ישיבת מרכז הרב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 40: שורה 40:


על גדולי תלמידי הישיבה בזמן הרב קוק נמנו: הרב אליהו יצחק פריסמן<ref>הגיע ל "מרכז הרב" מ[[ישיבת טלז]]. כשעזב את הישיבה, ליווה אותו ראש הישיבה, הרב [[יוסף יהודה ליב בלוך]], כבוד שמעטים זכו לו. הרב בורשטיין מטבריג אמר עליו שהוא היחיד שמבין את כל דבריו בשיעור. היה ממקימי מפעל [[האנציקלופדיה התלמודית]].</ref>, הרב יצחק זונדל ריף<ref>הגיע מ[[ישיבת סלבודקה]] (שהמשכה ב[[ישיבת חברון]]). מעשרת התלמידים הראשונים של הישיבה. ב[[תרצ"ו]] מונה לרבנות זאגר לאחר פטירת אביו, הרב ישראל, חתן הרב [[רפאל שפירא]] שהיה חתנו של [[הנצי"ב מוולוז'ין]], שכיהן כרב זאגר חדש. נשא לאישה את לאה, בת הרב טודרוס הלוי לוקשצאן שכיהן כרבה של זאגר ישן. נספה בשואה. דברים עליו ודברי תורה שלו בספר "[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40628&pgnum=1 נר יצחק]".</ref>, הרב שמעון סטרליץ<ref>הגיע מישיבת קלצק בראשות הרב מלצר (לפני עלייתו לירושלים). מדברי תורתו בספרים [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40690&pgnum=1 "שם משמעון"] ו"מהמקור : דברי מחשבה". היה מבאי ביתו של [[הגרי"ז מבריסק]] נולד ב[[תרס"ז]] ונפטר בדמי ימיו בשנת [[תשט"ו]].</ref>, הרב [[שלום נתן רענן]]<ref>חתן הרב קוק שמונה לתפקיד מנהל הישיבה בידי חותנו. מראשוני תלמידי הישיבה שהגיע לישיבה יחד עם הרב שמואל אליעזרי והרב יוסף בורובסקי. מלזכרו נערך ספר הזיכרון "בשמן רענן" הכולל שני כרכים ובו מדברי תורתו. לפי רשימות בפנקסו נכתב הספר "נתן תורה" ובו דרשות הרב קוק על פרשות השבוע ודרשות נוספות. נולד ב[[תר"ס]] ונפטר ב[[תשל"ב]].</ref>, הרב משה דוד בקשט<ref>למד לפני בואו לישיבת "מרכז הרב" ב[[ישיבת כנסת בית יצחק]] של הרב ברוך דוב ליבוביץ בגלותה בקרמצ'וק בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] וב[[וילנה]] לאחריה (עד [[תרפ"ו]] שבה עברה ל[[קמניץ]]). מחבר "למד דעת", ספר חידושי תורה ב[[הלכה]], [[אגדה (יהדות)|אגדה]] ו[[מוסר]].</ref>, הרב שמואל אליעזרי<ref>מהתלמידים שהרב קוק היה לומד עימם בחברותא. מחבר הספר ההלכתי [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41200&pgnum=1 "מלאכת שמואל]" ([[תל אביב]] [[תשכ"ב]].</ref>, הרב יצחק שולזינגר<ref>היה מטובי המתמידים והשקדנים בישיבת ראדין לפני בואו לישיבת הרב קוק, וראש הישיבה, הגרנ"ט, אמר עליו שמעולם לא ראה שקדן כזה. שימש כרב ו[[שוחט]] ב[[כפר גנים]] ליד [[פתח תקווה]], ובהמשך ראש השוחטים ופוסק בענייני שחיטה ב[[חיפה]]. מחבר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41370&pgnum=1 "אמרות יצחק : על התורה]" ו"אמרות יצחק" בענייני הלכה (לחיבור זה מצורף החיבור "תולדות יצחק" ובו חידושים ופלפולים מבני המחבר שהביאו הספר לדפוס, [[בני ברק]] [[תשל"ד]].</ref>, הרב בנימין צבי רבינוביץ תאומים<ref>למד לפני כן בישיבת סלבודקה. היה גם משורר.