מבוקר
8,889
עריכות
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Dan.jpg|left|thumb|250px|מהויטראז' ב[[בית כנסת זכרון משכן שילה]] ]] | |||
'''שבט דן''' הוא אחד משנים-עשר [[שבטי ישראל]] . השבט נקרא על שם דן, בנו החמישי של [[יעקב]], בנה בכורה של [[בלהה]], שפחתה של [[רחל]]. | '''שבט דן''' הוא אחד משנים-עשר [[שבטי ישראל]] . השבט נקרא על שם דן, בנו החמישי של [[יעקב]], בנה בכורה של [[בלהה]], שפחתה של [[רחל]]. | ||
בעקבות ברכתו של [[יעקב]] לשבט דן " דָּן, יָדִין עַמּוֹ כְּאַחַד, שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. יְהִי-דָן נָחָשׁ עֲלֵי-דֶרֶךְ, שְׁפִיפֹן עֲלֵי-אֹרַח--הַנֹּשֵׁךְ, עִקְּבֵי-סוּס, וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ, אָחוֹר {{ | בעקבות ברכתו של [[יעקב]] לשבט דן " דָּן, יָדִין עַמּוֹ כְּאַחַד, שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. יְהִי-דָן נָחָשׁ עֲלֵי-דֶרֶךְ, שְׁפִיפֹן עֲלֵי-אֹרַח--הַנֹּשֵׁךְ, עִקְּבֵי-סוּס, וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ, אָחוֹר {{מקור|([[ספר בראשית]],מ"ט, ט"ז- י"ז)}}. הסמלים שנבחרו עבור שבט דן היו ה[[נחש]], המאזניים או כמו בתמונה משמאל "מזנק מן הבשן". | ||
==גבורתו של השבט== | ==גבורתו של השבט== | ||
הרב אליהו מאלי במאמרו [http://www.tora.us.fm/tnk/sofrim/mali/nxlot_dn.html נחלת שבט דן בספר יהושע ובספר יחזקאל]מציין את התכונות המיוחדות לשבט דן הן '''דין וגבורה.''' יעקב אבינו בברכתו לדן אומר : " דָּן, יָדִין עַמּוֹ כְּאַחַד, שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. יְהִי-דָן נָחָשׁ עֲלֵי-דֶרֶךְ, שְׁפִיפֹן עֲלֵי-אֹרַח--הַנֹּשֵׁךְ, עִקְּבֵי-סוּס, וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ, אָחוֹר {{ | הרב אליהו מאלי במאמרו [http://www.tora.us.fm/tnk/sofrim/mali/nxlot_dn.html נחלת שבט דן בספר יהושע ובספר יחזקאל]מציין את התכונות המיוחדות לשבט דן הן '''דין וגבורה.''' יעקב אבינו בברכתו לדן אומר : " דָּן, יָדִין עַמּוֹ כְּאַחַד, שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. יְהִי-דָן נָחָשׁ עֲלֵי-דֶרֶךְ, שְׁפִיפֹן עֲלֵי-אֹרַח--הַנֹּשֵׁךְ, עִקְּבֵי-סוּס, וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ, אָחוֹר {{ מקור|([[ספר בראשית]],מ"ט, ט"ז- י"ז)}} . הנחש מציין את האויב המכה מכה אנושה מאחור בערמומיות בלא שהמוכה מרגיש בו. הנחש הוא בעל ארס. הוא הסמל להרס וחבלה. | ||
