499
עריכות
טעמא דקרא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
===לשם קביעת ההלכה=== | ===לשם קביעת ההלכה=== | ||
רבי שמעון דורש את טעמן של המצוות וקובע לפיהם את גדריהן. | [[רבי שמעון]] דורש את טעמן של המצוות וקובע לפיהם את גדריהן. | ||
לדוגמא: נאמר בתורה {{מקור|תנ"ך:דברים כד יז$דברים כד, יז|כן}}: "ולא תחבל בגד אלמנה". בדרך כלל, כאשר נאמר בתורה 'אלמנה' סתם, אין חילוק בין אלמנה עניה לעשירה, ואפילו אלמנתו של מלך {{מקור|רמב"ם:דעות ו י$רמב"ם דעות ו, י|כן}}. אולם באיסור זה של משכון האלמנה מחלק רבי שמעון {{מקור|בבלי:בבא מציעא קטו א$בבא מציעא קטו א|כן}} בין עשירה לעניה, משום שסובר שטעם האיסור הוא כדי לא להוציא עליה שם רע על ידי שיכנס לביתה פעמים ביום כדי להחזיר לה את המשכון וליטלו ממנה בחזרה, והיות ורק בעניה שהיא צריכה למשכון חייב להחזיר לה, ולא בעשירה, נמצא שטעם האיסור אינו שייך בה, ולכן מותר למשכנה. | לדוגמא: נאמר בתורה {{מקור|תנ"ך:דברים כד יז$דברים כד, יז|כן}}: "ולא תחבל בגד אלמנה". בדרך כלל, כאשר נאמר בתורה 'אלמנה' סתם, אין חילוק בין אלמנה עניה לעשירה, ואפילו אלמנתו של מלך {{מקור|רמב"ם:דעות ו י$רמב"ם דעות ו, י|כן}}. אולם באיסור זה של משכון האלמנה מחלק רבי שמעון {{מקור|בבלי:בבא מציעא קטו א$בבא מציעא קטו א|כן}} בין עשירה לעניה, משום שסובר שטעם האיסור הוא כדי לא להוציא עליה שם רע על ידי שיכנס לביתה פעמים ביום כדי להחזיר לה את המשכון וליטלו ממנה בחזרה, והיות ורק בעניה שהיא צריכה למשכון חייב להחזיר לה, ולא בעשירה, נמצא שטעם האיסור אינו שייך בה, ולכן מותר למשכנה. | ||
רבי יהודה {{מקור|בבלי:בבא מציעא קטו א$שם|כן}} חולק עליו וסובר שאין חילוק בין עניה לעשירה. | [[רבי יהודה]] {{מקור|בבלי:בבא מציעא קטו א$שם|כן}} חולק עליו וסובר שאין חילוק בין עניה לעשירה. | ||
מדברי הגמרא (שם, ובעוד מקומות) עולה, שטעמו של רבי יהודה הוא שאין אנו דורשים טעמן של המצוות. אולם מדברי הראשונים<ref>ראה רמב"ם בפירוש המשנה שם, תוספות הרא"ש, {{מקור|בבלי:בבא מציעא צ, א$ בבא מציעא צ, א}} ועוד.</ref> עולה כי טעמו של רבי יהודה נוגע גם לעצם טעמו של רבי שמעון. | מדברי הגמרא (שם, ובעוד מקומות) עולה, שטעמו של רבי יהודה הוא שאין אנו דורשים טעמן של המצוות. אולם מדברי הראשונים<ref>ראה רמב"ם בפירוש המשנה שם, תוספות הרא"ש, {{מקור|בבלי:בבא מציעא צ, א$ בבא מציעא צ, א}} ועוד.</ref> עולה כי טעמו של רבי יהודה נוגע גם לעצם טעמו של רבי שמעון. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
ישנם מקומות שנתנו חכמים טעם למצוות התורה על מנת לבארן בלבד, ולא לשם קביעת ההלכה. באופן זה אף החולקים על רבי שמעון, וסוברים שאין אנו דורשים טעמא דקרא, מודים שבתורת ביאור בעלמא ניתן לדרוש. (תוספות {{מקור|בבלי:גיטין מה, ב$גיטין מה, ב}}). | ישנם מקומות שנתנו חכמים טעם למצוות התורה על מנת לבארן בלבד, ולא לשם קביעת ההלכה. באופן זה אף החולקים על רבי שמעון, וסוברים שאין אנו דורשים טעמא דקרא, מודים שבתורת ביאור בעלמא ניתן לדרוש. (תוספות {{מקור|בבלי:גיטין מה, ב$גיטין מה, ב}}). | ||
אף במקומות כגון אלו, מצאנו שייחסו את דרישת טעם המצוה לרבי שמעון, משום שהוא העוסק בדרישת טעמי המצוות (ראה סנהדרין טז, ב; | אף במקומות כגון אלו, מצאנו שייחסו את דרישת טעם המצוה לרבי שמעון, משום שהוא העוסק בדרישת טעמי המצוות<ref>(ראה {{מקור|בבלי:סנהדרין טז, ב$סנהדרין טז, ב}}; {{מקור|רמב"ם:עבודת כוכבים ד, ד}}, ובכסף משנה שם; {{מקור|חזון איש:סנהדרין כד, יג$ חזון איש: סנהדרין כד, יג}})</ref>. | ||
===בתורת דרש ואגדה=== | ===בתורת דרש ואגדה=== | ||