מבוקר
1,662
עריכות
ישיבת סוכה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←מקור וטעם
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''מקורה''' מהפסוק "בסוכות תשבו שבעת ימים" {{מקור|ויקרא כג-מב|כן}}. | '''מקורה''' מהפסוק "בסוכות תשבו שבעת ימים" {{מקור|ויקרא כג-מב|כן}}. | ||
'''והטעם''' נאמר בפסוק: לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם {{מקור|ויקרא כג-מג|כן}}. | |||
וב[[תלמוד]] [[מסכת סוכה]]<ref>דף יא ע"ב</ref> נחלקו התנאים בביאור הפסוק, רבי אליעזר פירש שאותם "סוכות" היינו [[ענני הכבוד]] (שהרי "סוכות" היינו מלשון סככה, הגנה), ואילו רבי עקיבא פירש שהכוונה לסוכות ממש, שכאשר עם ישראל נדדו במדבר ארבעים שנה היו מתגוררים בסוכות. | |||
וה[[נצי"ב]] בספרו "[[העמק דבר]]"<ref>במדבר י לד</ref> כתב לבאר, שבאמת "[[אלו ואלו דברי אלקים חיים]]", שכאשר נדדו במדבר היו מתגוררים בסוכות ממש, ועם זאת היו ענני הכבוד מגינים עליהם בדרך. | |||
ואכן החוקר יהושע עציון<ref>ספר "התנ"ך האבוד" עמ' 53 ו68 </ref>, כאשר הזכיר את הממצאים הארכיאולוגים שמאששים את הסיפור המקראי על נדידת בני ישראל במדבר, הביא שהגגות של הבתים היו עשויים מענפים, והיינו "סוכות" ממש. (שאר הפרטים על ממצאים אלו הובאו בערך [[מסעות]]). | |||
===השלכה הלכתית בטעם מצות סוכה=== | |||
ויש בזה השלכות הלכתיות, שכתב ה[[ב"ח]]<ref>או"ח ריש סי' תרכה.</ref> מדברי ה[[טור]]<ref>שם.</ref>, שלענין מצות סוכה, בעת קיום המצוה לא מפסיק לכווין (כלומר "לחשוב") שעושה מצות ה' כמו בכל המצוות (ש"[[מצוות צריכות כוונה"]]), אלא צריך לכווין שעושה כן כדי לזכור את ענני הכבוד. | |||
==המצווה== | ==המצווה== | ||