[[משה רבינו]] בברכתו מדגיש שני דברים: את גבורתו של דן, ואת שייכותו לצפון! " "וּלְדָן אָמַר, דָּן גּוּר אַרְיֵה; יְזַנֵּק, מִן-הַבָּשָׁן" ([[ספר דברים]], ל"ב, כ"ג) | [[משה רבינו]] בברכתו מדגיש שני דברים: את גבורתו של דן, ואת שייכותו לצפון! " "וּלְדָן אָמַר, דָּן גּוּר אַרְיֵה; יְזַנֵּק, מִן-הַבָּשָׁן" ([[ספר דברים]], ל"ב, כ"ג) | ||
שורה 17: | שורה 19: | ||
==שבט דן במסע במדבר== | ==שבט דן במסע במדבר== | ||
במפקד שבטי ישראל במדבר סיני היה שבט דן השבט השני בגודלו: בתחילת המסע במדבר - 62,700 נפש במניין הראשון {{מקור|([[ספר במדבר]], ב', כ"ו)}], וב[[ערבות מואב]], לפני הכניסה לארץ ישראל - 64,400 נפש {{מקור|שם, כ"ו,מ"ב)}]. מקום חנייתו של השבט היה מצפון למשכן, ובעת מסעות הוא היה המאסף , יחד עם [[שבט אשר]] ו[[שבט נפתלי|שבט נפתלי]] {{מקור|(שם, שם, כ"ז)}}. | במפקד שבטי ישראל במדבר סיני היה שבט דן השבט השני בגודלו: בתחילת המסע במדבר - 62,700 נפש במניין הראשון {{מקור|([[ספר במדבר]], ב', כ"ו)}], וב[[ערבות מואב]], לפני הכניסה לארץ ישראל - 64,400 נפש {{מקור|(שם, כ"ו,מ"ב)}]. מקום חנייתו של השבט היה מצפון למשכן, ובעת מסעות הוא היה המאסף , יחד עם [[שבט אשר]] ו[[שבט נפתלי|שבט נפתלי]] {{מקור|(שם, שם, כ"ז)}}. | ||
==שבט דן בתקופת ההתנחלות== | ==שבט דן בתקופת ההתנחלות== | ||
[[תמונה:Nachala_dan_4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נחלות שבטי ישראל]] | [[תמונה:Nachala_dan_4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נחלות שבטי ישראל]] | ||
{{ | {{ערך מורחב|=ערך [[נחלת שבט דן]]}} | ||
'''נחלת שבט דן''' נקבעה בהגרלה על ידי [[יהושע בן נון]], לאחר סיום הכיבוש של [[ארץ כנען]], בטקס פומבי, יחד עם הגרלת נחלתם של שאר נחלות השבטים. הנחלה המוצגת בספר יהושע לא עמדה לרשות השבט. יהודה אליצור ויהודה קיל בספרם '''אטלס דעת מקרא''' מגדירים את הנחלה "בגדר חזון... ומעשה נאחזו בקרן זוית בחבל [[צרעה המקראית]] ו[[אשתאול המקראית]]. הסיבה הייתה כי ה[[אמורי]] לא איפשרו לשבט דן לנחול את עריו: "וַיִּלְחֲצוּ הָאֱמֹרִי אֶת-בְּנֵי דָן, הָהָרָה: כִּי לֹא נְתָנוֹ, לָרֶדֶת לָעֵמֶק {{מקור|(ספר שופטים, א',ל"ד)}}. | '''נחלת שבט דן''' נקבעה בהגרלה על ידי [[יהושע בן נון]], לאחר סיום הכיבוש של [[ארץ כנען]], בטקס פומבי, יחד עם הגרלת נחלתם של שאר נחלות השבטים. הנחלה המוצגת בספר יהושע לא עמדה לרשות השבט. יהודה אליצור ויהודה קיל בספרם '''אטלס דעת מקרא''' מגדירים את הנחלה "בגדר חזון... ומעשה נאחזו בקרן זוית בחבל [[צרעה המקראית]] ו[[אשתאול המקראית]]. הסיבה הייתה כי ה[[אמורי]] לא איפשרו לשבט דן לנחול את עריו: "וַיִּלְחֲצוּ הָאֱמֹרִי אֶת-בְּנֵי דָן, הָהָרָה: כִּי לֹא נְתָנוֹ, לָרֶדֶת לָעֵמֶק {{מקור|(ספר שופטים, א',ל"ד)}}. |