מבוקר
1,662
עריכות
(←ממצאים שמאששים את הסיפור המקראי: הוספות) |
|||
שורה 116: | שורה 116: | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[יהושע בן נון#תיעוד היסטורי על יהושע בן נון|תיעוד היסטורי על יהושע בן נון]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[יהושע בן נון#תיעוד היסטורי על יהושע בן נון|תיעוד היסטורי על יהושע בן נון]]}} | ||
ב[[תלמוד ירושלמי]]<ref>שביעית פ"ו ה"א</ref>מתואר, שכאשר יהושע נכנס לארץ, העם הגרגשי פחדו מלהילחם עמו (כיון ששמעו על הניסים שעשה הקב"ה, והאמינו בכוחו), וברחו לאפריקה. תיאור זה מתועד ע"י הגרגשים עצמם באפריקה: ההיסטוריון הביזנטי, פרוקופיוס, שהיה מזכירו של בליקר, מספר על כתובות פיניקיות שנחקקו על שתי מצבות בנומידיה (צפון אפריקה), שהיה כתוב בהם כך: "אנו אלו, שנמלטנו מהשודד יהושע בן נוא". | ב[[תלמוד ירושלמי]]<ref>שביעית פ"ו ה"א</ref>מתואר, שכאשר יהושע נכנס לארץ, העם הגרגשי פחדו מלהילחם עמו (כיון ששמעו על הניסים שעשה הקב"ה, והאמינו בכוחו), וברחו לאפריקה. תיאור זה מתועד ע"י הגרגשים עצמם באפריקה: ההיסטוריון הביזנטי, פרוקופיוס, שהיה מזכירו של בליקר, מספר על כתובות פיניקיות שנחקקו על שתי מצבות בנומידיה (צפון אפריקה), שהיה כתוב בהם כך: "אנו אלו, שנמלטנו מהשודד יהושע בן נוא". | ||
==[[כיבוש הארץ]] בממצא הארכיאולוגי== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[כיבוש הארץ#כיבוש הארץ בממצא הארכיאולוגי|כיבוש הארץ בממצא הארכיאולוגי]]}} | |||
ממחקרו של הארכיאולוג פרופסור אדם זרטל נמצא: בתקופה המתאימה ליהושע בן נון המקראי, היה עם בעל תרבות ייחודית שלא מחזיקה פסלים ואלילים ואינם אוכלת חזיר, ועם זה כבשו חלקים גדולים של ארץ כנען. סוג הקראמיקה של עם זה מצביע על כך שלא היו מקומיים, אלא הגיעו ממקום אחר, דרך עבר הירדן. | |||
במכתבים "אל-עמרנה", מבקשים מלכי ערי כנען ממלך מצרים, שיבוא לסייע להם במלחמה נגד העם המכונה "עבירו" (שם שמשתמע כ"עברים"), כיון שהעם הזה נלחמים לכבוש את ארץ כנען. | |||
ב"מצבת מישע" שנכתבה ע"י מלך מואב, במאה ה-9 לפני הספירה, נאמר: "ואיש גד ישב בארץ עטרות מעולם". והדברים תואמים היטב לנאמר בספר במדבר, שעוד לפני כיבוש הארץ ("מעולם") בני גד ובני ראובן ביקשו ממשה רבינו להתיישב מעבר לירדן, ומיקום היישוב של גד מפורש בפסוק (במדבר לב): "ויבנו בני גד את דיבון ואת עטרות ואת ערוער. | |||
===[[חומות יריחו]]=== | ===[[חומות יריחו]]=== | ||
שורה 121: | שורה 128: | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[חומות יריחו#סימנים ארכאולוגיים לנפילת החומות|סימנים ארכאולוגיים לנפילת החומות]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[חומות יריחו#סימנים ארכאולוגיים לנפילת החומות|סימנים ארכאולוגיים לנפילת החומות]]}} | ||
בחפירות ארכאולוגיות בעיר יריחו, נחשפה חומה גדולה שהתמוטטה בשלמותה לתוך האדמה. בנוסף, גילו החוקרים אכן אחרי נפילת החומה, נכבשה העיר ע"י תרבות זרה, והכובשים שרפו חלק נכבד מהעיר. | בחפירות ארכאולוגיות בעיר יריחו, נחשפה חומה גדולה שהתמוטטה בשלמותה לתוך האדמה. בנוסף, גילו החוקרים אכן אחרי נפילת החומה, נכבשה העיר ע"י תרבות זרה, והכובשים שרפו חלק נכבד מהעיר. | ||
===[[מקדש שכם]]=== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[מקדש שכם#ממצאים ארכיאולוגיים בתל שכם|ממצאים ארכיאולוגיים בתל שכם]]}} | |||
בספר יהושע מתואר שלפני מותו כרת ברית עם בני ישראל ב"מקדש ה'" (מבנה מקודש שבו שמרו את ארון הברית) אשר בשכם. והעמיד בו אבן גדולה שישמש כעדות לברית. בתקופת השופטים, "מקדש" זה שימש לעבודת אלילים, והמגדל שלו נשרף. | |||
בחפירות תל שכם נמצא מקדש, המתוארך לתקופת יהושע בן נון. בחלוקתו הפנימית ובעמודים המוצבים בו יש דמיון וגם שוני מסויים ביחס למשכן ולמקדש שבמקרא. למקדש היתה קומה שנייה ("מגדל") והוא חרב בשרפה עזה (השריפה מתוארכת לתקופת השופטים). בחצר המקדש, ניצבת אבן גדולה מלבנית. | |||
===[[שמשון בן מנוח|שמשון "הגיבור"]]=== | ===[[שמשון בן מנוח|שמשון "הגיבור"]]=== |