|
|
שורה 1: |
שורה 1: |
| {{פירוש נוסף|נוכחי=מבנה ארעי בחג ה[[סוכות]]|אחר=[[מסכת|מסכת התלמודית]]|עע=[[מסכת סוכה]]}}
| | '''מצווה לשבת בסוכה ב[[חג הסוכות]], שנאמר''' {{מקור|ויקרא כג, מב|כן}}''': {{ציטוטון|בסוכות תשבו שבעת ימים}}.''' |
| | |
| {{לשכתב|סיבה=הערך אמור לעסוק בעיקר במבנה הסוכה, משמעותו והלכותיו, ולמצוה לשבת בסוכה יש להקדיש [[ישיבת סוכה|ערך בפני עצמו]]}}
| |
| | |
| '''הסוכה היא מבנה המשמש לישיבה בימי [[חג הסוכות]]. מצווה לשבת בסוכה בשבעת הימים שמתחילים בט"ו בתשרי, שנאמר''' {{מקור|ויקרא כג, מב|כן}}''': {{ציטוטון|בסוכות תשבו שבעת ימים}}.''' | |
|
| |
|
| == טעמי המצוה == | | == טעמי המצוה == |
שורה 31: |
שורה 27: |
| כתב ה[[ב"ח]]<ref>או"ח ריש סי' תרכה.</ref> לדייק מדברי ה[[טור]]<ref>שם.</ref>, שלעניין מצות סוכה, בעת קיום המצוה לא מספיק לכוון (כלומר "לחשוב") שעושה מצות ה' כמו בכל המצוות (ש"[[מצוות צריכות כוונה"]]), אלא צריך לכווין שעושה כן '''גם''' כדי לזכור את ענני הכבוד. | | כתב ה[[ב"ח]]<ref>או"ח ריש סי' תרכה.</ref> לדייק מדברי ה[[טור]]<ref>שם.</ref>, שלעניין מצות סוכה, בעת קיום המצוה לא מספיק לכוון (כלומר "לחשוב") שעושה מצות ה' כמו בכל המצוות (ש"[[מצוות צריכות כוונה"]]), אלא צריך לכווין שעושה כן '''גם''' כדי לזכור את ענני הכבוד. |
|
| |
|
| ==המצווה== | | == חקירות בגדרי המצווה == |
| | |
| '''לגבי עשיית הסוכה''' כתב ב[[שו"ת]] [[הרמב"ם]] {{מקור|נט|כן}} שאינה [[מצווה]], ורק הישיבה היא ה[[מצווה]], ולכן [[ברכה|מברכים]] "לישב בסוכה" ולא "לעשות סוכה". אך מ[[רש"י]] {{מקור|מכות ח. ד"ה השתא|כן}} משמע שעשיית הסוכה היא [[מצווה]] (עיין ערך [[הכשר מצווה]]).
| |
|
| |
|
| '''בשבעת הימים''' חקרו האם הם [[מצווה]] אחת, או שבע מצוות נפרדות {{מקור|צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה אבלות בקטן שהגדיל, ברכת אברהם סוכה ט. סימן "עושין סוכה בחוה"מ" ג|כן}}. | | '''בשבעת הימים''' חקרו האם הם [[מצווה]] אחת, או שבע מצוות נפרדות {{מקור|צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה אבלות בקטן שהגדיל, ברכת אברהם סוכה ט. סימן "עושין סוכה בחוה"מ" ג|כן}}. |
שורה 44: |
שורה 38: |
|
| |
|
| '''משמשי חולה פטורים מן הסוכה'''. וחקרו האם הוא מטעם <nowiki>"תשבו כעין תדורו",</nowiki> או מטעם [[עוסק במצווה פטור מן המצווה]] {{מקור|קובץ שיעורים ח"ב מו-א. ובמשנת יעבץ או"ח סה-ד חקר האם הוא מטעם עוסק במצווה, או מטעם מצטער פטור מן הסוכה|כן}}.'''סוכה שירדו בה גשמים פטור'''. וחקרו האם הוא משום <nowiki>"תשבו כעין תדורו"</nowiki> (פטור ב[[גברא]]), או שאינה נחשבת סוכה (חיסרון ב[[חפצא]]) {{מקור|משנת יעבץ או"ח סד ד"ה הרי מבואר|כן}}. | | '''משמשי חולה פטורים מן הסוכה'''. וחקרו האם הוא מטעם <nowiki>"תשבו כעין תדורו",</nowiki> או מטעם [[עוסק במצווה פטור מן המצווה]] {{מקור|קובץ שיעורים ח"ב מו-א. ובמשנת יעבץ או"ח סה-ד חקר האם הוא מטעם עוסק במצווה, או מטעם מצטער פטור מן הסוכה|כן}}.'''סוכה שירדו בה גשמים פטור'''. וחקרו האם הוא משום <nowiki>"תשבו כעין תדורו"</nowiki> (פטור ב[[גברא]]), או שאינה נחשבת סוכה (חיסרון ב[[חפצא]]) {{מקור|משנת יעבץ או"ח סד ד"ה הרי מבואר|כן}}. |
|
| |
| '''סוכת היוצרים פסולה'''. ונחלקו ה[[ראשונים]] האם הוא פסול בסכך, או פסול במצוות הישיבה {{מקור|ברכת אברהם סוכה ח: סימן "סוכות היוצרים" ה: רש"י - ישיבה, ר"ן - סכך|כן}}.
