הרב אברהם יצחק הכהן קוק: הבדלים בין גרסאות בדף

בשנת תרס"ט נפטר [[הרב שמואל סלנט]], רבה של [[ירושלים]], ורבני העיר חיפשו מועמד מתאים לשבת על כסא הרבנות בעיר. [[הרב צבי פסח פראנק]] העלה את שמו של הרב קוק, והרב חרל"פ פעל במישור העסקני ודיבר עם אישים כדוגמת חיים וייצמן אודות המינוי, וכן משלחת מרבני [[המזרחי]]<ref>שכללה את [[הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל]], [[הרב ישראל אבא ציטרון]] (רבה של [[פתח תקוה]]), [[הרב משה אוסטרובסקי]] (רבה של עקרון) והרב אהרון בן שמעון (רב בקהיר). </ref> העלתה את ההצעה בפני "ועד העיר".  

בב' ב[[אלול]] תרע"ט חזר לארץ ישראל במטרה לכהן כרבה של ירושלים. בהגיעו לתחנת הרכבת ב[[לוד]], חיכתה לו משלחת מקהילת ירושלים ומקהילת יפו, שסרבה לוותר על כהונתו. בתחנה פרץ ויכוח בין ראשי שתי הקהילות, במהלכו התבלט מאד הרב קוק<ref>אחד הטיעונים לחזור ליפו היה העובדה כי בירושלים צפויה לו מחלוקת עיקשת מול ראשי הקנאים. לבסוף, עובדה זו היוותה את הסיבה שבחר ללכת לירושלים, מפני שלא רצה שיתחלל כבוד התורה על ידי הקנאים. ראה באריכות ובפירוט בספר "מלאכים כבני אדם" עמ' 48.</ref>. הוא החליט לעת עתה לסרב לכתב המינוי מירושלים ולחזור לכהן ביפו, אולם עוד באותו לילה, הגיעו אנשי ירושלים לקחתו מיפו, והוא הגיע למושבה [[מוצא]] שבפאתי ירושלים לפנות בוקר, ונערכה לו שם קבלת פנים גדולה. למחרת בבוקר, בג' באלול תרע"ט הגיע לירושלים, ולפני קבלת הפנים הגדולה נסע להתפלל ב[[כותל המערבי]]. הוא סרב לעת עתה לקבל את כתב המינוי (במטרה לגרום למחלוקת לדעוך). בתחילה הוא התגורר ב[[שכונת הבוכרים]]. חודש לאחר הגעתו, נשא דרשה המונית ב[[בית הכנסת החורבה]] ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]].