ארכיאולוגיה מקראית: הבדלים בין גרסאות בדף

ארכיאולוגיה מקראית (עריכה)

גרסה מ־11:38, 21 ביולי 2015

הוסרו 3,167 בתים , 21 ביולי 2015

אין תקציר עריכה

Aviadhr

351

עריכות

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 ==גבולות הארכאולוגיה המקראית==
-השם "ארכאולוגיה מקראית" בהוראתו המצומצמת והרווחת ביותר מתייחס לאזורים שבתחום ארץ ישראל המקראית (דרום הלבנט: מדינת ישראל, הרשות הפלסטינית, ירדן וחלקים מלבנון ומסוריה), החל מסוף תקופת האבן ועד לתקופה הפרסית. אולם לעתים משמש המושג בהוראה רחבה יותר וכולל את כל הארצות הנזכרות תכופות במקרא, מן התקופה הפרה-היסטורית עד תום תקופת המקרא, ובכלל זה הברית החדשה. לפיכך, בפרסומים מ�וימ�ם מתייחסים גם לממצאים בבליים או לממצאים בני המאה ה-1 לספירה כאל "ארכאולוגיה מקראית".
+השם "ארכאולוגיה מקראית" בהוראתו המצומצמת והרווחת ביותר מתייחס לאזורים שבתחום ארץ ישראל המקראית (דרום הלבנט: מדינת ישראל, הרשות הפלסטינית, ירדן וחלקים מלבנון ומסוריה), החל מסוף תקופת האבן ועד לתקופה הפרסית. אולם לעתים משמש המושג בהוראה רחבה יותר וכולל את כל הארצות הנזכרות תכופות במקרא, מן התקופה הפרה-היסטורית עד תום תקופת המקרא, ובכלל זה הברית החדשה. לפיכך, בפרסומים מסוימים מתייחסים גם לממצאים בבליים או לממצאים בני המאה ה-1 לספירה כאל "ארכאולוגיה מקראית".
 ===כינוי התחום===
-בהתאם למקום, לזמן ולאקלים הפוליטי-דתי, יש הנמנעים משימוש בשם "ארכאלוגיה מקראית" ומעדיפים במקומו שמות חלופיים כגון ארכאולוגיה של תקופת המקרא, ארכאולוגיה של המזרח הקרוב הקדום, ארכאולוגיה של ארץ הקודש, ארכאולוגיה של ארץ ישראל, ארכאולוגיה של המרחב הסורי-פלסטיני וכדומה.‏‏‏[1]
+בהתאם למקום, לזמן ולאקלים הפוליטי-דתי, יש הנמנעים משימוש בשם "ארכאלוגיה מקראית" ומעדיפים במקומו שמות חלופיים כגון ארכאולוגיה של תקופת המקרא, ארכאולוגיה של המזרח הקרוב הקדום, ארכאולוגיה של ארץ הקודש, ארכאולוגיה של ארץ ישראל, ארכאולוגיה של המרחב הסורי-פלסטיני וכדומה <ref> עוד בנושא, וכן בנוגע לשמות התקופות: Moshe Dothan, "Terminology for the Arcaheology of the Biblical Periods‏", in: Biblical archaeology today, Israel Exploration Society, 1985 </ref>.‏‏‏
 ===תקופות משנה===
@@ שורה 177: / שורה 177: @@
 *דיוויד רול (David Rohl, ממשיך בדרכו של וליקובסקי), "פרעונים ומלכים" ("Pharaohs and Kings A Biblical Quest", שוחרר לאקרנים ב-1995).
 *דניאל משה לוי ויוסף רוטשטיין, מקרא וארכאולוגיה, ירושלים, תשס"ח-2008.
-==הערות שוליים==
-^ ‏עוד בנושא, וכן בנוגע לשמות התקופות: Moshe Dothan, "Terminology for the Arcaheology of the Biblical Periods‏", in: Biblical archaeology today, Israel Exploration Society, 1985
-^ "התנ"ך והכרונולוגיה של העולם העתיק", שיטתו של ד"ר עמנואל וליקובסקי
-^ התנ"ך האבוד, מתוך האתר של יהושע עציון