| |
|
| |
|
| '''המצטער פטור מן הסוכה'''. ישנה דעה שצער בסוכה היא פסול ב[[חפצא]] של הסוכה ויש לכך [[נפקא מינה|נפק"מ]] להלכה לעניין האם הישן בסוכה כזו מעל או לא. | | '''המצטער פטור מן הסוכה'''. ישנה דעה שצער בסוכה היא פסול ב[[חפצא]] של הסוכה ויש לכך [[נפקא מינה|נפק"מ]] להלכה לעניין האם הישן בסוכה כזו מעל או לא. |
|
| |
|
| ==שיעורה== | | == הסוכה == |
| '''סוכה למעלה מעשרים אמה פסולה'''. וחקר ה[[ברכת אברהם]] האם הסוכה עצמה פסולה או שהישיבה בסוכה פסולה (שאי אפשר לקיים את המצווה) {{מקור|ברכת אברהם סוכה ב. סימן "פסול דסוכה למעלה מעשרים" א|כן}}.
| |
| | |
| '''סכך למעלה מעשרים אמה''', שהוא איסור התלוי במקום (וכן שאר איסורים התלויים במקום) - חידש ה[[מידות לחקר ההלכה]] שהוא איסור [[גברא]] ולא איסור [[חפצא]] {{מקור|יד-כד, ובלשונו: בפועל ולא בעצם, וכמו שכתבו האחרונים לגבי איסורים התלויים בזמן|כן}} כמו כך יש דעה שאומרת שאין כל פסול ב[[סכך]] למעלה מ20 [[אמה]] אלא הפסול הוא חלל סוכה וב[[משנה]] ישנה גם את דעת [[רבי יהודה]] שאין כל פסל בסוכה למעלה מ20 [[אמה]] ואין [[הלכה]] כמותו.
| |
| | |
| '''סוכה פחות מעשרה טפחים פסולה'''. וחקרו האם המחיצות צריכות להקיף חלל עשרה (דין במחיצות), או שה[[סכך]] צריך לסכך על חלל עשרה (דין בסכך) {{מקור|ברכת אברהם סוכה ה: סימן "י טפחים בסוכה" ה|כן}}.
| |
| | |
| '''ארבע על ארבע''' - חקר הברכת אברהם האם השיעור בכמות המקום, או בצורתו. ו[[נפקא מינה|נפק"מ]] כשהוא שמונה על שתיים {{מקור|ברכת אברהם סוכה ג. בסופו ד"ה ויסוד המחלוקת|כן}}ומ[[דאורייתא]] בשיבעה על שיבעה [[טפחים]] [[סגי]].
| |
| | |
| '''אוויר ג' טפחים פוסל בסוכה'''. וחקר ה[[גר"ח]] האם שיעור ג' טפחים הוא מדין [[לבוד]], או דין נפרד שפוסל בסוכה (מ[[הלכה למשה מסיני]]) {{מקור|גר"ח על הרמב"ם סוכה ה-יט ד"ה והנראה|כן}}.
