ישיבת מרכז הרב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 76: שורה 76:
בחורף [[ה'תשנ"ה]] (1995) חלה [[הרב שאול ישראלי]], וב-י"ט בסיון של אותה שנה, בבוקר יום השבת פרשת "[[שלח-לך]]", נתבקש לישיבה של מעלה. אחר הסתלקותו המשיך עמיתו[[ הרב אברהם שפירא]] בראשות הישיבה.
בחורף [[ה'תשנ"ה]] (1995) חלה [[הרב שאול ישראלי]], וב-י"ט בסיון של אותה שנה, בבוקר יום השבת פרשת "[[שלח-לך]]", נתבקש לישיבה של מעלה. אחר הסתלקותו המשיך עמיתו[[ הרב אברהם שפירא]] בראשות הישיבה.


בשנת ה'תשנ"ז פרשו מהישיבה מספר רמי"ם, וביניהם הרב טאו, הרב מרדכי שטרנברג והרב עמיאל שטרנברג עם תלמידיהם בעקבות ויכוח עם הרב אברהם שפירא על הקמת מכון הוראה בישיבה, והקימו את "[[ישיבת הר המור]]" ב[[ירושלים]].
בשנת ה'תשנ"ז פרשו מהישיבה ששה מרבניה ([[הרב צבי טאו]], [[הרב עמיאל שטרנברג]], [[הרב מרדכי שטרנברג]], [[הרב יהושע צוקרמן]], [[הרב עודד וולנסקי]] ו[[הרב יעקב לבנון]]) יחד עם קבוצה מתלמידיהם, והקימו את "[[ישיבת הר המור]]" ב[[ירושלים]]. הסיבה לפרישה זו אינה ברורה דיה, והגרסה המקובלת היא כי הרבנים הפורשים התנגדו לרעיון שהועלה להקים במתחם הישיבה מכון להכשרת מורים<ref>גרסה זו נשללת מכל וכל על ידי אנשי מרכז הרב (ראה [[הרב אברהם שפירא]], ראיון עיתונאי שהודפס בספר "מורשה" חלק א'; [[הרב יוסף בדיחי]], "יוסף לקח" עמ' 61-62.</ref>. בקבות הפילוג, קיימת עד היום מתיחות בין שני הצדדים.  


בתקופת [[הסכמי אוסלו]] [[והסכם וואי]] פרסם [[הרב שפירא]] את דעת התורה לפיה אסור לחייל לעבור על דברי תורה ועליו לסרב למלא פקודת גירוש של יהודים מביתם. בתקופה בה זממו לגרש יהודים מביתם ב[[גוש קטיף]] על-מנת למסור את הקרקע לנוכרים, עמד [[הרב שפירא]] בעוז כאריה על משמרתו, ולעומת כל המגמגמים והתוהים נלחם ללא חת על שלמות ארצנו הקדושה. אך באותה מידה עמד בתוקף לאחר [[הגירוש]] על כך שצריך לומר [[הלל]] ב[[יום העצמאות]] ולא לשנות דבר ב[[תפילה לשלום המדינה]] "[[ראשית צמיחת גאולתנו]]", ושעצם קיומה של מדינה יהודית בארץ ישראל היא עניין רוחני עצום, על ידה מתקיימת [[מצות ישוב ארץ ישראל]].
בתקופת [[הסכמי אוסלו]] [[והסכם וואי]] פרסם [[הרב שפירא]] את דעת התורה לפיה אסור לחייל לעבור על דברי תורה ועליו לסרב למלא פקודת גירוש של יהודים מביתם. בתקופה בה זממו לגרש יהודים מביתם ב[[גוש קטיף]] על-מנת למסור את הקרקע לנוכרים, עמד [[הרב שפירא]] בעוז כאריה על משמרתו, ולעומת כל המגמגמים והתוהים נלחם ללא חת על שלמות ארצנו הקדושה. אך באותה מידה עמד בתוקף לאחר [[הגירוש]] על כך שצריך לומר [[הלל]] ב[[יום העצמאות]] ולא לשנות דבר ב[[תפילה לשלום המדינה]] "[[ראשית צמיחת גאולתנו]]", ושעצם קיומה של מדינה יהודית בארץ ישראל היא עניין רוחני עצום, על ידה מתקיימת [[מצות ישוב ארץ ישראל]].
15,330

עריכות

תפריט ניווט