גוד אסיק

הגדרה^[1] - מחיצה שאינה מגעת למעלה עד הגובה הדרוש הרי היא כנמשכת ועולה עד שם.

הלכה למשה מסיני שאומרים גוד אסיק (סוכה ו ב, ורש"י ד"ה לגוד), היינו משוך והעלה (רש"י עירובין פט א ד"ה כולי עלמא)^[2]. ובשני אופנים נאמרה ההלכה:

• במחיצה שאינה מגיעה לגובה הדרוש, שאנו אומרים בה גוד אסיק, והרי היא כאילו נמשכת ועולה עד אותו גובה, והוא נקרא "גוד אסיק מחיצתא".

• בקורה שהיא למטה, ואנו זקוקים לעלייתה למעלה, לסתום את האויר, שאנו אומרים בה גוד אסיק, והרי היא כאילו הורמה ועלתה למעלה.

במחיצה

מחיצות הניכרות

מחיצות הניכרות למטה, ולמעלה אין מחיצות אלו קיימות, אנו אומרים גוד אסיק כאילו המחיצות נמשכות ועולות למעלה, כגון בתים הסמוכים זה לזה, ואין הבתים מחוברים, שיש אויר ביניהם, ומחיצות הבתים נראות לעומדים על הגג כשמסתכלים תחת רגליהם, הרי הגגות של הבתים נחשבים כל אחד מהם כרשות היחיד גדורה במחיצה, ומותר לטלטל בשבת בכל הגג, אפילו לחכמים הסוברים שגג הסמוך לחברו אסור לטלטל מאחד לשני בלי שיערבו ביניהם (ראה ערך ערובי חצרות), ונמצא שכל גג הוא נפרץ במלואו למקום האסור לו (ראה ערך הנ"ל), אבל כיון שאומרים גוד אסיק הרי המחיצות המבדילות למטה כאילו עולות למעלה ומפרידות ביניהם (עירובין פט א, ורש"י ד"ה מותר וד"ה במחיצות).

מחיצות שאינן ניכרות

במחיצות שאינן ניכרות, שהגגות מחוברים יחד ומכסים המחיצות שביניהם (רש"י שם ד"ה כי פליגי; תוספות שם ד"ה במחיצות, בשמו), או שהיה הגג בולט חוץ למחיצות הבית, שאף זה נקרא מחיצות שאינן ניכרות (רש"י שם צב א ד"ה אף גג; תוספות שם פט א ד"ה במחיצות, וריטב"א שם), נחלקו אמוראים:

• יש אומרים שאין אומרים בהן גוד אסיק, ואסור לטלטל בכל גג יותר מארבע אמות, שכל גג הוא פרוץ במלואו למקום האסור לו (רב שם). ואפילו לסובר שכל גגות העיר רשות אחת, ומותר לטלטל מגג לגג (ראה ערך ערובי חצרות), מכל מקום בכלים ששבתו בתוך הבית אף הוא סובר שאסור לטלטל מגג לגג (ראה ערך הנ"ל), וממילא אסור בכל גג לטלטל יותר מארבע אמות (תוספות שם ד"ה רב אמר; ריטב"א שם), וכן הלכה, ולפיכך אסור לטלטל כלים ששבתו בבית על הגגות יותר מארבע אמות כשאין המחיצות ניכרות (תוספות וריטב"א שם).

• ויש אומרים שאף במחיצות שאינן ניכרות אומרים גוד אסיק ומותר לטלטל בכל הגג, אלא אם כן המחיצה התחתונה היא נדרסת, שיש עליה דיורים שעוברים מזה לזה, שאז אין אומרים בה גוד אסיק, שכיון שהיא נדרסת אי אפשר למשכה ולהעלותה (שמואל שם א-ב).

