ארכיאולוגיה מקראית: הבדלים בין גרסאות בדף

להלן דוגמאות אחדות של פסוקים שמתבארים בעקבות גילויים ארכאולוגיים:

*[[הרב ראובן מרגליות]] כתב בספר "המקרא והמסורה"<ref>פרק ח', עמ' כח</ref>, שנתקשה מדוע ב[[מגילת אסתר]] ישנו שינוי בסגנון הכינוי של שם העיר: לפעמים מוזכר "העיר שושן", ולפעמים "שושן הבירה". ומתרץ לאור הגילויים הארכיאולוגים בשושן שבפרס, שאכן היו שם שני מקומות נפרדים, ששון הבירה היתה קרית המלוכה שבה היו גרים השרים, ואילו העיר שושן היתה מקום המגורים של שאר העם, וביניהם היהודים. ואולם ליהודי אחד ויחיד, אשר היה משרי המלך, ניתן רשות לגור בעיר הבירה, וכמתואר בפסוק: "אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר"<ref>אסתר פרק ב פסוק ה.</ref>. הרב מרגליות מיישב בדרך זו קושיות נוספות, וכמובא בערך [[מגילת אסתר/גילויים ארכאולוגיים]].

*ד"ר יצחק מייטלס<ref>בבטאון "שמעין" 155, במאמר "הגיאוגרפיה והארכיאולוגיה - כלי להבנת התנ"ך", עמ' 38-42.</ref> מביא דוגמאות נוספות של פסוקים שמתבארים דוקא לאור הארכאולוגיה. לדוגמא, במלכים ב'<ref> פרק כג פסוק כט. </ref> מתואר על "התערבות" בלתי מובנת לכאורה של מלך יאשיהו במלחמת פרעה נכה עם מלך אשור בעיר מגידו: "בְּיָמָיו עָלָה פַרְעֹה נְכֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל נְהַר פְּרָת, וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ לִקְרָאתוֹ, וַיְמִיתֵהוּ בִּמְגִדּוֹ כִּרְאֹתוֹ אֹתוֹ." - יוזמה זו מובנת לרקע זיהויה ומיקומה האסטרטגי של עיר זו ע"י הארכיאולוגיה.