15,330
עריכות
הרב אברהם יצחק הכהן קוק: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←פטירתו והלוויתו
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
בירושלים, ייסד את "הישיבה המרכזית העולמית" שנקרה מאוחר יותר [[ישיבת מרכז הרב]]. הישיבה, ששכנה בשכונת [[גאולה]], היוותה ישיבה לבני [[הישוב החדש]], והיתה הישיבה האשכנזית הראשונה בה שפת הדיבור לא היתה יידיש אלא [[עברית]], וכן מן היחידות שלמדו בהן [[תנ"ך]] ו[[מחשבת ישראל]]. הרב קוק עמד בראשות הישיבה עד פטירתו, למעט תקופה קצרה בה כיהן תחתיו [[הרב אברהם אהרון בורשטיין]], המכונה "הגאון מטאבירג". | בירושלים, ייסד את "הישיבה המרכזית העולמית" שנקרה מאוחר יותר [[ישיבת מרכז הרב]]. הישיבה, ששכנה בשכונת [[גאולה]], היוותה ישיבה לבני [[הישוב החדש]], והיתה הישיבה האשכנזית הראשונה בה שפת הדיבור לא היתה יידיש אלא [[עברית]], וכן מן היחידות שלמדו בהן [[תנ"ך]] ו[[מחשבת ישראל]]. הרב קוק עמד בראשות הישיבה עד פטירתו, למעט תקופה קצרה בה כיהן תחתיו [[הרב אברהם אהרון בורשטיין]], המכונה "הגאון מטאבירג". | ||
===פטירתו והלוויתו=== | ===פטירתו והלוויתו=== | ||
בבוקר יום ראשון, ג' ב[[אלול]] תרצ"ה, לאחר כמה חודשים בהם היה חולה במחלת הסרטן, החל מצבו הבריאותי להתדרדר. הוא שהה באותו זמן בבית ההבראה שבשכונת [[קרית משה]]. לקראת הצהרים, ניטלה ממנו יכולת הדיבור. בשעה שלוש אחר הצהריים, איבד את הכרתו. כשהחל להראות סימני גסיסה, התכנסו בחדרו רבני ירושלים והחלו באמירת [[תהילים]]. הרב קוק התהפך כך שפניו היו אל הקיר, ואז הורה רופאו לנוכחים לעזוב את החדר למספר דקות. כשנכנסו שנית, מצאו אותו כשפניו אל הקהל. הנוכחים צעקו "שמע ישראל", והרב קוק בשארית כוחותיו אמר יחד איתם, וכשהגיע למילה אחת, יצאה נשמתו ונפטר. כשראה זאת תלמידו הרב חרל"פ, החל לבכות, לתלוש את שערו ואמר: "אבי, רכב ישראל ופרשיו". [[הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי]], שנכח בחדר בשעת הפטירה, ברך [[ברוך דיין האמת]], וכל הנוכחים ביצעו [[קריעה]] כהלכה. לאחר מכן, הולחט להעבירו מקרית משה לביתו בגאולה, ומשם, יצע מסע הלויה המוני אל בית העלמין | בבוקר יום ראשון, ג' ב[[אלול]] תרצ"ה, לאחר כמה חודשים בהם היה חולה במחלת הסרטן, החל מצבו הבריאותי להתדרדר. הוא שהה באותו זמן בבית ההבראה שבשכונת [[קרית משה]]. לקראת הצהרים, ניטלה ממנו יכולת הדיבור. בשעה שלוש אחר הצהריים, איבד את הכרתו. כשהחל להראות סימני גסיסה, התכנסו בחדרו רבני ירושלים והחלו באמירת [[תהילים]]. הרב קוק התהפך כך שפניו היו אל הקיר, ואז הורה רופאו לנוכחים לעזוב את החדר למספר דקות. כשנכנסו שנית, מצאו אותו כשפניו אל הקהל. הנוכחים צעקו "שמע ישראל", והרב קוק בשארית כוחותיו אמר יחד איתם, וכשהגיע למילה אחת, יצאה נשמתו ונפטר. כשראה זאת תלמידו הרב חרל"פ, החל לבכות, לתלוש את שערו ואמר: "אבי, רכב ישראל ופרשיו". [[הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי]], שנכח בחדר בשעת הפטירה, ברך [[ברוך דיין האמת]], וכל הנוכחים ביצעו [[קריעה]] כהלכה. לאחר מכן, הולחט להעבירו מקרית משה לביתו בגאולה, ומשם, יצע מסע הלויה המוני אל בית העלמין שב[[הר הזיתים]]. | ||
===מופת מצבתו=== | |||
סיפור מיוחד במינו מקובל בחוג תלמידיו, שכאשר כבשו כוחות הלגיון הירדני את הר הזיתים ב[[מלחמת השחרור]], הרסו את כל המצבות שעל ההר והשתמשו בהם כאבני דרך. כאשר התקרבו הדחפורים למצבתו של הרב קוק, התהפכו שוב ושוב, עד שעזבו את מצבתו. המצבה נשארה בודדת ברחבי ההר עד שחרור ההר ב[[מלחמת ששת הימים]], מאז חודשו רוב שאר המצבות ההרוסות. | |||
==מתלמידיו== | ==מתלמידיו== | ||