מבוקר
8,889
עריכות
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 99: | שורה 99: | ||
===במדינת ישראל=== | ===במדינת ישראל=== | ||
[[תמונה:Davidka Square, Safed.jpg|left|thumb|250px|כיכר הדוידקה בצפת]] | |||
חוקר ארץ ישראל, מרדכי נאור, בקובץ "צפת ואתריה" מסכם: "מבחינתו של הישוב היהודי היה כיבושה של צפת ב-10 למאי 1948, אבע יממות לפני הקמת המדינה, אחד הנצחונות המזהירים במלחמה שגבלו בנס". בעקבות זאת מספרים כי רב צפתי התבקש להסביר את הסיבות לנצחון. הוא השיב כך: בזכות המעשה והנס, המעשה - תפילות החסידים והנס - בואו של המפלמח. | |||
ערב | ערב המלחמה היו בצפת 1,500 יהודים לעומת 10,000 ערבים. הרובע היהודי היה בעמדת נחיתות לעומת בתי ערביי צפת. יתר על כן, כאשר הבריטים נסוגו מהעיר, ב-16 באפריל 1948, הם מסרו את עמדותיהם: משטרת כנען, משטרת העיר וה"מצודה", אשר שלטו על הרובע היהודי לערבים וכך הושם הרובע במצור. | ||
[http://www.palmach.org.il/show_item.asp?levelId=38612&itemId=5652&itemType=0 מרכז מידע פלמ"ח] מספר על המערכה לשחרור העיר צפת. המערכה לשחרור העיר צפת הוטלה על כוחות מחטיבת יפתח ונמשכה מספר שבועות. | |||
בסוף חודש אפריל 1948 הורגש מחסור במצרכי מזון. כדי לפתוח נתיב גישה לרובע, הוחלט לכבוש את ביריה ועין-זיתון הערביות , וכך לאפשר לגדוד השלישי להיכנס לעיר ולהסיר את המצור. | |||
בזכות אקלימה הצח ונופיה הפכה צפת לעיר תיירות, שמשכה אליה תושבים מכל קצווי הארץ בעיקר בעתות ה[[קיץ]] החמים. בסוף שנות השבעים החלה דעיכה של צפת כמוקד תיירותי. אחת הסיבות היא הפיכתה לעיר בעלת צביון [[חרדים|חרדי]], במעין שיבה של העיר לעברה כמרכז רוחני דתי | |||
בעקבות הכישלון בפעולה הראשונה, החליטה מיפקדת המבצע לבצע בפעם השניה התקפה בו-זמנית על כל המטרות. החלטה זו תרמה להצלחת ההתקפה. | |||
הקרב הקשה והממושך ביותר ניטש על כיבוש המשטרה העירונית ומשטרת הר-כנען. המשטרה העירונית, עליה הגנו כ- 100 חיילים מ'צבא ההצלה'. המשטרה הייתה מבוצרת, ובסמוך אליה הוקמה עמדת 'פילבוקס', שחלשה על דרכי הגישה לבניין. ב-10 וב-11 במאי לאחר קרבות קשים נכבשה העיר. . תושבי העיר והחיילים הערבים נטשו את העיר ואת עמדותיהם ונמלטו, כולל ממבצר המשטרה שבראש הר כנען. למנוסה תרמו ירי המרגמות ובעיקר פצצות ה"דוידקה" שיותר משגרמו נזק ממשי, הפחידו את התושבים הערבים ברעש החזק שגרמו. | |||
עם קום המדינה מנה היישוב היהודי כ-2,300 תושבים ולראש העיר הראשון התמנה הרב משה פדהצור (פודהורצר), בן למשפחה ותיקה שהגיעה לצפת עוד בימי האר"י, ומי שעמד בראש הקהילה היהודית בצפת משנות השלושים. העיר קלטה עולים חדשים והתפתחה מחוץ לעיר העתיקה. כיום מהווה העיר שלוש יחידות מבניות עיקריות: העיר העתיקה, שכונת כנען, שהיא השכונה הגבוהה ביותר בארץ (917 מטר מעל [[פני הים]]), ושיכון דרום, החלק התחתון של העיר. | |||
בזכות אקלימה הצח ונופיה הפכה צפת לעיר תיירות, שמשכה אליה תושבים מכל קצווי הארץ בעיקר בעתות ה[[קיץ]] החמים. בסוף שנות השבעים החלה דעיכה של צפת כמוקד תיירותי. אחת הסיבות היא הפיכתה לעיר בעלת צביון [[חרדים|חרדי]], במעין שיבה של העיר לעברה כמרכז רוחני דתי. מסורת חדשה היא פסטיבל ה[[כליזמרים]] שהפכה למסורת בקיץ, ובמידה מסוימת מחזירה את העיר לתקופת הפריחה שלה כעיר תיירות, לפחות למשך ימי הפסטיבל. |