ארץ ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2,897 בתים ,  11 בספטמבר 2008
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 60: שורה 60:
[[תמונה:Sholoma nezivuiot.jpg|left|thumb|350px|נציבי שלמה ושם הנציבות]]
[[תמונה:Sholoma nezivuiot.jpg|left|thumb|350px|נציבי שלמה ושם הנציבות]]


בימי שלמה המלך ארץ ישראל  מגיעה לממדיה המירביים. שלמה המלך קובע 12  נציבויות במטרה שכל נציבות תספק את צרכי המלוכה חודש לשנה. וזהו הפירוט:
בימי שלמה המלך ארץ ישראל  מגיעה לממדיה המירביים. שלמה המלך קובע 12  נציבויות במטרה שכל נציבות תספק את צרכי המלוכה חודש לשנה. העובדה כי הנציבויות אינן חופפות את נחלות השבטים, למרות שבשני המקרים מדובר ב-12 יחידות מעידה כי העקרון לחלוקה היא היכולת לשאת בנטל כלכלת בית המלוכה חודש בשנה. לכן היה משקל לעיקרון הכלכלי, אם מטעמי נוחיות גם בוצעה החלוקה הגאוגרפית המתאימה, אשר לעיתים נראית כאחו הייתה במטרה לעמוד בהתחייסות כנו הנציבותצ של בענה בן-אחילוד, אשר גבולותיה ניראים מלאכותיים. שלמה המלך השיג בחלקוה זאת עוד הישג, המבנה בשיבטי-המסורתי נחלש עקב זאת והתגבש מבנה ממלכתי שבטי מלכות ישראל בדור רחבעם מצד אחד ושבו יהודה ושמעון מצד שני.
 
וזהו הפירוט:
# בן-חור - הר אפרים
# בן-חור - הר אפרים
# בן-דקר - מקץ, שלעבים, בית שמש, אילון, בית חנן (אזור שלא היה בשליטה ישראלית בימי ההתנחלות ולכן שבט דן נאלץ לצאת צפונה ולכבוש את דן)
# בן-דקר - מקץ, שלעבים, בית שמש, אילון, בית חנן (אזור שלא היה בשליטה ישראלית בימי ההתנחלות ולכן שבט דן נאלץ לצאת צפונה ולכבוש את דן)
שורה 73: שורה 75:
# שמעי בן-אלא - בנימין
# שמעי בן-אלא - בנימין
# גבר בן-רי - ארץ גלעד, ארץ סיחון מלך האמורע וגוג מלך הבשן
# גבר בן-רי - ארץ גלעד, ארץ סיחון מלך האמורע וגוג מלך הבשן
ונציב אחד אשר בארץ (אולי יהודה) - ראו דיון מטה
ונציב אחד אשר בארץ (אולי יהודה) - ראו דיון מטה
 


חלוקת הארץ לפי שבטי ישראל אינה כבר החלוקה הקובעת. הרב יהוסף שווארץ בספרו [[תבואות הארץ]] סבור כי את הפסוקים האחרונים בתאור :"  גֶּבֶר בֶּן-אֻרִי, בְּאֶרֶץ גִּלְעָד--אֶרֶץ סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, וְעֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, וּנְצִיב אֶחָד, אֲשֶׁר בָּאָרֶץ.  יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים, כַּחוֹל אֲשֶׁר-עַל-הַיָּם לָרֹב, אֹכְלִים וְשֹׁתִים, וּשְׂמֵחִים.
חלוקת הארץ לפי שבטי ישראל אינה כבר החלוקה הקובעת. הרב יהוסף שווארץ בספרו [[תבואות הארץ]] סבור כי את הפסוקים האחרונים בתאור :"  גֶּבֶר בֶּן-אֻרִי, בְּאֶרֶץ גִּלְעָד--אֶרֶץ סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, וְעֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, וּנְצִיב אֶחָד, אֲשֶׁר בָּאָרֶץ.  יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים, כַּחוֹל אֲשֶׁר-עַל-הַיָּם לָרֹב, אֹכְלִים וְשֹׁתִים, וּשְׂמֵחִים.
שורה 86: שורה 87:


ומאכל שלחנו ליום אחד שלשים כור סלת וששים כור קמח עשרה בקר בריאים משומנים שהיו מאכילים אותם עיסה בלולה בשמן ומשקים אותם חלב ועשרים בקר אבוסים בעשב עם שעורים, מאה כבשים שמנים ומאה צבי ושלושים איל ועשרים יחמורים גדיים ועופות ודגים וכל מיני מעדנים עד אין מספר"
ומאכל שלחנו ליום אחד שלשים כור סלת וששים כור קמח עשרה בקר בריאים משומנים שהיו מאכילים אותם עיסה בלולה בשמן ומשקים אותם חלב ועשרים בקר אבוסים בעשב עם שעורים, מאה כבשים שמנים ומאה צבי ושלושים איל ועשרים יחמורים גדיים ועופות ודגים וכל מיני מעדנים עד אין מספר"
ראוי לציין כי הכלכלה נאספה בתוצרת חקלאית, אשר הועברה למחסני הממלכה. הדבר מעיד על כך שהשימוש במטבעות לא היה מקובל וכתוצאה גם לא התפתח מסחר בקנה מידה רחב בין הערים, לכן הגיע בארץ ישראל רק בתופה הפרסית.
הארכיאולוג, יוחנן אהרוני, בספרו מלכויות ישראל ויהודה בימי הבית הראשון<ref> מצוטט בחוברת הקורס של האוניברסיטה הפתוחה "תולדות עם ישראל בימי בית ראשון" יחידה 3: מלכות שלמה</ref> מבחין בין שני סוגי נציבויות:
* אלו הקרויות על שמות שבטים כמו נפתלי, אשר, יששכר, בנימין, גד מחניים בגלעד וכן הר אפרים. אלו אזורים של התיישבות ישראלית מימי ההתנחלות.
*  מחוזות "כנענים" לשעבר, אשר שם הנציב מוזכר בשם משפחה: בן-דקר, בן-אבינדב, בענה בן- אחילוד ובן גבר.
לגבי האחרונים הוא מעלה את ההשערה כי נושאי המשרות מקורם באוכלוסיה הכנענית הוותיקה. הוא לןמד זאת מתוך השוואה לכתבי אוגרית, ללוחות-תענך ולשמות אחרים במקר: "בן רמליהו" או "בן טבאל".
אולי גם השיויון במחוזות: ששה מול ששה, מעיד על שיויון הזכויות והחובות של שני חלקי האוכלוסיה במסגרת "כל ישראל" - מונח המוגדר בימי שלמה המלך.
אהרוני לומד מן העובדה כי שני נציבים הם חתניו של שלמה, בדאר ובנפתלי,  שמועד הגדרת הנציבויות הוא מהמחצית השנייה של תקופת מלכות שלמה, שכן הןא עלה לשלטון בגיל צעיר.


==בשליטה נוכרית==
==בשליטה נוכרית==
משתמש אלמוני

תפריט ניווט