ומוסדות "נעם". | ||
* הרב דוד חי הכהן | * הרב דוד חי הכהן - ראש מוסדות "אורות התורה" [[בבת-ים]], וראש ישיבת "[[נתיבות ישראל]]" בבת-ים. | ||
* הרב שמואל אליהו - רב העיר [[צפת]]. | * הרב שמואל אליהו - רב העיר [[צפת]]. | ||
* הרב | * הרב חיים כ"ץ - ר"מ בישיבת בית אל. | ||
* הרב | * הרב שבתי סבתו - ראש מוסדות [[קריית משה]] [[במצפה יריחו]] ורב בישוב [[בית-אל]]. | ||
* הרב מאיר טויבר - ראש הישיבה התיכונית [[נתיב מאיר]] ירושלים. | |||
* הרב יוחנן פריד - לשעבר מנהל האגף לתרבות תורנית [[במשרד החינוך]] רב המושב [[בית מאיר]] בהרי יהודה ע"ש [[הרב מאיר בר אילן]] זצ"ל. | * הרב יוחנן פריד - לשעבר מנהל האגף לתרבות תורנית [[במשרד החינוך]] רב המושב [[בית מאיר]] בהרי יהודה ע"ש [[הרב מאיר בר אילן]] זצ"ל. | ||
* הרב | * הרב שלמה אבינר - ראש ישיבת [[עטרת כהנים]], ורבה של [[בית אל]] א'. | ||
* הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ - רבה של שכונת אחוזה [[בחיפה]] ופרופסור למתמטיקה [[בטכניון]], ויו"ר מפלגת "[[הבית היהודי]]". | * הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ - רבה של שכונת אחוזה [[בחיפה]] ופרופסור למתמטיקה [[בטכניון]], ויו"ר מפלגת "[[הבית היהודי]]". | ||
* הרב משה בלייכר - ראש ישיבת [[שבי חברון]]. | * הרב משה בלייכר - ראש ישיבת [[שבי חברון]]. | ||
* הרב חנן פורת - ח"כ לשעבר וראש [[תנועת אורות]]. | * הרב חנן פורת - ח"כ לשעבר וראש [[תנועת אורות]]. | ||
* ר' יעקב כ"ץ [כצל'ה] - יו"ר מפלגת האיחוד הלאומי, מייסד ערוץ 7. | |||
* הרב שמעון אדלר - מנהל האגף לחינוך דתי [[במשרד החינוך]]. | * הרב שמעון אדלר - מנהל האגף לחינוך דתי [[במשרד החינוך]]. | ||
* הרב אלי סדן - ראש [[המכינה]] הקדם צבאית "[[בני דוד]]" ביישוב "[[עלי]]". | * הרב אלי סדן - ראש [[המכינה]] הקדם צבאית "[[בני דוד]]" ביישוב "[[עלי]]". | ||