</ref>, [http://www.shoresh.org.il/spages/articles/main.aspx?ID=1789 הרב שלום אליהו ננקנסקי], [[הרב יהודה גרשוני]]<ref>למד לפני בואו לישיבה ב[[ישיבת שער התורה]] בגרודנה אצל הרב שקופ (לפני הגעתו לטלז), בישיבת "כנסת בית יצחק" ב[[קמניץ]] וב[[ישיבת מיר]]. נסע בהמשך לארה"ב והקים את "ישיבת ארץ ישראל" שלמדו בה כמה עשרות תלמידים. חיבר "חוקת הפסח" על הלכות [[קרבן פסח]] לרמב"ם ב[http://hebrewbooks.org/3096 שני] [http://hebrewbooks.org/3097 חלקים], [http://www.hebrewbooks.org/40624 משפט המלוכה] על הלכות מלכים ל[[היד החזקה|רמב"ם]], "חוק ומשפט" על הלכות סנהדרין לרמב"ם (ירושלים [[תשמ"ו]]), [[שיטה מקובצת]] על [[מסכת פסחים]] בשלושה כרכים, "חכמת גרשון" - חידושי תורה בעניינים שונים (ירושלים [[תשנ"ז]] [http://www.hebrewbooks.org/41060 קובץ מאמרים] על עניינים שונים, "שערי צדק" - דרשות על פרשות השבוע (ירושלים [[תשנ"ה]]), קובצי המאמרים בהלכה ובמחשבה "קול יהודה" (ירושלים, [[תש"ן]]) ו"קול צופייך" (ירושלים, תש"ם).</ref>, [[הרב שאול ישראלי]]<ref>נולד בסלוצק לרב בנימין איזראליט, ראב"ד קוינדוב בפרבר מינסק, ולמד שם בתלמוד תורה ובישיבה קטנה בראשות הרב איסר זלמן מלצר כש[[הרב יחזקאל אברמסקי]] שותף בהנהלת הישיבה. למד אחרי כן בישיבות מחתרתיות תחת המשטר הקומוניסטי שסגר את מוסדות התורה, במינסק בבית הכנסת "שואבי מים" עם שיעורים מפי הרב יהושע צימבליסט (שם למדו גם [[הרב משה צבי נריה]] והרב דוד סולומון, ובבית הכנסת "משכיל לאיתן" עם שיעורים מפי הרב אברהם אליהו מייזס (בהמשך מראשי העדה החרדית בירושלים). בשנת ה'תר"צ הוא הגיע למסקנה שבמגבלות הקשות שהוטלו על לימוד התורה ברוסיה אין הוא יכול להמשיך לחיות בה, ולכן החליט לעבור למוסקבה כדי לקבל אישור להגר מברית המועצות. אולם כל הניסיונות כשלו, והרב ישראלי החל לתכנן יציאה בלתי חוקית יחד עם הרב דוד סלומון שלמד אתו במינסק (לימים הרב של כפר אברהם) והרב אברהם שדמי (לימים ראש כולל "בית זבול"). בשל הקשיים במעבר הגבול (שהיה כרוך בסכנת מוות) הם פנו לרב יעקב קלמס במוסקבה (לימים חבר מועצת הרבנות הראשית) שיכריע בעניין. הרב קלמס קיים להם "גורל הגר"א" ונפל על הפסוק "פנו וסעו לכם ובאו הר האמורי ואל כל שכניו בערבה ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד נהר הגדול נהר פרת" (דברים א' ו'). על פי זה הם החליטו לחצות את הגבול על אף הסכנה הכרוכה בכך. בכ"ג בשבט תרצ"א בלילה רוסי חורפי ומושלג הם כיסו עצמם בסדינים לבנים והחלו להתגנב דרך נהר פרוט הקפוא הגובל עם פולין עם ספר תורה, אולם מיד נתפסו על ידי משמר הגבול הפולני והובאו למעצר בבורשטשוב. הפולנים רצו למסור אותם לידי הרוסים, דבר שהיה בעבורם גזר דין מוות. הם פנו לרב קוק שינצל את קשריו ויפעל להשגת "סרטיפיקטים" (אישורי הגירה למדינה זרה). הרב קוק נענה לפנייתם וביקש מהנציב  העליון את אישורי עלייה לארץ עבור השלושה. בינתיים, רבה של בורשטוב, הרב הרץ, שהצטרף לפנייתם לרב קוק, פעל עם אחרים להשהיית הסגרתם לרוסיה עד קבלת האישורים ועורר את דעת הקהל בעולם למטרה זו. לאחר קבלת אישורי העלייה לארץ ישראל הם שוחררו, והרב ישראלי למד כחצי שנה בישיבת מיר עד לעלייתו ארצה בתחילת תרצ"ד. בישיבת "מרכז הרב" היה מהשלושה שהרב קוק שיתפם בהכנת השיעור הכללי. בשנים תרצ"ח-תשכ"ה שימש כרבה של כפר הרא"ה (על שם הרב קוק), ובשנים תשכ"ה-תש"ם כיהן כדיין בבית הדין הגדול בירושלים, ולשם כך עזב את משרת הרבנות