לידה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 1,585 בתים ,  17 במרץ 2010
מ
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
לידה היא הוצאת הוולד מרחם אמו<ref>ומצינו במקרא שלידה נקראת הוצאה מבטן, כגון 'טרם יצאתי מבטן אמי' (איוב א כא); 'כאשר יצא מבטן אמו' (קהלת ה יד).</ref>.
'''לֶדה''' היא הוצאת הוולד מ[[רחם]] [[אם|אמו]].


== כינויים נוספים ללידה ==
== כינויים נוספים ללידה ==
בלשון המקרא נקראת הלידה גם בשם הפעולה 'לחולל'<ref>'ואל שרה תחוללכם' (ישעיה נא ב); 'כי חלה גם ילדה' (ישעיה סו ח); 'ותחולל ארץ ותבל' (תהלים צ ב).</ref>, והוא מלשון חיל ופחד<ref>כלשון המקרא 'חיל כיולדה' (ירמיה ו כד).</ref>, או מלשון חול, שכוונתו להסתובב כבמחול<ref>ראה - Preuss J, ''Biblical and Talmudic Medicine''
בלשון המקרא נקראת הלידה גם בשם הפעולה 'לחולל'<ref>"ואל שרה תחוללכם' {{מקור|(ישעיה נא, ב)}}; 'כי חלה גם ילדה' {{מקור|(ישעיה סו, ח)}}; 'ותחולל ארץ ותבל' {{מקור|(תהלים צ ב)}}.</ref>, והוא מלשון חיל ו[[פחד]]<ref>כלשון המקרא 'חִיל כיולדה' {{מקור|(ירמיה ו, כד)}}.</ref>, או מלשון חול, שכוונתו להסתובב כב[[מחול]]<ref>ראה - Preuss J, ''Biblical and Talmudic Medicine'', trans. F. Rosner, p. 394.</ref>.


, trans. F. Rosner, p. 394.</ref>.
ומצינו במקרא שלידה נקראת הוצאה מ[[בטן]], כגון 'טרם יצאתי מבטן אמי' {{מקור|(איוב א, כא)}}; 'כאשר יצא מבטן אמו' {{מקור|(קהלת ה, יד)}}.
 
יולדה או יולדת<ref><makor>ויקרא יב ז;</makor> <makor>ישעיה כא ג;</makor> <makor>מיכה ה ב</makor> ועוד.</ref> היא האשה שממנה יוצא הוולד. בלשון חז"ל נקראת היולדת גם בשם חיה<ref><makor>בבלי יומא עג ב;</makor> <makor>בבלי תענית ב א;</makor> <makor>ב"ק נט א.</makor></ref>, ולמה נקראת היולדת חיה, שבשעה שהאשה יושבת על המשבר, הסובבים צווחים לה - חיה! שהיא מתה וחיה<ref><makor>קהלת רבה, ג, ב.</makor> וראה עוד בתו"ש מילואים לכרך ח, אות ז, בטעם הדבר שיולדת נקראת חיה. וראה באור שמח שביתת העשור ג ח, שיש שמשמע מהם, שהמונח חיה כאן מתכוון למיילדת, וראה לקמן הע' 9.</ref>.
 
המיילדת היא המסייעת לאשה היולדת בעת הלידה<ref><makor>בראשית לה יז;</makor> שמות א טו.</ref>. בלשון חז"ל נקראת המיילדת גם בשם חיה<ref>תוספתא <makor>ב"ב ז ב;</makor> <makor>בבלי חולין עא א.</makor> ויתכן שהוא מלשון המקרא 'כי חיות הנה' - <makor>שמות א יט,</makor> וכתב רש"י שם בקיאות במיילדות, וראה בתו"ת שם אות כט. וראה לעיל בהע' 7.</ref>, וגם בשם חכמה<ref><makor>בבלי שבת קכח ב.</makor> ובפיהמ"ש לרמב"ם שם כתב, שחכמה היא אשה המקבלת את הוולד, וקוראין אותה בלשון עברית מיילדת. וראה בתפארת ישראל, שבת פי"ח אות לג.</ref>.


באופן מושאל משמש המושג לידה לבריאת הארץ וההרים<ref><makor>תהלים צ ב.</makor></ref>; ליצירת אגלי טל, קרח, כפור שמים, וגשמים<ref>איוב לח כח-כט; <makor>בבלי תענית ח ב.</makor></ref>; ליצרים ומחשבות רעות<ref><makor>איוב טו לה; תהלים ז</makor> טו. וראה בבראשית רבה יב ו - מספר דברים שיש להם תולדות, כגון שמים וארץ, הרים, מטר, טל. וראה עוד רמב"ן עה"ת <makor>בראשית כ יח.</makor></ref>; ולגידול וחינוך ילדים<ref>מלבי"ם בראשית ג טז.</ref>. יש שלשון לידה משמש לעשיית צרכים לאחר עצירות<ref>ראה <makor>רש"י בראשית כ יד.</makor> וראה א"ע ורמב"ן שם.</ref>.
באופן מושאל משמש המושג לידה לבריאת הארץ וההרים<ref><makor>תהלים צ ב.</makor></ref>; ליצירת אגלי טל, קרח, כפור שמים, וגשמים<ref>איוב לח כח-כט; <makor>בבלי תענית ח ב.</makor></ref>; ליצרים ומחשבות רעות<ref><makor>איוב טו לה; תהלים ז</makor> טו. וראה בבראשית רבה יב ו - מספר דברים שיש להם תולדות, כגון שמים וארץ, הרים, מטר, טל. וראה עוד רמב"ן עה"ת <makor>בראשית כ יח.</makor></ref>; ולגידול וחינוך ילדים<ref>מלבי"ם בראשית ג טז.</ref>. יש שלשון לידה משמש לעשיית צרכים לאחר עצירות<ref>ראה <makor>רש"י בראשית כ יד.</makor> וראה א"ע ורמב"ן שם.</ref>.
supress
6,473

עריכות

תפריט ניווט