נהנה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 28 בתים ,  31 ביולי 2009
מ (טיפול בתבנית מקור)
שורה 32: שורה 32:
במקור הדעה שחייב חידשו התוס' {{מקור|(בבלי:בבא מציעא קיז:)}} שהוא רק מדרבנן.
במקור הדעה שחייב חידשו התוס' {{מקור|(בבלי:בבא מציעא קיז:)}} שהוא רק מדרבנן.


בטעם הדעה שפטור, הפני יהושע כתב שהוא מדין כופין על מידת סדום<ref>בערך [[כופין על מידת סדום#מקור_וטעם]] (ד"ה במקורו) הבאנו שיש אומרים שמקורו של דין כופין על מידת סדום הוא מדין זה נהנה וזה לא חסר.</ref> {{מקור|(פני יהושע בבא קמא כ. וכן משמע מתוס' בבא בתרא יב: סוף ד"ה כופין. וכן משמע קצת מרש"י כתובות קג. ד"ה מידת סדום, שכתב שמנהג סדום היה שמחייבים בזה נהנה וזה לא חסר)}}, אך ראשי הישיבות כתבו שאי אפשר לחייב על הנאה אם לא מחסר לחבירו {{מקור|(גרש"ש בבא קמא יט-ג וקונטרסי שיעורים בבא קמא יב-ח. וכן חקר בזה ר' חיים מטעלז בבא בתרא ה (עמוד קצב) ד"ה והנה. ובקונטרסי שיעורים שם אות ב ואות ח דייק מלשון הגמרא שיש שלושה טעמים: לא עשה לו כלום, לא הזיקו, ולא חיסרו. והסביר שצריך את שלושתם נגד שלושת הטעמים לחייב נהנה: מחסר בעלותו, מזיק, מחסר ממונו)}}.
בטעם הדעה שפטור, ה[[פני יהושע]] כתב שהוא מדין כופין על מידת סדום<ref>בערך [[כופין על מידת סדום#מקור_וטעם]] (ד"ה במקורו) הבאנו שיש אומרים שמקורו של דין כופין על מידת סדום הוא מדין זה נהנה וזה לא חסר.</ref> {{מקור|(פני יהושע בבא קמא כ. וכן משמע מתוס' בבא בתרא יב: סוף ד"ה כופין. וכן משמע קצת מרש"י כתובות קג. ד"ה מידת סדום, שכתב שמנהג סדום היה שמחייבים בזה נהנה וזה לא חסר)}}, אך ראשי הישיבות כתבו שאי אפשר לחייב על הנאה אם לא מחסר לחבירו {{מקור|(גרש"ש בבא קמא יט-ג וקונטרסי שיעורים בבא קמא יב-ח. וכן חקר בזה ר' חיים מטעלז בבא בתרא ה (עמוד קצב) ד"ה והנה. ובקונטרסי שיעורים שם אות ב ואות ח דייק מלשון הגמרא שיש שלושה טעמים: לא עשה לו כלום, לא הזיקו, ולא חיסרו. והסביר שצריך את שלושתם נגד שלושת הטעמים לחייב נהנה: מחסר בעלותו, מזיק, מחסר ממונו)}}.


והאור שמח {{מקור|(נזקי ממון א-ב ד"ה ולכאורה)}} רצה לתלות את הספק בגמרא בשאלה האם נהנה הוא מדין מזיק, וא"כ כשלא חסר פטור, או דין נפרד, ואז אע"פ שלא חסר חייב. והוסיף שאפשר לדחות זאת.
וה[[אור שמח]] {{מקור|(נזקי ממון א-ב ד"ה ולכאורה)}} רצה לתלות את הספק בגמרא בשאלה האם נהנה הוא מדין [[מזיק]], וא"כ כשלא חסר פטור, או דין נפרד, ואז אע"פ שלא חסר חייב. והוסיף שאפשר לדחות זאת.


בשני מקרים אין ספק:
בשני מקרים אין ספק:
@ לכתחילה - אדם יכול למחות בחבירו שלא יהנה ממנו גם אם אין לו שום חיסרון, כגון למחות בו שלא יכנס לדור בחצירו, וכל ספק הגמרא הוא רק בדיעבד האם צריך לשלם לו {{מקור|(תוס' בבא בתרא יב: סוף ד"ה כופין)}}.
@ [[לכתחילה]] - אדם יכול למחות בחבירו שלא יהנה ממנו גם אם אין לו שום חיסרון, כגון למחות בו שלא יכנס לדור בחצירו, וכל ספק הגמרא הוא רק [[בדיעבד]] האם צריך לשלם לו {{מקור|(תוס' בבא בתרא יב: סוף ד"ה כופין)}}.
@ אם הנהנה גילה דעתו שנח לו בהוצאה - מגלגלים עליו את הכל לכו"ע {{מקור|(תוס' בבא קמא כ:)}}.
@ אם הנהנה גילה דעתו שנח לו בהוצאה - מגלגלים עליו את הכל לכו"ע {{מקור|(תוס' בבא קמא כ:)}}.


'''זה לא נהנה וזה חסר''', כגון שהוא גברא דלא עביד למיגר וחצר דקיימא לאגרא - לתוס' פטור משום שהוא גרמא, ולרמ"ה {{מקור|(הובא בנימוקי יוסף וברא"ש)}} חייב (כמו שהאוכל פירות של חבירו חייב גם אם לא נהנה), וביאר הגרש"ש שלשיטתו נהנה חייב מדין מזיק {{מקור|(בבא קמא יט-ב)}}.
'''זה לא נהנה וזה חסר''', כגון שהוא גברא דלא עביד למיגר וחצר דקיימא לאגרא - ל[[תוס']] פטור משום שהוא גרמא, ולרמ"ה {{מקור|(הובא בנימוקי יוסף וברא"ש)}} חייב (כמו שהאוכל פירות של חבירו חייב גם אם לא נהנה), וביאר [[הגרש"ש]] שלשיטתו נהנה חייב מדין מזיק {{מקור|(בבא קמא יט-ב)}}.


==פרטי הדין==
==פרטי הדין==
67

עריכות

תפריט ניווט