ועבר להתגורר סמוך לישיבת "מרכז הרב". ב[[תשמ"ב]] לאחר פטירתו של הרצי"ה התמנה לראשות ישיבת "מרכז הרב" לצדו של [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]]. זכה בפרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשנ"ב. היה מומחה גדול בתחום ה[[שמיטה]]. חיבר את "ארץ חמדה : בהלכות ארץ ישראל, לבירורה של הלכה ולהדרכתה בחיים החקלאיים"; [http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.asp?Cat=41 דרשות לימי הפסח]; [http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.asp?Cat=15 דרשות לימים הנוראים]; "הרבנות והמדינה" (אסופת מאמרים, נאומים, שיחות ורשימות על רבנות ארצישראלית, הציונות הדתית, מדינת ישראל וארץ ישראל); "זה היום עשה ה'" (לקט דרשות ומאמרים ליום העצמאות); "חוות בנימין" (מאמרים, בירורים ועיונים הלכתיים בעינייני התורה והארץ, התורה והמדינה, התורה והמועדים, דיני תורה, משפטי תורה, אורחות תורה, ועיוני תורה); [http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.asp?Cat=16 "מאורות לחנוכה"] (דרשות לימי החנוכה); "משפטי שאול" (פסקי דין אשר נידונו בבית הדין הגדול בירושלים); "עמוד הימיני" (ברורי הלכה בענייני מדינה, שו"ת ובאורי סוגיות בכמה מקצועות התורה); "שערי שאול" (שיעורים על מסכת פסחים שנשא בישיבת 'מרכז הרב'); [http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.asp?Cat=13 "שאלו שלום ירושלים"] (לקט דרשות שנשא בעצרות יום ירושלים בהיכל ישיבת 'מרכז הרב' ובמכון 'ארץ חמדה'); "שיח שאול" (על התורה, שיחות שנשא בכפר הרא"ה); "פרקים במחשבת ישראל" (לקט מקורות במחשבת ישראל שערך).
על גדולי תלמידי הישיבה בזמן הרב קוק נמנו: הרב אליהו יצחק פריסמן<ref>הגיע ל "מרכז הרב" מ[[ישיבת טלז]]. כשעזב את הישיבה, ליווה אותו ראש הישיבה, הרב [[יוסף יהודה ליב בלוך]], כבוד שמעטים זכו לו. הרב בורשטיין מטבריג אמר עליו שהוא היחיד שמבין את כל דבריו בשיעור. היה ממקימי מפעל [[האנציקלופדיה התלמודית]].</ref>, הרב יצחק זונדל ריף<ref>הגיע מ[[ישיבת סלבודקה]] (שהמשכה ב[[ישיבת חברון]]). מעשרת התלמידים הראשונים של הישיבה. ב[[תרצ"ו]] מונה לרבנות זאגר לאחר פטירת אביו, הרב ישראל, חתן הרב [[רפאל שפירא]] שהיה חתנו של [[הנצי"ב מוולוז'ין]], שכיהן כרב זאגר חדש. נשא לאישה את לאה, בת הרב טודרוס הלוי לוקשצאן שכיהן כרבה של זאגר ישן. נספה בשואה. דברים עליו ודברי תורה שלו בספר "[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40628&pgnum=1 נר יצחק]".</ref>, הרב שמעון סטרליץ<ref>הגיע מישיבת קלצק בראשות הרב מלצר (לפני עלייתו לירושלים). מדברי תורתו בספרים [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40690&pgnum=1 "שם משמעון"] ו"מהמקור : דברי מחשבה". היה מבאי ביתו של [[הגרי"ז מבריסק]] נולד ב[[תרס"ז]] ונפטר בדמי ימיו בשנת [[תשט"ו]].</ref>, הרב [[שלום נתן רענן]]<ref>חתן הרב קוק שמונה לתפקיד מנהל הישיבה בידי חותנו. מראשוני תלמידי הישיבה שהגיע לישיבה יחד עם הרב שמואל אליעזרי והרב יוסף בורובסקי. מלזכרו נערך ספר הזיכרון "בשמן רענן" הכולל שני כרכים ובו מדברי תורתו. לפי רשימות בפנקסו נכתב הספר "נתן תורה" ובו דרשות הרב קוק על פרשות השבוע ודרשות נוספות. נולד ב[[תר"ס]] ונפטר ב[[תשל"ב]].