2,444
עריכות
מעשי ידיה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←התקנה
(כתבתי בויקיפדיה) |
(←התקנה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ב[[הלכה]], '''מעשי ידיה''' הוא מונח המתאר את התוצרת של אשה [[נישואים|נשואה]]. על פי ההלכה, תוצרת זו שייכת לבעל, תמורת [[חיוב מזונות|חיוב המזונות]] שלו כלפי האשה{{הערה|משנה כתובות פ"ו מ"א}} מדובר בתקנה של חז"ל בעקבות חיוב המזונות של הבעל. חז"ל לא רצו שתהיה איבה ושנאה בין בני הזוג, כאשר הבעל יפרנס את האשה ואילו היא תנהל קופה עצמאית ותשמור את הכסף שהרוויחה לעצמה, או שלא תרצה לעבוד לבעל למרות שהבעל מחרף את נפשו להביא טרף לביתו, ולכן תיקנו שתמורת האוכל שהבעל מביא לאשה ומפרנס אותה, מעשי ידיה של האשה יהיו שייכים לבעל. | ב[[הלכה]], '''מעשי ידיה''' הוא מונח המתאר את התוצרת של אשה [[נישואים|נשואה]]. על פי ההלכה, תוצרת זו שייכת לבעל, תמורת [[חיוב מזונות|חיוב המזונות]] שלו כלפי האשה{{הערה|משנה כתובות פ"ו מ"א}} מדובר בתקנה של חז"ל בעקבות חיוב המזונות של הבעל. חז"ל לא רצו שתהיה איבה ושנאה בין בני הזוג, כאשר הבעל יפרנס את האשה ואילו היא תנהל קופה עצמאית ותשמור את הכסף שהרוויחה לעצמה, או שלא תרצה לעבוד לבעל למרות שהבעל מחרף את נפשו להביא טרף לביתו, ולכן תיקנו שתמורת האוכל שהבעל מביא לאשה ומפרנס אותה, מעשי ידיה של האשה יהיו שייכים לבעל. | ||
==התקנה== | ==התקנה== | ||
לפי התקנה, יש שבע מלאכות שאשה עושה לבעלה, שש מהם לצורכי הבית, ואחת - עבודה כפי כוחה וכשרונותיה. טחינת חיטים לצורכי הבית, [[אפייה]], [[בישול]], [[הנקה|הנקת תינוקות]] המשותפים לשניהם, הצעת המיטה, מזיגת הכוס, רחיצת פניו ידיו ורגליו (הכוונה היא להשיג לו מים חמים לרחיצה), ו"עושה בצמר" - עבודה{{הערה| | לפי התקנה, יש שבע מלאכות שאשה עושה לבעלה, שש מהם לצורכי הבית, ואחת - עבודה כפי כוחה וכשרונותיה. טחינת חיטים לצורכי הבית, [[אפייה]], [[בישול]], [[הנקה|הנקת תינוקות]] המשותפים לשניהם, הצעת המיטה, מזיגת הכוס, רחיצת פניו ידיו ורגליו (הכוונה היא להשיג לו מים חמים לרחיצה), ו"עושה בצמר" - עבודה{{הערה|משנה כתובות פ"ג}}. במקרה רגיל לא קצבו [[חז"ל]] את שיעור העבודה, והוא לפי זמנה הפנוי וכוחותיה בזמן שהאשה אינה מתגוררת עם בעלה באופן תמידי, קבעו חז"ל סכום מסוים של [[צמר]] שהאשה חייבת לטוות ביום (חמש סלעים שתי ביהודה{{הערה|שם=סד}}, אך אין הכוונה שתעבוד במלאכה זו דווקא, אלא במלאכות הנהוגות בין בני העיר{{הערה|שולחן ערוך אבן העזר סימן פ' סעיף א'.}}. | ||
