supress
6,473
עריכות
הרב יעקב ישראל קניבסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←מהדרכותיו
| שורה 12: | שורה 12: | ||
זכה לבן ושתי בנות. בנו הוא [[הרב חיים קנייבסקי]], וחתניו הם [[רבי שאול ברזם]] ו[[רבי שלמה ברמן]] (ראש ישיבה בישיבת פוניבז'). | זכה לבן ושתי בנות. בנו הוא [[הרב חיים קנייבסקי]], וחתניו הם [[רבי שאול ברזם]] ו[[רבי שלמה ברמן]] (ראש ישיבה בישיבת פוניבז'). | ||
== מהדרכותיו == | |||
* הסביר בהרחבה שבחור ישיבה צריך ללמוד שתים-עשרה שעות ביממה, לישון שמונה להתפלל שעתיים (ועוד שעתיים לאכילה ושאר צורכי הגוף). ואם מנצל היטב את זמן הלימוד בשקידה כראוי - יזכה להיות תלמיד חכם גדול. | |||
* הדגיש את חשיבות לימוד המוסר. | |||
* מגידי שיעורים צריכים להתמקד בהסברת הגמרא, רש"י ותוספות, ולא באמירת 'חידושים'. אפשר להביא מדברי האחרונים, ורק להוסיף הטעמה. | |||
* עודד לומדי תורה לכתוב את חידושיהם והערותיהם, בין הקצרים ובין הארוכים. כמו כן, עודד תלמידי חכמים להדפיס חידושי תורה. | |||
* בשידוכים המליץ לחפש חתן בעל שכל ישר, שקדן ובעל מידות טובות<ref>והדגיש שיכול להיות בחור עילוי ושקדן, שאיננו בעל מידות טובות, וזה התורה מיישרת לבו של אדם, פעל עליו של יהיה רוצח, אבל עדיין נותרו בו מידות רעות, אלא אם יפקח על דרכיו, יעבוד על מידותיו וילמד מוסר.</ref>. | |||
== מחידושיו == | |||
{{להשלים|פסקה=כן|סיבה=הובאו רק חידושים ל[[מסכת בבא קמא]]}} | |||
להלן כמה יסודות וסברות שחידש הרב קניבסקי, המהווים דרך חדשה בביאור העניין{{הערה|לא הובאו חידושים פרשניים {{מקור|(שבהם הסברות והרעיונות ידועים וקודמים לו)}} שבהם החידוש הוא רק בהסבר שיטת מפרש פלוני בהסבר מסויים {{מקור|(שהיה ידוע עוד קודם, אך לא כהסבר לשיטה זו)}} או בהוכחה חדשה לחקירה מפורסמת, אלא רק חידושים שעצם הרעיון הוא חידוש של הרב קניבסקי.}} ונודעו בשמו: | |||
* האיסור להזיק לממון חברו נלמד ממצות [[השבת אבידה]], שאם חייבה התורה למנוע נזק מממון חברו, קל וחומר שאסור להזיק אותו בעצמו {{מקור|(קהלות יעקב ב"ק סי' א)}}. | |||
* יש לחקור האם דין "[[מיטב]] שדהו ומיטב כרמו ישלם" {{מקור|שמות כב, ד|כן}} הוא בכדי לתת ל[[נזיקין|ניזק]] את הרצוי לו ביותר '''או''' בכדי שיוכל בקלות למכור את הנכס להמיר את החפץ לדמים {{מקור|(שם סי' ו)}}. | |||
* אם אדם שיסה את כלב של חברו שיזיק לאדם אחר, המשסה פטור ובעל הכלב חייב חצי נזק {{מקור|רמב"ם נזקי ממון ב יט$רמב"ם פ"ב מנזקי ממון הי"ט|כן}}, ופטור ומחצי הנזק השני בגלל שהמשסה היה שותף לנזק {{מקור|קהלות יעקב שם סי' כג|כן}}, אף שהמשסה פטור מדין [[גרמא]]. | |||
* העושה ממון חברו אסור רק מחמת הספק - פטור מדין מזיק (כי יתכן שלא הזיק את החפץ), וחייב מ[[דינא דגרמי]], כי מנע את האדם מלהשתמש בו {{מקור|שם סי' מב|כן}}. | |||
== חיבוריו == | == חיבוריו == | ||