מבוקר
88
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 16: | שורה 16: | ||
== הישיבה בימי הראי"ה == | == הישיבה בימי הראי"ה == | ||
תוכנית הלימודים ומגמות החינוך בישיבה נכתבו לראשונה באחד מערבי חנוכה בשנת [[ה'תרפ"ב]] (1922) על-ידי [[הרב דוד כהן]] ("[[הרב הנזיר]]"), תלמידו המובהק ומקורבו של מרן הרב זצ"ל, על פי בקשת רבו. תוכנית זו היתה מקיפה מאד והיוותה חידוש נועז ומרחיק לכת בעולם הישיבות של היישוב הישן. חדשנות זו מתבטאת הן בהיקף הידיעות שנדרשו מתלמידי הישיבה בתחומי ה[[נגלה]] ([[תלמוד]], [[משפט]]) וה[[נסתר]](לימוד [[קבלה]]), והן בתכני הלימוד עצמם שכללו לימוד [[תנ"ך]], התמודדות עם [[בקורת המקרא]] והעמקה ב[[מחשבת ישראל]] לדורותיה. | |||
תוכנית הלימודים ומגמות החינוך בישיבה נכתבו לראשונה באחד מערבי חנוכה בשנת ה'תרפ"ב (1922) על-ידי הרב דוד כהן ("[[הרב הנזיר]]"), תלמידו המובהק ומקורבו של הרב, על פי בקשת רבו. תוכנית זו היתה מקיפה מאד והיוותה חידוש נועז ומרחיק לכת בעולם הישיבות של היישוב הישן. חדשנות זו מתבטאת הן בהיקף הידיעות שנדרשו מתלמידי הישיבה בתחומי [[ | |||
הלימוד בישיבה היה בדומה ללימוד בישיבות המסורתיות הרגילות, [[ | הלימוד בישיבה היה בדומה ללימוד בישיבות המסורתיות הרגילות, ב[[ש"ס]] וב[[פוסקים]]. אך הונהג בה חידוש מהפכני, בכך שהיו בה מספר שיעורים בנושאי [[אמונה]], שניתנו בעיקר על ידי [[הראי"ה]] ו"[[הרב הנזיר]]" [[הרב דוד כהן]]. כמו כן הועברו בישיבה שיעורי [[תנ"ך]], שעליהם הופקד בנו של הראי"ה, [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]]. בישיבה לימדו גם [[הרב יעקב משה חרל"פ]], רבה של שכונת [[שערי חסד]] ב[[ירושלים]], [[הרב שלום נתן רענן]] חתנו של [[הראי"ה]], ועוד. כראש ישיבה, לצד [[הראי"ה]], התמנה [[הרב אברהם אהרון בורשטיין]], הגאון מטבריג, שעלה לארץ בשנת תרפ"ד (1924), ולשעוריו הגיעו רבים מתלמידי החכמים שבירושלים, גם כאלה שלא היו קשורים ל[[ישיבת מרכז הרב]]. בתקופה זו היו מגעים להזמנתו של הגאון [[הרב שמעון שקופ]] לשמש בצוות ההוראה של הישיבה, אך לבסוף לא יצא הדבר לפועל. כמו כן מצוי מכתב, שבו ביקש [[הרב יחזקאל אברמסקי]] זצ"ל, בהיותו ב[[לונדון]], לשמש כ[[ר"מ]] ב[[ישיבה]]. | ||
הלימוד עצמו בישיבה היה בנוי בצורה שכל אחד מהתלמידים למד [[מסכת]] שבה לבו חפץ, והלימוד היה עצמאי לגמרי ונטול פיקוח. בערבים התקיימו שיעורי הרבנים, והמעוניינים | הלימוד עצמו בישיבה היה בנוי בצורה שכל אחד מהתלמידים למד [[מסכת]] שבה לבו חפץ, והלימוד היה עצמאי לגמרי ונטול פיקוח. בערבים התקיימו שיעורי הרבנים, והמעוניינים בכך יכולים היו להשתתף בהם. [[הראי"ה]] נשא לעתים את שיעורו בפלפול תלמודי במשך שעות, עד חצות הלילה, כשהוא מדבר בקול נמוך ובמהירות רבה. נושא השיעור היה מפורסם מראש, שכן נדרשו ימים של הכנה כדי לאפשר את הבנתו. | ||
עם הקמתה מנתה הישיבה כמה עשרות תלמידים, והיא גדלה מעט במשך השנים. חלק מהתלמידים היו בוגרי ישיבות מפורסמות ברוסיה, פולין וארצות אחרות, והגיעו לישיבה מלאים במטען תורני רב היקף, אולם חלק מהתלמידים הגיע כשהם בעלי רקע בסיסי בלבד. | |||
בשנת ה'תרצ"ג הקים הרב את מכון | יחד עם זאת, המצב הכלכלי של הישיבה לא איפשר לה להתפתח, ובשלב מסוים נמנעו מלקבל תלמידים חדשים אלא אם כן הם שילמו על מחייתם בעצמם (בניגוד למקובל באותה תקופה). בעקבות מסעות התרמה שנערכו ב[[ארצות הברית]] השתפר המצב הכלכלי, והישיבה התרחבה והגיעה לשמונים תלמידים. אולם בשל [[מאורעות תרפ"ט]] (1929) והמשבר הכלכלי העולמי, המצב הכלכלי הקשה של הישיבה נמשך עד לפטירת הראי"ה בשנת תרצ"ה (1935). | ||
ב-ג' באלול ה'תרצ"ה הסתיים פרק רב | |||
יחסו החיובי של הראי"ה קוק לישוב ארץ ישראל, השקפתו הלאומית-דתית ויחסי הקירבה שרחש לציבור החילוני, השפיעו במידה רבה על חלק מבני הישיבה להשתתף בפעילות אקטיבית במחתרות, ואחדים הפכו להיות דמויות מפתח בהתארגנויות אלו, כשהמפורסם ביניהם הוא תלמיד הישיבה [[דוד רזיאל]] הי"ד, מפקד [[האצ"ל]]. התגייסות משמעותית חלה בעקבות [[מאורעות תרפ"ט]] (1929). | |||
בשנת [[ה'תרצ"ג]] הקים מרן הרב זצ"ל את [[מכון הרי פישל]] לדרישת התלמוד, כדי לתת מענה לצורת הביקורת המדעית של ה[[[אוניברסיטה העברית]] על ידי לימוד מדעי ביקורתי הנעשה מתוך כבוד וקדושה. | |||
ב-[[ג' באלול]] [[ה'תרצ"ה]] הסתיים פרק רב משמעות בחייה של הישיבה, עם הילקחו של [[הרב קוק]] לגנזי מרומים. צער עמוק ליוה את תלמידי הישיבה, אך יחד עמו תחושת שליחות ורצון לממש את החזון הגדול שטווה הראי"ה קוק. | |||
== הישיבה בימי הרב יעקב משה חרל"פ == | == הישיבה בימי הרב יעקב משה חרל"פ == |