מיקרופדיה תלמודית:אדם עשוי למשמש בכיסו

הגדרה^[1] - אדם יודע בחסרון או יתרון מעותיו, לפי שרגיל למשמש בכיסו בכל שעה.

בחסרון מעות

מציאה

המוצא מעות מפוזרות שאין בהן סימן הרי אלו שלו, שאנו אומרים שהאובד התייאש, ואף על פי שאם האובד לא ידע שאבד לו אין בו משום יאוש, מכל מקום במעות אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה ולמנות את מעותיו, ובודאי נודע לבעלים שנפלו ממנו קודם שזה מצאו וכבר התייאש (בבא מציעא כא ב; טוש"ע חו"מ רסב ג ו. וראה ערך אבדה). והוא הדין בשאר דברים החשובים, אדם עשוי למשמש בהם ומרגיש בנפילתם, ולכן המוצאם הרי הם שלו (בבא מציעא שם, בלשונות של ארגמן; רא"ש שם, בדברים של מאכל. וראה מהרש"א שם, ובית יוסף וב"ח סי' רסב).

יש מי שכתב שאם היו בכיסו של האובד הרבה מטבעות ונפל אחד מהם, אינו מרגיש מיד בנפילתו עד שימנה אותם (ט"ז רסב ו, על פי רמב"ם גזלה ואבדה יד ה).

גנבה

הגונב סלע מן הכיס של חברו, מכיון שאדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה, בודאי ידעו הבעלים בגניבתו, ולפיכך למי שסובר שאם הבעלים ידעו שנגנב להם חפץ לא יצא ידי השבה כשלא הודיע לבעלים שהוא מחזיר, אף על פי שהבעלים ראו אחר כך בעצמם שהחפץ ישנו, אף כאן לא יצא אם החזיר הסלע לכיס שלא לדעת הבעלים, אף על פי שמנו והכירו אחר כך (בבא קמא קיח ב)^[2].

המקום

דוקא בכיס שעל האדם עצמו הוא עשוי למשמש בו, אבל בכיס שבביתו ובגנזיו לא ממשמש בו (לחם משנה גניבה ד י).

ביתרון מעות

גזלה

הגוזל את חברו והבליע לו בחשבון, שהיה חייב לו מעות אחרות והוסיף עליהן מעות הגזילה באופן שהנגזל לא הכיר בהן בשעת מעשה, יצא, כיון שאדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה ולמנות את מעותיו, ובודאי מנה מיד ומצא יותר והכיר שהחזיר לו גזילתו, והרי זו השבה (בבא קמא קיח ב, ורש"י).

יש הבדל בין מחזיר לכיס שהיו בו מעות מקודם, לבין מחזיר לכיס שלא היו בו מעות (שם), ונחלקו ראשונים בפירוש הבדל זה:

• יש אומרים שבכיס שיש בו מעות עשוי למשמש ולמנותן, ולפיכך יצא אם החזיר הגזילה לשם, אבל בכיס שאין בו מעות אין דרכו למשמש, ולא יצא כשהחזיר לשם (רי"ף שם; רמב"ם גזילה א ח).

• יש אומרים להיפך, שבכיס שיש בו מעות לא יצא אלא אם כן יודע הנגזל כמה מעות היו לו בכיסו מקודם, אבל בכיס שאין בו מעות, הרי יודע הוא שלא היו לו מעות אחרות שם ולכן יצא (רש"י שם; רא"ש שם; טור חו"מ סי' שנה; שיטה מקובצת שם, בשם המאירי).

• ויש אומרים שלא יצא אלא כשהחזיר בכיס שיש בו מעות וידע מניינן מקודם, אבל לא ידע מניינן או בכיס שאין בו מעות לא יצא (המחבר בשו"ע שנה א).

יש מי שחולק על עיקר כלל זה שאדם עשוי למשמש בכיסו (ללשון אחד בבבא קמא שם, וראה במהרש"א), ואין הלכה כמותו.

הערות שוליים