582
עריכות
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (דף חדש: {{להשלים|כל הערך=כן}}'''רבי שלמה אליעזר אלפנדרי''' (מכונה '''הסבא קדישא''') היה רב ומקובל, מחשובי הפוסקים הספ...) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}}'''רבי שלמה אליעזר אלפנדרי''' (מכונה '''הסבא קדישא''') היה רב ומקובל, מחשובי הפוסקים הספרדים ב[[ירושלים]]. | {{להשלים|כל הערך=כן}}'''רבי שלמה אליעזר אלפנדרי''' (מכונה '''הסבא קדישא''') היה רב ומקובל, מחשובי הפוסקים הספרדים ב[[ירושלים]]. | ||
נולד בסביבות שנת תקפ"א בקושטא. | נולד בסביבות שנת תקפ"א בקושטא. בצעירותו גילה שקדנות ובקיאות רבה, ואף הוצע לו לכהן כדיין בעיר. על אף שסרב לכך בתחילה, בהמשך נאות לכהן כאב"ד בעיר. לימד תלמידים רבים, בהם [[רבי חזקיה די סילוה]] בעל [[פרי חדש]]. בהמשך מונה לרבה של דמשק. בדמשק התעורר פולמוס גדול, כאשר אחד מרבני העיר, רבי יצחק אבולעפיה התיר לאשה [[קראים|קראית]] להתגייר ולהינשא ליהודי. הרב אלפנדרי התנגד להיתר זה, ואליו הצטרפו [[רבי יעקב שאול אלישר]] והרב אלחדיף (רבה של [[טבריה]]). בעקבות כך, חזר בו הרב אבולעפיה מהיתר זה. | ||
כשהתקרב לגיל 90 החליט לעלות ל[[ארץ ישראל]]. בתחילה התגורר | כשהתקרב לגיל 90 החליט לעלות ל[[ארץ ישראל]]. בתחילה התגורר בעיר [[חיפה]], ובשנת תרס"ט עבר ל[[צפת]] לכהן שם כאב"ד לקהילת הספרדים. בתקופת כהונתו שם, פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]], והוא הנהיג את הקהילה בהצלחה בזמני המשבר ומצוקות המחלחמה (רעב, גיוס אנשי הקהילה, גזרות שונות ועוד). | ||
בשנת תרפ"א התדרדר מצבו הבריאותי, והוא הועבר לטבריה למשך שנתיים. בשנת תרפ"ג חזר לצפת ובתרפ"ה עלה ל[[ירושלים]] על מנת לקבל טיפול בבית החולים "שערי צדק". | בשנת תרפ"א התדרדר מצבו הבריאותי, והוא הועבר לטבריה למשך שנתיים. בשנת תרפ"ג חזר לצפת ובתרפ"ה עלה ל[[ירושלים]] על מנת לקבל טיפול בבית החולים "שערי צדק". | ||
שורה 13: | שורה 13: | ||
נפטר בכ"ב ב[[אייר]] תר"ץ ונקבר ב[[הר הזיתים]]. | נפטר בכ"ב ב[[אייר]] תר"ץ ונקבר ב[[הר הזיתים]]. | ||
השאיר תשובות רבות. חלקן | השאיר תשובות רבות. חלקן הורה לגנוז ב[[בית העלמין העתיק בצפת]] וחלקן יצאו לאור בספרו '''[[שו"ת]] הסבא קדישא'''. | ||
סרב להתפרנס מהרבנות ונמנע מללבוש בגד המיוחד | סרב להתפרנס מהרבנות ונמנע מללבוש בגד המיוחד לחכמים ("אצטלא דרבנן"). | ||
הרב אלפנדרי היה ידוע בקנאותו וחתירתו הבלתי-מתפשרת לאמת. התנגד ל[[ציונות]] וכתב מכתבים כנגד "הועד הלאומי". עם זאת, העריך מאד את [[הרב קוק]] ומחה על פגיעה בכבודו. | הרב אלפנדרי היה ידוע בקנאותו וחתירתו הבלתי-מתפשרת לאמת. התנגד ל[[ציונות]] וכתב מכתבים כנגד "הועד הלאומי". עם זאת, העריך מאד את [[הרב קוק]] ומחה על פגיעה בכבודו. |
עריכות