לעשות פתח

נחלקו אמוראים אם גוד אסיק מועיל לעשות פתח:

• יש אומרים שגוד אסיק מועיל לעשות פתח, ולפיכך כשיש גג גדול הסמוך ומחובר לקטן ועודף עליו לכאן ולכאן, כיון שהמחיצות שלמטה שישנן בעודף שמכאן ומכאן הן ניכרות, נמצא שמדין של גוד אסיק הרי זה כאילו יש לו למעלה מחיצות, והפירצה שכנגד הגג הקטן פתח הוא, ואין הקטן אוסר על הגדול לטלטל בו, שהרי זה כשתי חצרות ופתח ביניהם (אביי שם ב, בשם רב יוסף לפני שחלה, ורש"י ד"ה גג גדול וד"ה הגדול), וכן הלכה (טוש"ע או"ח שעד ד).

• ויש אומרים שאינו מועיל לעשות פתח, שצריך להיות פתח הניכר, ואין בני אדם עושים פתח באופן זה, ואין מותר לטלטל בגדול אלא אם כן היו מחיצות על צדדי העודף של הגדול, מחוץ לכנגד חיבורו לקטן, שבלי מחיצות הרי הגדול נפרץ במלואו לקטן ואוסר עליו (רב יוסף שם, לאחר שחלה, ורש"י ד"ה אבל אין).

עשייה כמקום דירה

מחיצות העשויות לדירת אדם בחלל שביניהן, כגון מחיצות הבתים, אם מועיל דין גוד אסיק לעשות המחיצות כנמשכות ועולות גם למעלה לשם דירה, או שגוד אסיק מועיל רק לעצם המחיצות אבל לא לעשותן כמקום דירה, נחלקו אמוראים:

• יש אומרים שגוד אסיק עושה אותן כמחיצות שהוקפו לדירה, ולכן לסובר שכל גגות העיר השוים, שאין אחד גבוה מהשני עשרה, רשות אחת הם, ומותר לטלטל מגג לגג (ראה ערך ערובי חצרות), וכן גג יחידי, לחכמים, מותר לטלטל על פני כולו, אפילו כשהוא רחב יותר מבית סאתים, ואף על פי שקרפף שלא הוקף לדירה אם הוא יותר מבית סאתים אין מטלטלים בתוכו, כאן כיון שהמחיצות למטה עשויות לדירת אדם, אף שנעשו לשם דירת הבית ולא לשם דירת הגג, כשאנו אומרים גוד אסיק הרי זה כאילו הוקפו לדירה גם בגג (רב בעירובין צ א, ורש"י שם ב ד"ה מאי שנא), וכן הלכה (ריטב"א שם א).

• ויש אומרים שאין מטלטלים אלא בארבע אמות, שאפילו שנאמר במחיצות החיצוניות גוד אסיק עדיין לא הוקפו לדירה, שלא נעשו אלא לדירת הבית ולא לדירת הגג (שמואל שם), ובגגים השוים לסובר שהם רשות אחת, אף על פי שמלבד המחיצות החיצוניות יש גם מחיצות בין גג לגג למטה, וכשנאמר גוד אסיק הרי יהיה כל גג גדור מחברו, ונמצא שכל אחד מהם פחות מבית סאתים, מכל מקום אין אומרים גוד אסיק אלא להפסיק בין שתי רשויות, אבל לא לחלק רשות אחת (כן משמע בתופסות שם ד"ה הכא).

עמוד גבוה עשרה ורחב ארבעה

עמוד ברשות הרבים גבוה עשרה טפחים ורחב ארבעה, שנחשב רשות היחיד לשבת (ראה ערך רשות היחיד), נחלקו ראשונים בטעם הדבר:

• יש אומרים שהוא מתורת גוד אסיק, שאנו אומרים המשך והעלה פני מחיצותיו, היינו החודים החיצוניים של הדפנות, עד ראשו, ונמצא ראשו מוקף מארבעה צדדים במחיצות ורחבו ארבעה (רש"י שבת ו ב ד"ה קמ"ל, ועירובין פט א ד"ה כולי), ודפנות העמוד נחשבות למחיצות הניכרות שלדברי הכל אומרים בהן גוד אסיק (ריטב"א ערובין שם ב).

• ויש אומרים שאינו מתורת גוד אסיק, שדפנותיו אינם נקראים מחיצות ניכרות, מכיון שהוא דבר סתום מבלי חלל בינתיים למטה, אלא שכל שגבוה עשרה ורחב ארבעה אינו מקום תשמיש של רשות הרבים, ודינו כרשות היחיד אף בלא מחיצות (מאירי סוכה ד ב; אבני נזר או"ח רסד ורב, בדעת הרשב"א; גר"ח סוכה ד יא, בדעת הרמב"ם).