אם הכניסה לו האשה מכספה הפרטי (של לפני הנישואין) [[שפחה|שפחות]], היא יכולה להפטר משבע המלאכות כאשר השפחות עובדות במקומה, אך יש להתחשב גם בכמות העבודה העולה משום שיש אנשים נוספים בבית, השפחות עצמן שגם הם אוכלות ומתפרנסות מהבית, והאורחים המתרבים והולכים כפי כמות השפחות וה[[עושר]] שמפגין הבית{{הערה | אם הכניסה לו האשה מכספה הפרטי (של לפני הנישואין) [[שפחה|שפחות]], היא יכולה להפטר משבע המלאכות כאשר השפחות עובדות במקומה, אך יש להתחשב גם בכמות העבודה העולה משום שיש אנשים נוספים בבית, השפחות עצמן שגם הם אוכלות ומתפרנסות מהבית, והאורחים המתרבים והולכים כפי כמות השפחות וה[[עושר]] שמפגין הבית{{הערה|כתובות ס"א ע"א}} לפי [[רבי אליעזר]] אף אם הכניסה לו מאה שפחות, יכול הבעל לכפות את האשה לעבוד במלאכה קלה כדי שלא תבוא לידי שעמום (שגעון), וגם אם עוסקת ב[[משחק]]ים, כך שאין חשש תבוא לידי שגעון, קיימת דעה שיכול לכפות אותה כדי שלא תבוא לידי [[זימה]] וכך נפסקת ההלכה{{הערה|שולחן ערוך אבן העזר סימן פ.}}. | ||
בנוסף, קובע [[רב הונא]] כי גם אם הכניסה לו בכספה מאה שפחות חייבת להגיש לפניו את "הכוס" (הכוונה למזיגת כוס היין שהייתה נהוגה בעבר והייתה מביאה לידי חיבה), להציע את מיטתו ולהכין לו מים לרחיצה, שכן דברים הללו מביאים לידי קרבת אישות{{הערה | בנוסף, קובע [[רב הונא]] כי גם אם הכניסה לו בכספה מאה שפחות חייבת להגיש לפניו את "הכוס" (הכוונה למזיגת כוס היין שהייתה נהוגה בעבר והייתה מביאה לידי חיבה), להציע את מיטתו ולהכין לו מים לרחיצה, שכן דברים הללו מביאים לידי קרבת אישות{{הערה|כתובות ס"א ע"א}} כמו כן, מגישה לפניו אוכל ושתייה, וכל הדברים הנהוגים בין בני זוג. | ||
===הסכם הדדי=== | ===הסכם הדדי=== | ||
לאשה ישנה אפשרות להתחמק מתקנה זו מכיוון שכל כולה לא תוקנה אלא לטובתה, ואם אמרה האשה לבעלה: "איני זנה ואיני עושה", שומרת אני את כספי לעצמי ומוותרת אני על זכות המזונות שתיקנו לי, הרשות בידה. אין בכך עקירת תקנת חכמים, שהרי ביכולתה לחזור בה בכל יום ויום, כי המזונות של כל יום ויום הם תחת מעשי ידיה של כל יום ויום, כך שאם למחרת תחליט לחזור בה ולהסכים לתת את מעשי ידיה לבעל - יחזור על הבעל חיוב המזונות. | לאשה ישנה אפשרות להתחמק מתקנה זו מכיוון שכל כולה לא תוקנה אלא לטובתה, ואם אמרה האשה לבעלה: "איני זנה ואיני עושה", שומרת אני את כספי לעצמי ומוותרת אני על זכות המזונות שתיקנו לי, הרשות בידה. אין בכך עקירת תקנת חכמים, שהרי ביכולתה לחזור בה בכל יום ויום, כי המזונות של כל יום ויום הם תחת מעשי ידיה של כל יום ויום, כך שאם למחרת תחליט לחזור בה ולהסכים לתת את מעשי ידיה לבעל - יחזור על הבעל חיוב המזונות. | ||