</ref>, הרב משה דוד בקשט<ref>למד לפני בואו לישיבת "מרכז הרב" ב[[ישיבת כנסת בית יצחק]] של הרב ברוך דוב ליבוביץ בגלותה בקרמצ'וק בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] וב[[וילנה]] לאחריה (עד [[תרפ"ו]] שבה עברה ל[[קמניץ]]). מחבר "למד דעת", ספר חידושי תורה ב[[הלכה]], [[אגדה (יהדות)|אגדה]] ו[[מוסר]].</ref>, הרב שמואל אליעזרי<ref>מהתלמידים שהרב קוק היה לומד עימם בחברותא. מחבר הספר ההלכתי [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41200&pgnum=1 "מלאכת שמואל]" ([[תל אביב]] [[תשכ"ב]].</ref>, הרב יצחק שולזינגר<ref>היה מטובי המתמידים והשקדנים בישיבת ראדין לפני בואו לישיבת הרב קוק, וראש הישיבה, הגרנ"ט, אמר עליו שמעולם לא ראה שקדן כזה. שימש כרב ו[[שוחט]] ב[[כפר גנים]] ליד [[פתח תקווה]], ובהמשך ראש השוחטים ופוסק בענייני שחיטה ב[[חיפה]]. מחבר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41370&pgnum=1 "אמרות יצחק : על התורה]" ו"אמרות יצחק" בענייני הלכה (לחיבור זה מצורף החיבור "תולדות יצחק" ובו חידושים ופלפולים מבני המחבר שהביאו הספר לדפוס, [[בני ברק]] [[תשל"ד]].</ref>, הרב בנימין צבי רבינוביץ תאומים<ref>למד לפני כן בישיבת סלבודקה. היה גם משורר.</ref>, [http://www.shoresh.org.il/spages/articles/main.aspx?ID=1789 הרב שלום אליהו ננקנסקי], [[הרב יהודה גרשוני]]<ref>למד לפני בואו לישיבה ב[[ישיבת שער התורה]] בגרודנה אצל הרב שקופ (לפני הגעתו לטלז), בישיבת "כנסת בית יצחק" ב[[קמניץ]] וב[[ישיבת מיר]]. נסע בהמשך לארה"ב והקים את "ישיבת ארץ ישראל" שלמדו בה כמה עשרות תלמידים. חיבר "חוקת הפסח" על הלכות [[קרבן פסח]] לרמב"ם ב[http://hebrewbooks.org/3096 שני] [http://hebrewbooks.org/3097 חלקים], [http://www.hebrewbooks.org/40624 משפט המלוכה] על הלכות מלכים ל[[היד החזקה|רמב"ם]], "חוק ומשפט" על הלכות סנהדרין לרמב"ם (ירושלים [[תשמ"ו]]), [[שיטה מקובצת]] על [[מסכת פסחים]] בשלושה כרכים, "חכמת גרשון" - חידושי תורה בעניינים שונים (ירושלים [[תשנ"ז]] [http://www.hebrewbooks.org/41060 קובץ מאמרים] על עניינים שונים, "שערי צדק" - דרשות על פרשות השבוע (ירושלים [[תשנ"ה]]), קובצי המאמרים בהלכה ובמחשבה "קול יהודה" (ירושלים, [[תש"ן]]) ו"קול צופייך" (ירושלים, תש"ם).</ref>, [[הרב שאול ישראלי]]<ref>נולד בסלוצק לרב בנימין איזראליט, ראב"ד קוינדוב בפרבר מינסק, ולמד שם בתלמוד תורה ובישיבה קטנה בראשות הרב איסר זלמן מלצר כש[[הרב יחזקאל אברמסקי]] שותף בהנהלת הישיבה. למד אחרי כן בישיבות מחתרתיות תחת המשטר הקומוניסטי שסגר את מוסדות התורה, במינסק בבית הכנסת "שואבי מים" עם שיעורים מפי הרב יהושע צימבליסט (שם למדו גם [[הרב משה צבי נריה]] והרב דוד סולומון, ובבית הכנסת "משכיל לאיתן" עם שיעורים מפי הרב אברהם אליהו מייזס (בהמשך מראשי העדה החרדית בירושלים). בשנת ה'תר"צ הוא הגיע למסקנה שבמגבלות הקשות שהוטלו על לימוד התורה ברוסיה אין הוא יכול להמשיך לחיות בה, ולכן החליט לעבור למוסקבה כדי לקבל אישור להגר מברית המועצות. אולם כל הניסיונות כשלו, והרב ישראלי החל לתכנן יציאה בלתי חוקית יחד עם הרב דוד