351
עריכות
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
|||
שורה 30: | שורה 30: | ||
=== הישיבה בימי הראי"ה === | === הישיבה בימי הראי"ה === | ||
תוכנית הלימודים ומגמות החינוך בישיבה נכתבו לראשונה באחד מערבי [[חנוכה]] בשנת תרפ"ב על-ידי הרב הנזיר, על פי בקשת רבו. תוכנית זו היתה מקיפה מאד והיוותה חידוש נועז ומרחיק לכת בעולם הישיבות של [[היישוב הישן]]. חדשנות זו מתבטאת הן בהיקף הידיעות שנדרשו מתלמידי הישיבה בתחומי הנגלה ([[תלמוד בבלי]], [[הלכה]]) והנסתר(לימוד [[קבלה]]), והן בתכני הלימוד עצמם שכללו לימוד [[תנ"ך]], התמודדות עם בקורת המקרא והעמקה ב[[מחשבת ישראל]] לדורותיה. | תוכנית הלימודים ומגמות החינוך בישיבה נכתבו לראשונה באחד מערבי [[חנוכה]] בשנת תרפ"ב על-ידי הרב הנזיר, על פי בקשת רבו. תוכנית זו היתה מקיפה מאד והיוותה חידוש נועז ומרחיק לכת בעולם הישיבות של [[היישוב הישן]]. חדשנות זו מתבטאת הן בהיקף הידיעות שנדרשו מתלמידי הישיבה בתחומי הנגלה ([[תלמוד בבלי]], [[הלכה]]) והנסתר(לימוד [[קבלה]]), והן בתכני הלימוד עצמם שכללו לימוד [[תנ"ך]], התמודדות עם בקורת המקרא והעמקה ב[[אמונה|מחשבת ישראל]] לדורותיה. | ||
הלימוד בישיבה היה בדומה ללימוד בישיבות המסורתיות הרגילות, ב[[ש"ס]] וב[[פוסקים]], אך הונהג בה חידוש מהפכני, בכך שהיו בה מספר שיעורים בנושאי [[אמונה]], שניתנו בעיקר על ידי הראי"ה והרב הנזיר. בישיבה לימדו גם [[הרב יעקב משה חרל"פ]], רבה של שכונת [[שערי חסד]] בירושלים, [[הרב שלום נתן רענן]] חתנו של הראי"ה ועוד. כראש ישיבה, לצד הראי"ה], התמנה [[הרב אברהם אהרון בורשטיין]], "הגאון מטבריג", שעלה לארץ בשנת תרפ"ד, ולשעוריו הגיעו רבים מתלמידי החכמים שבירושלים, גם כאלה שלא היו קשורים לחוגי הישיבה. בתקופה זו היו מגעים להזמנתו של [[הרב שמעון שקופ]] לשמש בצוות ההוראה של הישיבה, אך לבסוף לא יצא הדבר לפועל. כמו כן מצוי מכתב, שבו ביקש [[הרב יחזקאל אברמסקי]], בהיותו בלונדון, לשמש כ[[ר"מ]] בישיבה. | הלימוד בישיבה היה בדומה ללימוד בישיבות המסורתיות הרגילות, ב[[ש"ס]] וב[[פוסקים]], אך הונהג בה חידוש מהפכני, בכך שהיו בה מספר שיעורים בנושאי [[אמונה]], שניתנו בעיקר על ידי הראי"ה והרב הנזיר. בישיבה לימדו גם [[הרב יעקב משה חרל"פ]], רבה של שכונת [[שערי חסד]] בירושלים, [[הרב שלום נתן רענן]] חתנו של הראי"ה ועוד. כראש ישיבה, לצד הראי"ה], התמנה [[הרב אברהם אהרון בורשטיין]], "הגאון מטבריג", שעלה לארץ בשנת תרפ"ד, ולשעוריו הגיעו רבים מתלמידי החכמים שבירושלים, גם כאלה שלא היו קשורים לחוגי הישיבה. בתקופה זו היו מגעים להזמנתו של [[הרב שמעון שקופ]] לשמש בצוות ההוראה של הישיבה, אך לבסוף לא יצא הדבר לפועל. כמו כן מצוי מכתב, שבו ביקש [[הרב יחזקאל אברמסקי]], בהיותו בלונדון, לשמש כ[[ר"מ]] בישיבה. |
עריכות