מיקרופדיה תלמודית:אגרוף

הגדרה^[1] - גודל האגרוף - היד שיקבצו האצבעות לתוך הכף להכות בה^[2] - בתורת מידה בשיעורי הלכה.

באהל המת

אגרוף בתורת שיעור ["כמלא אגרוף"] נאמר באהל-המת (ראה בערכו):

• חור שבכותל בשיעור זה, שלא נעשה בידי אדם, מביא את הטומאה מאהל לאהל (כלים ז יב; אהלות יג א).

• אף הסובר שכל אהל שאינו עשוי בידי אדם אינו אהל לענין טומאה, מודה שאהל הרחב בשיעור אגרוף, אף שלא נעשה בידי אדם, חשוב להיות אהל (סוכה כא א).

גודלו

האגרוף שאמרו למידה בשיעור האהל הוא כמלא אגרוף גדול, והוא אגרופו של בן בטיח (כלים ז יב), שהיה בעל בשר (רש"י בכורות לז ב ד"ה בן אבטיח), והיה אגרופו גדול (ערוך ערך אגרוף; הרמב"ם בפירוש המשנה כלים שם)^[3].

גודל אותו אגרוף כראש גדול של אדם (כלים שם, ורש"י בכורות שם), ובפירוש הדבר נחלקו אחרונים: יש שכתב שהינו כראש אדם בינוני שכבר נתגדל (תפארת ישראל אהלות שם); ויש שכתב שהוא כגדול שבראשים הנמצא בין בני אדם (תוספות אנשי שם אהלות שם).

כתבו ראשונים ששיעור אגרוף יותר מטפח [ראה בערכו] (רש"י סוכה שם ד"ה כמלא אגרוף; הרמב"ם בפירוש המשנה אהלות שם)^[4].

הערות שוליים