499
עריכות
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
'''העובר עבירה ולא ידע שהיא עבירה.''' | '''העובר עבירה ולא ידע שהיא עבירה.''' | ||
'''לדוגמא''', המבשל שבת ולא ידע שאסור לבשל בשבת, או שלא ידע שהיום שבת {{מקור|(משנה שבת ז | '''לדוגמא''', המבשל שבת ולא ידע שאסור לבשל בשבת, או שלא ידע שהיום שבת<ref> ראה {{מקור|(משנה שבת ז, א)}}, {{מקור|בבלי:שבת סז, ב}}</ref>. | ||
==בדינים שונים== | |||
ב'''מצווה הבאה בעבירה''' פסולה. ולגבי עבירה בשוגג נחלקו האחרונים האם יש בה דין מצווה הבאה בעבירה (האם היא פוסלת את המצווה)<ref>{{מקור|(שדי חמד ח"ד עמוד 164 אות ח. מהרי"ט אלגאזי בכורות פ"ח אות סה הראשונה ד"ה ואולם לפי חומר העניין, באמצע הדיבור (תחילת נז. בדפיו): יש דין מצווה הבאה בעבירה (ובאונס אין))}}</ref>. | |||
בדינים שונים | בדינים שונים | ||
'''אין שליח לדבר עבירה'''. אמנם כאשר השליח שוגג, כגון שאמר לשליח לקחת שור מבית פלוני שהוא שלי, ונמצא שלא היה שלו והיא גניבה, נחלקו המפרשים לשלוש דעות | '''אין שליח לדבר עבירה'''. אמנם כאשר השליח שוגג, כגון שאמר לשליח לקחת שור מבית פלוני שהוא שלי, ונמצא שלא היה שלו והיא גניבה, נחלקו המפרשים לשלוש דעות<ref>דן בזה ספר המקנה יח-ו.</ref>: | ||
@ בזה יש שליח לדבר עבירה, והמשלח חייב {{מקור| | @ בזה יש שליח לדבר עבירה, והמשלח חייב<ref>{{מקור|ראשונים:תוספות בבא מציעא י, ב$תוספות בבא מציעא י, ב}} סוף ד"ה אי, {{מקור|ראשונים:תוספות בבא קמא עט, א$תוספות בבא קמא עט, א}} ד"ה נתנו. וכן כתב המרדכי, הביאו הש"ך חו"מ שמח-ו בתחילתו)}}</ref>. | ||
@ גם בזה אין שליח לדבר עבירה, והמשלח פטור {{מקור| | @ גם בזה אין שליח לדבר עבירה, והמשלח פטור<ref>{{מקור|ר"י בשיטה מקובצת בבא מציעא י: ד"ה א"כ מצינו שלד"ע, וכן כתב נימוקי יוסף, הביאו הש"ך שם, וכן דעת הש"ך עצמו שם. וכן כתב הריטב"א קידושין מב:, והוסיף שאע"פ שאין בזה את הטעם "דברי הרב", זו גזירת הכתוב שאין שליח לדבר עבירה}}</ref>. | ||
@ תלוי באיזו עבירה: בבין אדם למקום אין שליח והמשלח פטור, ובבין אדם לחבירו (כגון גניבה) יש שליח והמשלח חייב {{מקור| | @ תלוי באיזו עבירה: בבין אדם למקום אין שליח והמשלח פטור, ובבין אדם לחבירו (כגון גניבה) יש שליח והמשלח חייב <ref>{{מקור|חתם סופר כתובות מהדורא בתרא (תקעג ד"ה וכי) בדעת התוס'}}</ref>. | ||
'''קים ליה בדרבה מיניה''' - חייבי מיתות שוגגין, אע"פ שפטורים מהמיתה, פטורים גם מהתשלומין ("תנא דבי חזקיה") {{מקור| | '''קים ליה בדרבה מיניה''' - חייבי מיתות שוגגין, אע"פ שפטורים מהמיתה, פטורים גם מהתשלומין ("תנא דבי חזקיה") <ref>{{מקור|בבלי:כתובות לח, א}}. לתוס' הלכה כחזקיה אך לרש"י לא ({{מקור|מהרש"א חידושי הלכות פסחים כט, א}} על רש"י ד"ה את)</ref>. וביאר הקונטרסי שיעורים<ref>{{מקור|בבלי:בבא מציעא כח, א}} ד"ה אולם.</ref> שדין הפטור בשוגג ובמזיד הם שני דינים נפרדים. | ||
'''הגוזל בשוגג''', | '''הגוזל בשוגג''', ה[[שיטה מקובצת]]<ref>{{מקור|בבלי:בבא קמא סט, א}} בשם תלמידי ר"פ, וכן כתב הקצוה"ח כה-א שאדם מועד לעולם נאמר רק על מזיק)}}</ref> כתב שלא עובר משום גזל, אך [[המאירי]] כתב שהוא כן גזלן <ref>{{מקור|ראשונים:מאירי בבא קמא צה א$מאירי בבא קמא צה, א}}</ref>. | ||
'''המאנה (אונאה) בשוגג''', חידש הקונטרסי שיעורים {{מקור| | '''המאנה (אונאה) בשוגג''', חידש הקונטרסי שיעורים<ref>{{מקור|בבא מציעא כב-ו ד"ה ונלענ"ד}}</ref> שאע"פ שחייב להחזיר, לא עבר באיסור כלל (ואינו כשאר העבירות שעבר באיסור בשוגג), שכל איסור אונאה נאמר רק כשמתכוון לכך. | ||
'''האוכל תרומה בשוגג משלם קרן'''. תוס' כתבו שהוא כפרה ולא ממונא {{מקור|(כתובות ל: ד"ה זר)}}, והר"ש כתב שאינה כפרה אלא ממונא {{מקור| | '''האוכל תרומה בשוגג משלם קרן'''. תוס' כתבו שהוא כפרה ולא ממונא<ref>{{מקור|(כתובות ל: ד"ה זר)}}</ref>, והר"ש כתב שאינה כפרה אלא ממונא <ref>{{מקור|תוספות תרומות ו, א}} סוף ד"ה והתשלומין.</ref>. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
שורה 25: | שורה 25: | ||
* [[דבר שאינו מתכוון]] | * [[דבר שאינו מתכוון]] | ||
* [[דעת {{מקור|(בכל הדינים הצריכים דעת - מצוות, עבירות, קניינים ועוד)}} | * [[דעת]] {{מקור|(בכל הדינים הצריכים דעת - מצוות, עבירות, קניינים ועוד)}} | ||
* [[מתעסק]] | * [[מתעסק]] | ||
==הערות שוליים== | |||
<references/> | |||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | [[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | ||
[[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]] | [[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]] |
עריכות