מרורים: הבדלים בין גרסאות בדף

הרמב"ם מזהה את "התמכה" עם צמח הנקרא בערבית "סריס". הצמח נזכר, בין השאר, אצל [[פליניוס הזקן]], בתור צמח הדומה לחסה, מר ומועיל לפעילויות הקיבה. ייתכן שממנו הכינו את "מי סורס" המוזכרים ב[[תלמוד הירושלמי]] :"רבנין דהכא אמרין מליי מי סורס וקדחין ושתיין ומחזירין" ‏‏<ref>‏מסכת נדרים, דף יד,ב פרק ד הלכה ד גמרא  </ref>. בתרגום לערבית מזוהה הצמח בתור [[עולש האינדביה]] (Cichorium intybus). בניגוד לעולש התרבותי הוא מפתח בצעירותו שושנת עלים ששפתם שסועה, עורקי העלים בהירים. הוא דומה לחסה ונאכל כמוהו - אם כי הוא יותר מר. בהגדה לפסח מימי הביניים, נמצא איור המראה צמח זה בתור מרור ‏‏<ref>‏המקור:  M.Metzger, La Haggada enluminee I.Leiden 1973‏‏‏ עמוד 205 איור 265‏‏</ref>.