-^ "The Domestication of the Camel Biological Archaeological and Inscriptional Evidence from Mesopotamia Egypt Israel and Arabia", Dr. Konrad Martin Heide, p. 367.
-^ נמצאה כתובת/רשימה מסביבות תקופת האבות[דרושה הבהרה] בה נאמר "מנת מזון אחת לגמל"
-^ Sapir-Hen, L., & Erez, E. (2013). The Introduction of Domestic Camels to the Southern Levant: Evidence from the Aravah Valley. Tel Aviv, 40(2), 277-285.
-^ אומנם נמצאו שם גם עצמות יחמורים - עיינו בערך מזבח הר עיבל
-^ Mazar, B. 1951. The Stratification of Tell Abu Hawan on the Bay of Acre. Bulletin of the American Schools of Oriental Research 124: 21-25
-^ Ussishkin, D. 1980. Was the "Solomonic" city gate at Megiddo built by King Solomon? Bulletin of the American Schools of Oriental Research 239:1-18
-^ Finkelstein, I. 1996. The Archaeology of the United Monarchy: An Alternative View. Levant 28: 177-186
-^ Herzog, Z. and Zinger-Avitz, L. 2004. Redefining the Centre: The Emergence of State in Judah. Tel Aviv 31: 209-244.
-^ Mazar, A. 2005. The debate over the chronology of the Iron Age in the southern Levant. The The Bible and Radiocarbon Dating, pp. 15-30
-^ Boaretto, E., Jull, A.J.T., Gilboa, A. and Sharon, I. 2005. Dating the Iron Age I/II Transition in Israel: First Intercomparison Results. Radiocarbon 47: 39-55
-^ מאמר חפירות חורבת קייפה וסופה של ה“כרונולוגיה הנמוכה”, באתר של רשות העתיקות.
-^ J.M. Cahill, “Jerusalem at the Time of the United Monarchy: The Archaeological Evidence”, in Jerusalem in Bible and Archaeology, pp. 13-80.
-^ מאמר על ארמונו של דוד המלך, בכתב העת Biblical Archaeology Review
-^ מאמר אודות חומות שבנה המלך שלמה בירושלים באתר הידען.
-^ מאמר ב"מחלקה לדוברות" באתר של האוניברסיטה העברית.
-^ ד"ר אריה בורנשטיין, האם נפרדו דרכי הארכיאולוגיה ומקורות התנ"ך?, באתר דעת
-^ יוסף בן מתתיהו, נגד אפיון, מאמר ראשון, פרק יז (ויקיטקסט).
-^ Eilat Mazar, "Did I Find King David's Palace?", The Biblical Archaeology Review 32 No. 1 (January/February 2006), pp. 16-27, 70. קובץ PDF
-^ רן שפירא, הגזוזטרה של דוד המלך (או שלא), באתר הארץ, 08 בספטמבר 2005
-^ יוסף גרפינקל וסער גנות, חפירות חורבת קייפה וסופה של ה“כרונולוגיה הנמוכה”, באתר רשות העתיקות
-^ Na'aman, N. 2008. In search of the ancient name of Khirbet Qeiyafa. [1] Dagan, Y. 2009. Khirbet Qeiyafa in the Judean Shephelah: some considerations. Tel Aviv 36: 68-81.
-^ תל בית שמש באתר עידן התנ"ך. רן שפירא, חותם מובהק של ממלכה, באתר הארץ
-^ Meir Malul, Review, University of Haifa

ארכיאולוגיה מקראית: הבדלים בין גרסאות בדף

ארכיאולוגיה מקראית (עריכה)

גרסה מ־11:38, 21 ביולי 2015

תפריט ניווט

חיפוש