ישיבת מרכז הרב: הבדלים בין גרסאות בדף

עם הקמתה מנתה הישיבה כמה עשרות תלמידים, והיא גדלה מעט במשך השנים. חלק מהתלמידים היו בוגרי ישיבות מפורסמות ברוסיה, פולין וארצות אחרות, והגיעו לישיבה מלאים במטען תורני רב היקף, אולם חלק מהתלמידים הגיע כשהם בעלי רקע בסיסי בלבד.

על גדולי תלמידי הישיבה בזמן הרב קוק נמנו: הרב אליהו יצחק פריסמן<ref>הגיע ל "מרכז הרב" מ[[ישיבת טלז]]. כשעזב את הישיבה, ליווה אותו ראש הישיבה, הרב [[יוסף יהודה ליב בלוך]], כבוד שמעטים זכו לו. הרב בורשטיין מטבריג אמר עליו שהוא היחיד שמבין את כל דבריו בשיעור.</ref>, הרב יצחק זונדל ריף<ref>הגיע מ[[ישיבת סלבודקה]] (שהמשכה ב[[ישיבת חברון]]). מעשרת התלמידים הראשונים של הישיבה. ב[[תרצ"ו]] מונה לרבנות זאגר לאחר פטירת אביו, הרב ישראל, חתן הרב [[רפאל שפירא]] שהיה חתנו של [[הנצי"ב מוולוז'ין]], שכיהן כרב העיירה. נספה בשואה. דברים עליו ודברי תורה שלו בספר "[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40628&pgnum=1 נר יצחק]".</ref>, הרב שמעון סטרליץ<ref>הגיע מישיבת קלצק בראשות הרב מלצר (לפני עלייתו לירושלים). מדברי תורתו בספרים [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40690&pgnum=1 "שם משמעון"] ו"מהמקור : דברי מחשבה". היה מבאי ביתו של [[הגרי"ז מבריסק]] נולד ב[[תרס"ז]] ונפטר בדמי ימיו בשנת [[תשט"ו]].</ref>, הרב [[שלום נתן רענן]]<ref>חתן הרב קוק שמונה לתפקיד מנהל הישיבה בידי חותנו. מראשוני תלמידי הישיבה שהגיע לישיבה יחד עם הרב שמואל אליעזרי והרב יוסף בורובסקי. מלזכרו נערך ספר הזיכרון "בשמן רענן" הכולל שני כרכים ובו מדברי תורתו. לפי רשימות בפנקסו נכתב הספר "נתן תורה" ובו דרשות הרב קוק על פרשות השבוע ודרשות נוספות. נולד ב[[תר"ס]] ונפטר ב[[תשל"ב]].</ref>, הרב משה דוד בקשט<ref>למד לפני בואו לישיבת "מרכז הרב" ב[[ישיבת כנסת בית יצחק]] של הרב ברוך דוב ליבוביץ בגלותה בקרמצ'וק בזמן [[מלחמת העולם הראשונה ובוילנה לאחריה (עד [[תרפ"ו]] שבה עברה לקמניץ]]). מחבר "למד דעת", ספר חידושי תורה ב[[הלכה]], [[אגדה (יהדות)|אגדה]] ו[[מוסר]].</ref>, הרב שמואל אליעזרי<ref>מהתלמידים שהרב קוק היה לומד עימם בחברותא. מחבר הספר ההלכתי [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41200&pgnum=1 "מלאכת שמואל]" ([[תל אביב]] [[תשכ"ב]].</ref>, הרב יצחק שולזינגר<ref>היה מטובי המתמידים והשקדנים בישיבת ראדין לפני בואו לישיבת הרב קוק, וראש הישיבה, הגרנ"ט, אמר עליו שמעולם לא ראה שקדן כזה. שימש כרב ו[[שוחט]] ב[[כפר גנים]] ליד [[פתח תקווה]], ובהמשך ראש השוחטים ופוסק בענייני שחיטה ב[[חיפה]]. מחבר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41370&pgnum=1 "אמרות יצחק : על התורה]" ו"אמרות יצחק" בענייני הלכה (לחיבור זה מצורף החיבור "תולדות יצחק" ובו חידושים ופלפולים מבני המחבר שהביאו הספר לדפוס, [[בני ברק]] [[תשל"ד]].