| |
| | |
| ==הדפנות==
| |
| '''[[דופן]]''', חקרו האם גם היא חלק מחפץ ה[[מצווה]], או רק [[הסכך]] {{מקור|לקח טוב יב-ו|כן}}.
| |
| | |
| | |
| '''גדר הדופן''' היא רק שתחשב [[מחיצה]] ע"פ גדרי ה[[תורה]], ולא צריך שתבדיל את הסוכה מ[[רשות הרבים]] (שלא יוכלו בני רשות הרבים להיכנס אליה) {{מקור|עיון בלומדות יא "הגדרת מחיצה בשבת ובסוכה". וחילק שם שבמחיצה לרשות היחיד בשבת צריך שלא יוכלו בני רשות הרבים להיכנס לרשות היחיד|כן}}. מחלוקת נוספת ב[[ראשונים]] האם יש [[גוד אסיק מחיצתא]] בסוכה,
| |
| עוד חלקו התנאים אם אמרינן [[גוד אחית מחיצתא]].
| |
| | |
| '''דופן פסולה בסוכה''', כגון שאין בה שיעור - חקרו האם אינה [[דופן]] כלל, או שהיא [[דופן]] ויש בה פסול {{מקור|ברכת אברהם סוכה ז. סימן "מיגו דהווה דופן" ה|כן}}.
| |
| | |
| '''במספר הדפנות''' כתב ה[[ברכת אברהם]] שה[[תורה]] הקפידה על מספר הרוחות שמהן הסוכה מגודרת, ולא על מספר הדפנות. ולכן [[סוכה עגולה]] כשרה, שאע"פ שאין לה דפנות היא מגודרת {{מקור|ברכת אברהם סוכה ז: סימן "סוכה עגולה" א: רוחות|כן}}.
| |
| | |
| ==פסולי סוכה==
| |
| '''[[סכך]] פסול''' - חקרו האם אינו נחשב כלל ל[[סכך]], או שהוא [[סכך]] ויש בו פסול {{מקור|המידות לחקר ההלכה א-יב|כן}}.'''סוכה גזולה''' - חקרו האם צריך שהסוכה תהיה שלו, או שאסור שהיא תהיה גזולה {{מקור|פרי משה גניבה וגזילה לד-ב|כן}}.
| |
| | |
| '''סוכה לצל''' - ביאר ה[[רוגאצ'וב]]ר שהסוכה צריכה להיות לצל, ולא שפסולה אם נעשתה שלא לצל {{מקור|מפענח צפונות ו-לא|כן}}.'''סכך מחובר''' - כתב ה[[רוגאצ'ובר]] שאסור שה[[סכך]] יהיה מחובר, ולא שצריך שהוא יהיה תלוש {{מקור|מפענח צפונות ו-כו|כן}}.
| |
| | |
| '''סוכה תחת האילן''' - כתב הברכת אברהם שכל הסוכה פסולה, ולא רק הסכך פסול {{מקור|ברכת אברהם סוכה ט: סימן "סוכה תחת האילן" ג|כן}}.
| |
| | |
| '''אוויר בסוכה''' - חקר ה[[רוגאצ'ובר]] האם הוא פסול מצד עצמו, או משום שאין [[סכך]] {{מקור|מפענח צפונות ו-כט|כן}}.'''גזירת תקרה''' (שאסור לסכך בנסרים) - חקרו האם תיקנו שהנסר הוא [[סכך]] פסול, או רק שאסור לסכך בו (אך הוא כשר). ונפק"מ כאשר סיכך בנסר שרוחבו ארבעה טפחים ואח"כ חתכו לשניים, שאם הוא סכך פסול יש בו דין [[תעשה ולא מן העשוי]] {{מקור|ברכת אברהם סוכה יד: סימן "גזירת תקרה" ב|כן}}.
| |
| | |
| ==ראה גם==
| |
| * [[לבוד]]
| |
| * [[גוד אסיק מחיצתא]]
| |
| * [[גוד אחית מחיצתא]]
| |
| * [[פי תקרה יורד וסותם]]
| |
| * [[חבוט רמי]]
| |
| * [[דופן עקומה]]
| |
| | |
|
| |
|
| | {{ערך מרוחב|ערך=[[סוכה]]}} |
|
| |
|
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |