מרורים: הבדלים בין גרסאות בדף

מרורים (עריכה)

גרסה מ־14:58, 26 בספטמבר 2008

נוספו 3,503 בתים , 26 בספטמבר 2008

אין תקציר עריכה

דניאל ונטורה

מבוקר

8,889

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[תמונה:Lactuca sativa gush katif 2005 B.jpg|left|thumb|250px|שדה של [[חסה]] - ה"חזרת" המקובלת - משדות כפר דרום בגוש קטיף לפני חורבנו בשנת 2005]]
-'''מררים''' או "מְרֹרִים" הוא‏ המונח המקראי למיני ה[[ירק|ירקות]] שניתן לצאת בהם ידי חובת מצוות [[מרור]] ב[[ליל הסדר]] בחג ה[[פסח]]. השאלה מהם סוגי הירקות ה"מרורים" התקיים מאז תקופת [[חז"ל]] ועד ימינו אלה. במרוצת השנים נשכחו חלק מהמסורות אשר עסקו בזיהוי הירקות בתור כאלא הראויות להקרא מררים. [[זהר עמר]] מ[[אוניברסיטת בר-אילן]] סקר את הזיהויים השונים כפי שהובאו בפרשנות היהודית לדורותיה בתפוצות ישראל ופירסם על כך חוברת, אשר בסיומה מובאים עשרות מקורות מהעבר.
+'''מררים''' או "מְרֹרִים" הוא‏ המונח המקראי למיני ה[[ירק|ירקות]] שניתן לצאת בהם ידי חובת מצוות [[מרור]] ב[[ליל הסדר]] בחג ה[[פסח]]. השאלה מהם סוגי הירקות ה"מרורים" התקיים מאז תקופת [[חז"ל]] ועד ימינו אלה. במרוצת השנים נשכחו חלק מהמסורות אשר עסקו בזיהוי הירקות בתור כאלא הראויות להקרא מררים. זהר עמר מאוניברסיטת בר-אילן סקר את הזיהויים השונים כפי שהובאו בפרשנות היהודית לדורותיה בתפוצות ישראל ופירסם על כך חוברת, אשר בסיומה מובאים עשרות מקורות מהעבר.
 לדעתו, חשיבות זיהוי מיני המרור בימינו אינה מצטמצת לגבולות המחקר הלמדני והאקדמי, אלא עשויה להיות לו גם השלכה מעשית; ניתן לבחור את סוג המרור לפי שיטת הפסיקה המקובלת על המאמין,  להתחשב בזמינות הירק ואפילו להעדיף מין מרור אחד על מישנהו מטעמי בריאות או כשרות.
@@ שורה 83: / שורה 83: @@
 ===חרחבינה===
-{{להשלים}}
+===חרחבינה===
+חרחבינה או "חרחבינין" או "חרבינין" - הוא הירק הרביעי שניתן לצאת על ידי אכילתו מחובת מרור בפסח. הזיהוי אינו קל. וכך נוגדר בתלמוד ירושלמי, מסכת פסחים: "בחרחבינה רבי יוסי בר' בון אמר רבי '''יסי חלי'''‏‏<ref>‏(דף יח,א פרק ב הלכה ה גמרא)‏</ref> . ובתלמוד בבלי, מסכת פסחים, אומר[[רבי שמעון בן לקיש]]:" חרחבינא אמר רשב"ל אצוותא דדיקלא" ‏‏<ref>‏(דף לט,א גמרא)‏</ref>. בשני המקרים קשה לזהות את השמות וכן לא ברור האם הכוונה לשם אחד או שניים.
+רש"י מבאר:"אצוותא דדיקלא" - "סיב הגדל ונכרך סביב לדקל שקורין ווידיל"א (בצרפתית עתיקה:קנוקנת). מתאור זה וצמח דומה בשם " אצוותא חרוזיאתא" עולה מדטבר בצמח מטפס, הגדל בארץ ובצרפת, בבתי גידול לחים ונכרך בעזרת גבעוליו הדקים דמויי החבל על צמחים שונים או על עצמים אחרים ושמו [[חבלבלן המשוכות]] (Calystegia sepium).
+אבו אלעבאס אלנבאתי, רופא ועשבונאי אנדולסי שבקר בארץ בשנת 1215. זיהה אותו עם צמח הגדל עד היום בהרי ירושלים [[חרחבינה מכחילה]] ( Eryngium creticum) - חידוש אשר אומץ גם על ידי מחדשי הלשון העברית. הרב [[יוסף קאפח]] סבור כי הוא הצמח אליו התכוון הרמב"ם בכותבו:"מאכל ידוע בן פלחי ארץ ישראל". עם זאת הוא מסתייג מזיהוי הצמח עם "קוצים" . הוא טוען שיש ירק מסורתי עם שם דומה.
+זהר עמר סבור שמדובר באותו הצמח, אלא שהוא עובר התפתחות בזמן גידולו. בתחילת החורף עולים עלים ראשונים, גדולים יחסית, הם רכים, טעמם מרור - ניתן לאכלם חיים או לאחר שליקה במים. בשלב זה הם לא קוצניים. יש לנו עוד צמח מהסוג שחז"ל כינו :"תחילתו מתוק וסופו מר". ההסתיגויות מצמח זה נעות סביב העובדה כי צמח קוצני לא יכול להיות צמח אשר יוגדר למאכל בתור מרור.
+רופא ספרדי מהמאה ה-13 מכנה אותו "שוויכת אבראהים" , דהיינו : קוץ אברהם במקום אחר הוא מכנה את החרחבינה הכחולה בשם: "אלקרצענה אל זרקא" בשם "הקוץ היהודי" , דהיינו: אלשוכה אליהודיה.
+[[רבי יצחק אלפסי]] בפירושו למשנה מעלה את האפשרות כי החרחבינה היא אולי התלתן.
+מקור התמונות: ויקישיתוף
+<gallery widths="200px" heights="180px" perrow="3">
+תמונה:Calystegia sepium 20080607 161832 Bizkaia 43p3460N 2p9968W.jpg|לפי תאור רש"י:חבלבלן המשוכות- צילם:Jon Peli Oleaga
+תמונה:תמונה:דרדר ירוק-סגול על הר מירון.PNG|דרדר ירוק-סגול על הר מירון אולי חרחבינה מכחילה ? צילם:רנדום
+תמונה:Trifolium-repens.jpg|תלתן - פירוש שלא התקבל - צילם:Heron
+</gallery>
 ===מרור===
@@ שורה 104: / שורה 124: @@
 [[קטגוריה:קערת ליל הסדר]]
 [[קטגוריה:המטבח היהודי]]
+[[קטגוריה:מזון]]

מרורים: הבדלים בין גרסאות בדף

מרורים (עריכה)

גרסה מ־14:58, 26 בספטמבר 2008

תפריט ניווט

חיפוש