מצוות תלמוד תורה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''מצווה להגות | '''[[מצווה]] להגות ב[[תורה]].''' | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''במקורו''' הר"ן {{מקור|(בבלי:נדרים ח.)}} הביא את דרשת | '''במקורו''' [[הר"ן]] {{מקור|(בבלי:נדרים ח.)}} הביא את דרשת ה[[גמרא]] {{מקור|(בבלי:קידושין ל.)}} "ושננתם" - שיהיו דברי [[תורה]] מחודדים בפיך, שאם ישאלך אדם שלא תגמגם, וכן כתב ה[[אור שמח]] {{מקור|(תלמוד תורה א-ב)}} ש"ושננתם" הוא המקור, אך "לא ימוש" הוא רק דברי [[קבלה]]. וה[[רמב"ם]] {{מקור|(תלמוד תורה א-ג)}} הביא את ה[[פסוק]] "ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם". וה[[אבן האזל]] {{מקור|(מלכים ג-ה)}} הביא שיש יותר משלושים [[מצוות]] [[עשה]] ו[[לא תעשה]] על [[ביטול תורה]]. | ||
'''במהות המצווה''' ייסדו | '''במהות המצווה''' ייסדו ה[[אחרונים]] שיש שתי [[מצוות]]: [[לימוד תורה]], ו[[ידיעת התורה]] {{מקור|(שו"ע הרב תלמוד תורה ג קונטרס אחרון א, אור ישראל כז)}}. ויש מי שדן האם כוונתם שאלו שתי [[מצוות]] ממש, או שהם שני פרטים באותה [[מצווה]] {{מקור|(שערי תלמוד תורה א-ו)}}. | ||
'''בדינו''' נחלקו מפרשים רבים האם יש חובה לכל אדם ללמוד בכל רגע פנוי {{מקור|(רמ"א יו"ד רמו-כה, משנה ברורה קנה-ד, ר' חיים מוולוז'ין המובא בבניין עולם יג-ב ד"ה כתב)}}, או לא {{מקור|(אבן האזל מלכים ג-ה: מותר להתבטל בשביל להתענג ורק למלך אסור, אור שמח תלמוד תורה א-ב (תלוי בכל אדם). והמנחת אשר (שמות כד-ב) חקר האם חייב ללמוד בכל רגע או שישתדל ללמוד כפי יכולתו)}}. | '''בדינו''' נחלקו [[מפרשים]] רבים האם יש חובה לכל אדם ללמוד בכל רגע פנוי {{מקור|(רמ"א יו"ד רמו-כה, משנה ברורה קנה-ד, ר' חיים מוולוז'ין המובא בבניין עולם יג-ב ד"ה כתב)}}, או לא {{מקור|(אבן האזל מלכים ג-ה: מותר להתבטל בשביל להתענג ורק למלך אסור, אור שמח תלמוד תורה א-ב (תלוי בכל אדם). והמנחת אשר (שמות כד-ב) חקר האם חייב ללמוד בכל רגע או שישתדל ללמוד כפי יכולתו)}}. | ||
לצד | לצד ש[[מצווה]] ללמוד בכל רגע פנוי, ה[[מצווה]] היא ללמוד את כל ה[[תורה]] כולה, אלא שבשעה שלומד [[פרק]] אחד פטור מללמוד את שאר הפרקים משום [[דלא גרע]] מ[[העוסק במצווה פטור מן המצווה]] {{מקור|(משנת יעבץ או"ח לב-ג ד"ה אכן)}}. | ||
==ללמד לאחרים== | ==ללמד לאחרים== | ||
'''במניין המצוות''' נחלקו | '''[[במניין המצוות]]''' נחלקו ה[[ראשונים]] כיצד למנות את ה[[מצוות]] ללמוד וללמד, ושלוש דעות בעניין {{מקור|(גריפ"פ עשין יד בתחילתו)}}: | ||
@ יש רק מצווה אחת - ללמוד בעצמו וללמד לאחרים {{מקור|(רמב"ם)}}. | @ יש רק [[מצווה]] אחת - ללמוד בעצמו וללמד לאחרים {{מקור|(רמב"ם)}}. | ||
@ יש שתי מצוות - ללמוד בעצמו, וללמד לאחרים {{מקור|(רס"ג וסמ"ק)}}. | @ יש שתי [[מצוות]] - ללמוד בעצמו, וללמד לאחרים {{מקור|(רס"ג וסמ"ק)}}. | ||
@ יש שלוש מצוות - ללמוד בעצמו, ללמד לבנים, וללמד | @ יש שלוש [[מצוות]] - ללמוד בעצמו, ללמד לבנים, וללמד ל[[תלמידים]] {{מקור|(בה"ג)}}. | ||