סלומון שלמד אתו במינסק (לימים הרב של כפר אברהם) והרב אברהם שדמי (לימים ראש כולל "בית זבול"). בשל הקשיים במעבר הגבול (שהיה כרוך בסכנת מוות) הם פנו לרב יעקב קלמס במוסקבה (לימים חבר מועצת הרבנות הראשית) שיכריע בעניין. הרב קלמס קיים להם "גורל הגר"א" ונפל על הפסוק "פנו וסעו לכם ובאו הר האמורי ואל כל שכניו בערבה ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד נהר הגדול נהר פרת" (דברים א' ו'). על פי זה הם החליטו לחצות את הגבול על אף הסכנה הכרוכה בכך. בכ"ג בשבט תרצ"א בלילה רוסי חורפי ומושלג הם כיסו עצמם בסדינים לבנים והחלו להתגנב דרך נהר פרוט הקפוא הגובל עם פולין עם ספר תורה, אולם מיד נתפסו על ידי משמר הגבול הפולני והובאו למעצר בבורשטשוב. הפולנים רצו למסור אותם לידי הרוסים, דבר שהיה בעבורם גזר דין מוות. הם פנו לרב קוק שינצל את קשריו ויפעל להשגת "סרטיפיקטים" (אישורי הגירה למדינה זרה). הרב קוק נענה לפנייתם וביקש מהנציב  העליון את אישורי עלייה לארץ עבור השלושה. בינתיים, רבה של בורשטוב, הרב הרץ, שהצטרף לפנייתם לרב קוק, פעל עם אחרים להשהיית הסגרתם לרוסיה עד קבלת האישורים ועורר את דעת הקהל בעולם למטרה זו. לאחר קבלת אישורי העלייה לארץ ישראל הם שוחררו, והרב ישראלי למד כחצי שנה בישיבת מיר עד לעלייתו ארצה בתחילת תרצ"ד. בישיבת "מרכז הרב" היה מהשלושה שהרב קוק שיתפם בהכנת השיעור הכללי. בשנים תרצ"ח-תשכ"ה שימש כרבה של כפר הרא"ה (על שם הרב קוק), ובשנים תשכ"ה-תש"ם כיהן כדיין בבית הדין הגדול בירושלים, ולשם כך עזב את משרת הרבנות ועבר להתגורר סמוך לישיבת "מרכז הרב". ב[[תשמ"ב]] לאחר פטירתו של הרצי"ה התמנה לראשות ישיבת "מרכז הרב" לצדו של [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]]. זכה בפרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשנ"ב. היה מומחה גדול בתחום ה[[שמיטה]]. חיבר את "ארץ חמדה : בהלכות ארץ ישראל, לבירורה של הלכה ולהדרכתה בחיים החקלאיים"; [http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.asp?Cat=41 דרשות לימי הפסח]; [http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.asp?Cat=15 דרשות לימים הנוראים]; "הרבנות והמדינה" (אסופת מאמרים, נאומים, שיחות ורשימות על רבנות ארצישראלית, הציונות הדתית, מדינת ישראל וארץ ישראל); "זה היום עשה ה'" (לקט דרשות ומאמרים ליום העצמאות); "חוות בנימין" (מאמרים, בירורים ועיונים הלכתיים בעינייני התורה והארץ, התורה והמדינה, התורה והמועדים, דיני תורה, משפטי תורה, אורחות תורה, ועיוני תורה); [http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.asp?Cat=16 "מאורות לחנוכה"] (דרשות לימי החנוכה); "משפטי שאול" (פסקי דין אשר נידונו בבית הדין הגדול בירושלים); "עמוד הימיני" (ברורי הלכה בענייני מדינה, שו"ת ובאורי סוגיות בכמה מקצועות התורה); "שערי שאול" (שיעורים על מסכת פסחים שנשא בישיבת 'מרכז הרב'); [http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.asp?Cat=13 "שאלו שלום ירושלים"] (לקט דרשות שנשא בעצרות יום ירושלים בהיכל ישיבת 'מרכז הרב' ובמכון 'ארץ חמדה'); "שיח שאול" (על התורה, שיחות שנשא בכפר הרא"ה); "פרקים במחשבת ישראל" (לקט מקורות במחשבת ישראל שערך).
