מבוקר
88
עריכות
ישיבת מרכז הרב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
== יסודה == | == יסודה == | ||
חלום הקמת ישיבה בירושלים ליוה את הרב כבר בהיותו צעיר לימים. גם כשכיהן כרבן של [[יפו]] והמושבות (תרס"ד - תרע"ד, 1904 - 1914), שם החל חלום הקמת ה[[ישיבה]] לקרום עור וגידים, שאף לעלות ירושלימה. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], בשנת [[ה'תרע"ט]] (1919) נתמנה להיות רבה של [[ירושלים]] ולאחר מכן נבחר לכהן כ[[רב הראשי]] האשכנזי הראשון של [[ארץ ישראל]] | חלום הקמת ישיבה בירושלים ליוה את הרב כבר בהיותו צעיר לימים. גם כשכיהן כרבן של [[יפו]] והמושבות (תרס"ד - תרע"ד, 1904 - 1914), שם החל חלום הקמת ה[[ישיבה]] לקרום עור וגידים, שאף לעלות ירושלימה. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], בשנת [[ה'תרע"ט]] (1919) נתמנה להיות רבה של [[ירושלים]], ולאחר מכן נבחר לכהן כ[[רב הראשי]] האשכנזי הראשון של [[ארץ ישראל]]. במסגרת תפקידו ביקש להקים תנועה בשם "[[דגל ירושלים]]" אשר אחת ממשימותיה העיקריות היו הקמת ישיבה שתהווה מרכז רוחני אוניברסלי שתאופין בשילוב תורת ישראל עם תחיית האומה בארץ ישראל. הישיבה בחזונו של הרב היתה יעד לאומי ממדרגה ראשונה. | ||
ניצניה הראשונים של הישיבה החלו בשנת [[תרפ"א]] (1921) בחוג מצומצם של כ-25 תלמידים שהגיעו מישיבות ירושלמיות והתכנסו יחדיו על מנת לשמוע שיעורים מהראי"ה בהלכה ובאגדה. אולם בעיות כלכליות מנעו את פתיחת הישיבה במשך כשנתיים, עד שהנדיב [[הרי פישל]], בנה את "[[בית הרב]]" ובו גם בית מדרש. | ניצניה הראשונים של הישיבה החלו בשנת [[ה'תרפ"א]] (1921) בחוג מצומצם של כ-25 תלמידים שהגיעו מישיבות ירושלמיות והתכנסו יחדיו על מנת לשמוע שיעורים מהראי"ה בהלכה ובאגדה. אולם בעיות כלכליות מנעו את פתיחת הישיבה במשך כשנתיים, עד שהנדיב [[הרי פישל]], בנה את "[[בית הרב]]" ובו גם בית מדרש. | ||
ביום א' [[י"ב סיון]] [[ה'תרפ"ג]] (1923) נערכה חנוכת "[[בית הרב]]". בבית זה נקבע דירתו הפרטית של הרב, בית המדרש ללימוד תורה ותפילה, חדר קבלת אורחים וחדר לימוד פרטי. בשנת ה'תרפ"ד (1924) הוקדש בית המדרש למשכנה של ישיבת "מרכז הרב". | ביום א' [[י"ב סיון]] [[ה'תרפ"ג]] (1923) נערכה חנוכת "[[בית הרב]]". בבית זה נקבע דירתו הפרטית של הרב, בית המדרש ללימוד תורה ותפילה, חדר קבלת אורחים וחדר לימוד פרטי. בשנת [[ה'תרפ"ד]] (1924) הוקדש בית המדרש למשכנה של ישיבת "מרכז הרב". | ||
בזכרונותיו של [[הרב דוד כהן]] ("[[הרב הנזיר]]") משנת ה'תרפ"ג (1923) ישנה עדות מרגשת על הניצנים הראשונים של כינון הישיבה: "בקיץ שעבר ואני יושב בבית המדרש סגור ומסוגר, עטוף בטלית ותפילין ושוקד על תלמודי בקול ניגון ערב והנה דופקים בדלת, ואפתח דלתות בית המדרש והנה שני צעירים לקראתי, ואשאלם, מה אתם רוצים? ללמוד היתה התשובה. אז אמרתי למזכיר הישיבה ומייסדה, [[הרב יצחק לוי]], הנה הזדמנות ראשונה לפתיחת הישיבה ויסודה ויעדתיו לפנות מיד בזה אל הרב... כך הונח היסוד הראשון ונפתחה הישיבה". | בזכרונותיו של [[הרב דוד כהן]] ("[[הרב הנזיר]]") משנת [[ה'תרפ"ג]] (1923) ישנה עדות מרגשת על הניצנים הראשונים של כינון הישיבה: "בקיץ שעבר ואני יושב בבית המדרש סגור ומסוגר, עטוף בטלית ותפילין ושוקד על תלמודי בקול ניגון ערב והנה דופקים בדלת, ואפתח דלתות בית המדרש, והנה שני צעירים לקראתי, ואשאלם, מה אתם רוצים? ללמוד - היתה התשובה. אז אמרתי למזכיר הישיבה ומייסדה, [[הרב יצחק לוי]], הנה הזדמנות ראשונה לפתיחת הישיבה ויסודה, ויעדתיו לפנות מיד בזה אל הרב... כך הונח היסוד הראשון ונפתחה הישיבה". | ||
== הישיבה בימי הראי"ה == | == הישיבה בימי הראי"ה == | ||