</ref>, הרב בנימין צבי רבינוביץ תאומים<ref>למד לפני כן בישיבת סלבודקה. היה גם משורר.</ref>, [http://www.shoresh.org.il/spages/articles/main.aspx?ID=1789 הרב שלום אליהו ננקנסקי], [[הרב יהודה גרשוני]]<ref>למד לפני בואו לישיבה ב[[ישיבת שער התורה]] בגרודנה אצל הרב שקופ (לפני הגעתו לטלז), בישיבת "כנסת בית יצחק" בקמניץ ובישיב מיר. נסע בהמשך לארה"ב והקים את "ישיבת ארץ ישראל" שלמדו בה כמה עשרות תלמידים. חיבר "חוקת הפסח" על הלכות קרבן פסח לרמב"ם ב[[http://hebrewbooks.org/3096 שני] [http://hebrewbooks.org/3097 חלקים], [http://www.hebrewbooks.org/40624 משפט המלוכה] על הלכות מלכים ל[[היד החזקה|רמב"ם]], "חוק ומשפט" על הלכות סנהדרין לרמב"ם (ירושלים [[תשמ"ו]]), [[שיטה מקובצת]] על [[מסכת פסחים]] בשלושה כרכים, "חכמת גרשון" - חידושי תורה בעניינים שונים (ירושלים [[תשנ"ז]] [http://www.hebrewbooks.org/41060 קובץ מאמרים] על עניינים שונים, "שערי צדק" - דרשות על פרשות השבוע (ירושלים [[תשנ"ה]]), קובצי המאמרים בהלכה ובמחשבה "קול יהודה" (ירושלים, [[תש"ן]]) ו"קול צופייך" (ירושלים, תש"ם).</ref>, [[הרב שאול ישראלי]], הרב יעקב ז'ולטק<ref>לפני בואו לישיבה למד בישיבות "תורת חיים" ב[[ורשה]] אצל הרב צבי גליקסון, בישיבת קלצק אצל הרב [[אהרן קוטלר]], ובישיבת "כנסת בית יצחק" בקמניץ בראשות ר' ברוך בר. למרות היותו תלמיד חכם מובהק לא שימש במשרה רבנית ועבד לפרנסתו בחברת [[סולל בונה]] באזור חיפה.</ref>, הרב שמעיה שאנן<ref>למד לפני כן בישיבת מינסק, בקיבוץ הבחורים בחרקוב ובישיבת שקלוב אצל הגאון הרב מרדכי אפשטיין, אחיו הצעיר של הגאון הרב משה אפשטיין.</ref> הרב מאיר הכהן קפלן<ref>מחבר "דברי מאיר : חידושים בש"ס, הסברים ברמב"ם ודברי מחשבה בעניני התקופה" (תל אביב]] [[תשכ"ז]]; "[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41213&pgnum=1 מצות התוכחה]"; "שערי מאיר : על התורה" (יצא רק חלק א' על [[בראשית]] ו[[שמות]] ומאמרים על [[חנוכה]], [[פורים]], [[פסח]], [[הכותל]] ועל [[שמחת חתן וכלה]]), ירושלים [[תשמ"ג]]; ו"שערי מאיר : חידושים ב[[ש"ס]] וב[[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]] ו[[אבן העזר]] והסברים ב[[משנה תורה|רמב"ם]] וענינים שונים.</ref> והרב שבתי שמואלי<ref>מראשוני תלמידי הישיבה ומ[[חזן|בעלי התפילה]] שבה.</ref>.<ref>לרוב האמורים יוחדו פרקים בספר 'בשדה הראי"ה' של הרב נריה, וכן יוחד פרק ל[[שבתאי דון-יחיא]]. על הרב אליעזרי, הרב שמואלי, הרב גרשוני והרב ישראלי כתב הרב נריה בקצרה בספרים אחרים ובהם ב'מועדי הראי"ה' וב'ליקוטי הראי"ה' חלק ג'.</ref>