  נולד ב כ"ה בתמוז תרס"ט, נפטר י"ט בסיוון תשנ"ה.</ref>, הרב יעקב ז'ולטק<ref>לפני בואו לישיבה למד בישיבות "תורת חיים" ב[[ורשה]] אצל הרב צבי גליקסון, בישיבת קלצק אצל הרב [[אהרן קוטלר]], ובישיבת "כנסת בית יצחק" בקמניץ בראשות ר' ברוך בר. למרות היותו תלמיד חכם מובהק לא שימש במשרה רבנית ועבד לפרנסתו בחברת [[סולל בונה]] באזור חיפה.</ref>, הרב שמעיה שאנן<ref>למד לפני כן בישיבת מינסק, בקיבוץ הבחורים בחרקוב ובישיבת שקלוב אצל הגאון הרב מרדכי פיינשטיין, אחיו הצעיר של הגאון [[הרב משה פיינשטיין]].</ref> הרב מאיר הכהן קפלן<ref>מחבר "דברי מאיר : חידושים בש"ס, הסברים ברמב"ם ודברי מחשבה בעניני התקופה" ([[תל אביב]] [[תשכ"ז]]; "[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41213&pgnum=1 מצות התוכחה]"; "שערי מאיר : על התורה" (יצא רק חלק א' על [[בראשית]] ו[[שמות]] ומאמרים על [[חנוכה]], [[פורים]], [[פסח]], [[הכותל]] ועל [[שמחת חתן וכלה]]), ירושלים [[תשמ"ג]]; ו'שערי מאיר : חידושים ב[[ש"ס]] וב[[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]] ו[[אבן העזר]] והסברים ב[[משנה תורה|רמב"ם]] וענינים שונים'.</ref> והרב שבתי שמואלי<ref>מראשוני תלמידי הישיבה ומ[[חזן|בעלי התפילה]] שבה.</ref>.<ref>לרוב האמורים יוחדו פרקים בספר 'בשדה הראי"ה' של הרב נריה, וכן יוחד פרק ל[[שבתאי דון-יחיא]]. על הרב אליעזרי, הרב שמואלי, הרב גרשוני הרב ישראלי, הרב ננקנסקי והרב שאנן כתב הרב נריה בקצרה בספרים אחרים ובהם ב'מועדי הראי"ה' וב'ליקוטי הראי"ה' חלק ג'.</ref>  
  נולד ב כ"ה בתמוז תרס"ט, נפטר י"ט בסיוון תשנ"ה.</ref>, הרב יעקב ז'ולטק<ref>לפני בואו לישיבה למד בישיבות "תורת חיים" ב[[ורשה]] אצל הרב צבי גליקסון, בישיבת קלצק אצל הרב [[אהרן קוטלר]], ובישיבת "כנסת בית יצחק" בקמניץ בראשות ר' ברוך בר. למרות היותו תלמיד חכם מובהק לא שימש במשרה רבנית ועבד לפרנסתו בחברת [[סולל בונה]] באזור חיפה.</ref>, הרב שמעיה שאנן<ref>הגיע ל"מרכז הרב" באדר א' תרצ"ג לאחר מכתב בקשה שלו לרב קוק. גדול בתורה, במידות ובצניעות שהתרחק מפעילות ציבורית ומשרה תורנית, אך לימד תורה והורה הלכה במשך כחמישים שנים כרב בית כנסת ברמת-גן. לאחר שהפסיק ללמד עבד באנציקלופדיה התלמודית והיה חבר ב"מכון התלמוד הישראלי השלם". למד לפני כן בישיבת מינסק, אך עקב האיסור הקומוניסטי נאלץ ללמוד בסתר ועבר ממקום למקום. למד במחתרת בקיבוץ הבחורים במינסק, בקיבוץ הבחורים בחרקוב, ובשקלוב אצל הרב מרדכי פיינשטיין, אחיו הצעיר של הרב משה פיינשטיין. השגת אשרת העלייה הושגה בסיוע הרב יחזקאל אברמסקי וגורמים בינלאומיים כהצלב האדום. נשא לאישה את בת הרב חיים שלמה קום. שקד על תלמודו גם בייסורים קשים, וסירב לקחת משככי כאבים כי הם מרדימים ומפריעים ללימוד. לזכרו הוציאה המשפחה את הספר "נר לשמעיה" בעריכת בנו הרב חיים שלמה שאנן (רב ודיין), בני ברק תשל"ט, והרב נריה כתב עליו ב'ליקוטי הראי"ה' ג', הוצאת "חי ראי", כפר הרא"ה, תשנ"ה.).</ref> הרב מאיר הכהן קפלן<ref>מחבר "דברי מאיר : חידושים בש"ס, הסברים ברמב"ם ודברי מחשבה בעניני התקופה" ([[תל אביב]] [[תשכ"ז]]; "[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41213&pgnum=1 מצות התוכחה]"; "שערי מאיר : על התורה" (יצא רק חלק א' על [[בראשית]] ו[[שמות]] ומאמרים על [[חנוכה]], [[פורים]], [[פסח]], [[הכותל]] ועל [[שמחת חתן וכלה]]), ירושלים [[תשמ"ג]]; ו'שערי מאיר : חידושים ב[[ש"ס]] וב[[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]] ו[[אבן העזר]] והסברים ב[[משנה תורה|רמב"ם]] וענינים שונים'.</ref> והרב שבתי שמואלי<ref>מראשוני תלמידי הישיבה ומ[[חזן|בעלי התפילה]] שבה.</ref>.<ref>לרוב האמורים יוחדו פרקים בספר 'בשדה הראי"ה' של הרב נריה, וכן יוחד פרק ל[[שבתאי דון-יחיא]]. על הרב אליעזרי, הרב שמואלי, הרב גרשוני הרב ישראלי, הרב ננקנסקי והרב שאנן כתב הרב נריה בקצרה בספרים אחרים ובהם ב'מועדי הראי"ה' וב'ליקוטי הראי"ה' חלק ג'.</ref>  


יחד עם זאת, המצב הכלכלי של הישיבה לא איפשר לה להתפתח, ובשלב מסוים נמנעו מלקבל תלמידים חדשים אלא אם כן הם שילמו על מחייתם בעצמם (בניגוד למקובל באותה תקופה). בעקבות מסעות התרמה שנערכו ב[[ארצות הברית]] השתפר המצב הכלכלי, והישיבה התרחבה והגיעה לשמונים תלמידים. אולם בשל [[מאורעות תרפ"ט]] (1929) והמשבר הכלכלי העולמי, המצב הכלכלי הקשה של הישיבה נמשך עד לפטירת הראי"ה בשנת תרצ"ה (1935).
יחד עם זאת, המצב הכלכלי של הישיבה לא איפשר לה להתפתח, ובשלב מסוים נמנעו מלקבל תלמידים חדשים אלא אם כן הם שילמו על מחייתם בעצמם (בניגוד למקובל באותה תקופה). בעקבות מסעות התרמה שנערכו ב[[ארצות הברית]] השתפר המצב הכלכלי, והישיבה התרחבה והגיעה לשמונים תלמידים. אולם בשל [[מאורעות תרפ"ט]] (1929) והמשבר הכלכלי העולמי, המצב הכלכלי הקשה של הישיבה נמשך עד לפטירת הראי"ה בשנת תרצ"ה (1935).
29

עריכות

תפריט ניווט