'''בסדר המצוות''' | '''בסדר המצוות''' ה[[יראים]] {{מקור|(כה)}} וה[[סמ"ק]] {{מקור|(קה)}} הקדימו את ה[[מצווה]] ללמוד בעצמו, ורק אח"כ ללמד לאחרים, אך ה[[רמב"ם]] {{מקור|(תלמוד תורה א-א)}} הקדים את ה[[מצווה]] ללמד את בנו, אח"כ את [[תלמידיו]], ואח"כ ללמוד בעצמו. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''אונס''', דהיינו אדם שעבר עבירה נגד רצונו - דנו | '''[[אונס]]''', דהיינו אדם שעבר עבירה נגד רצונו - דנו ה[[אחרונים]] האם עבר על ה[[איסור]] אלא ש[[פטור]] מעונש, או שלא עבר על ה[[איסור]] כלל. וה[[קהילות יעקב]] {{מקור|(שבת יא ד"ה ונראה)}} חילק שב[[מצוות שאין להן שיעור]], כגון [[תלמוד תורה]] (וכן [[צדקה]] ו[[גמילות חסדים]]), מי ש[[נאנס]] לא עבר כלל, שכוונת ה[[תורה]] שיקיים את ה[[מצווה]] רק כשיכול לקיימה (שהרי א"א לומר ש[[התורה]] התכוונה שיקיים את ה[[מצווה]] בכל [[רגע]] ו[[רגע]]), וב[[מצוות שיש להם שיעור]], כגון [[קריאת שמע]] ו[[שמירת שבת]] ורוב ה[[מצוות]], מי ש[[נאנס]] עבר, שכוונת ה[[תורה]] היתה שיקיים את ה[[מצווה]] בשיעור זה, ורק [[פטור]] מעונש<ref>אמנם יש שלא מחלקים, וסוברים שבכל ה[[מצוות]] ה[[אנוס]] לא עבר [[איסור]] כלל, ויש אומרים שבכל ה[[מצוות]] ה[[אנוס]] [[עבר]] ורק [[פטור]] מעונש, הובאו בערך [[אונס#מקור_וטעם|אונס]] ד"ה בדינו.</ref>. | ||
'''בית דין יורדים לנכסי האב כדי לשכור מלמד לבנו'''. ובטעם לזה חקר ר' שמואל {{מקור|(בחידושים בבא בתרא עמוד סז)}} בין שלושה צדדים: | '''[[בית דין]] [[ירידה לנכסים|יורדים לנכסי]] האב כדי לשכור מלמד לבנו'''. ובטעם לזה חקר [[ר' שמואל]] {{מקור|(בחידושים בבא בתרא עמוד סז)}} בין שלושה צדדים: | ||
@ מצוות תלמוד תורה גורמת | @ [[מצוות]] [[תלמוד תורה]] גורמת ל[[דין ממוני]]. | ||
@ מדין כופין על המצוות. | @ מדין [[כופין על המצוות]]. | ||
@ מדין נכסי דבר נש אינון ערבין ליה. | @ מדין [[נכסי דבר נש אינון ערבין ליה]]. | ||
'''דברים המביאים לשכחה''', כגון לאכול מכיכר שאכל ממנו חתול או עכבר, נחלקו | '''דברים המביאים לשכחה''', כגון לאכול מכיכר שאכל ממנו חתול או עכבר, נחלקו ה[[פוסקים]] האם יש בזה [[איסור]], שהרי גורם לשכוח את תלמודו והוא דומה לשוכח מחמת ש[[ביטל תורה]], או שאין בזה [[איסור]] כי הוא רק ב[[גרמא]], ולכן אינו [[כשוכח מחמת בטלה]], אלא היא רק עצה לא לעשות את דברים אלו כדי שלא ישכח {{מקור|(יביע אומר ח"ב יו"ד ח, והביא דעות שהוא איסור, ודעת עצמו שאין בזה איסור)}}. | ||
'''מצוות לאו להנות נתנו'''. ואעפ"כ, תלמוד תורה היא כן הנאה, שהרי משמחת את הלב, ולכן מי שאסר ספרו על חבירו - אסור לחבירו ללמוד בו, ולא אומרים בזה מצוות לאו להנות ניתנו {{מקור|(ט"ז יו"ד רכא-מג)}}. | '''[[מצוות לאו להנות נתנו]]'''. ואעפ"כ, [[תלמוד תורה]] היא כן [[הנאה]], שהרי משמחת את הלב, ולכן מי שאסר ספרו על חבירו - [[אסור]] לחבירו ללמוד בו, ולא אומרים בזה [[מצוות לאו להנות ניתנו]] {{מקור|(ט"ז יו"ד רכא-מג)}}. | ||
'''שומע כעונה''' - הסתפק | '''[[שומע כעונה]]''' - הסתפק ה[[שערי תשובה]] {{מקור|(מז-ב)}} האם ה[[שומע]] [[דברי תורה]] נחשב כ[[לומד תורה]], ו[[נפק"מ]] האם צריך לברך על השמיעה [[ברכות התורה]]. | ||
@ ברכת השבח - על נתינת | |||
@ ברכת המצוות - על | '''[[ברכת התורה]]''' - חקרו בה בין שלושה צדדים: | ||
@ ברכת הנהנין - על שמחת הלב | @ [[ברכת השבח]] - על נתינת ה[[תורה]] {{מקור|(מנחת חינוך תל-א [ה] ד"ה ומביא)}}. | ||
@ [[ברכת המצוות]] - על ה[[חיוב]] [[ללמוד תורה]] {{מקור|(דבר אברהם ח"א טז-א וחידושי ר' שמואל פסחים עמוד קמז חקרו האם היא ברכת השבח או ברכת המצוות. ומעין זה חקר ביכורי ארץ ברכות ח"א א-סא האם ברכות התורה הם ברכות המצוות או ברכות ההודאה)}}. | |||
@ [[ברכת הנהנין]] - על שמחת הלב ב[[לימוד]] {{מקור|(קהילות יעקב ברכות כד (ד"ה ועוד) כתב שהיא גם ברכת הנהנין)}}. | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== |