תל גבוה עשרה ורחב ארבעה

וכן תל גבוה עשרה ורחב ארבעה, שאם קנה שם שביתה בערב שבת בין השמשות כשקידש עליו היום מהלך את כולו וחוצה לו אלפים אמה (ראה ערך תחומין. גמ' שם טו א), נחלקו ראשונים בטעם הדבר:

• יש אומרים שאומרים בו גוד אסיק מחיצותיו בכל סביבותיו, והרי הוא כאילו מוקף במחיצות (רש"י שם ד"ה גבוה עשרה).

• ויש אומרים שאין מחיצותיו נקראות ניכרות סביב ולא שייך בהן גוד אסיק, אלא שאף על פי שהוא עומד ברשות הרבים או בכרמלית ופרוץ במלואו, אין רשות הרבים וכרמלית למעלה מעשרה (ריטב"א שם צ א, בשם השר מקוצי).

גג

גג, אף על פי שגבוה עשרה ורחב ארבעה ויותר:

• לדעה הראשונה אינו רשות היחיד אלא אם כן מחיצות הבית ניכרות, שעל ידי גוד אסיק נעשה כמוקף מחיצות, ולכן אם היה הגג בולט להלן ממחיצות הבית, שאין אומרים בהן גוד אסיק לפי שאינן ניכרות (ראה לעיל), יש לו דין כרמלית, ואסור לטלטל עליו יותר מארבע אמות (רש"י שם צ א ד"ה קשיא וד"ה ומשני וצב א ד"ה אף גג), וכן הלכה (טוש"ע או"ח שמה טז).

• ולדעה השניה מותר לטלטל על פני כל הגג, אפילו שאין המחיצות ניכרות, ואין בהן תורת גוד אסיק, שאין כרמלית ורשות הרבים למעלה מעשרה (ריטב"א שם צ א, בשם השר מקוצי).

אויר רשות היחיד

אויר רשות היחיד שעולה עד לרקיע (ראה ערך רשות היחיד) כתבו ראשונים שהרי זה מטעם שאומרים גוד אסיק המחיצות המקיפות את הרשות, וכאילו הן עולות ונמשכות עד לרקיע (מאירי שבת צט ב; אבני נזר רסד, בדעת הרשב"א שם), ולכן לסוברים שבעמוד ובתל אין המחיצות ניכרות ואין בו תורת גוד אסיק (ראה לעיל), אין העמוד והתל רשות היחיד אלא בקרקעיתם ולא באוירם עד לרקיע (כן משמע ברמב"ן ורשב"א שם; מאירי שבת ז א, בשם גדולי הרבנים אשר בספרד); ויש מהאחרונים שכתבו שרשות היחיד עולה עד לרקיע בתורת גוד אסיק, ולכן אפילו בגג הבולט על המחיצות ואינן ניכרות ואין כאן גוד אסיק, מכל מקום כל שהבית שתחתיו הוא רשות היחיד אף למעלה רשות היחיד עולה עד לרקיע (שלחן ערוך הרב או"ח שמה כג; גר"ח סוכה ד יא).

בור עמוק עשרה ורחב ארבעה

יש מהאחרונים שנסתפק בבור עמוק עשרה ורחב ארבעה, שהוא רשות היחיד (ראה ערך רשות היחיד), אם אומרים בחודו הפנימי של הבור גוד אסיק, ואוירו הוא רשות היחיד עד לרקיע, או שבקרקע עולם אין אומרים גוד אסיק (פרי מגדים או"ח שמה משבצות זהב ס"ק יא).

מחיצה שאינה גבוהה עשרה טפחים

כתבו ראשונים שאין אומרים גוד אסיק אלא במחיצה שגבוהה עשרה טפחים, אבל מחיצה שאינה גבוהה עשרה אין שמה מחיצה לומר בה גוד אסיק (ראבי"ה סוכה תרכד; רשב"א סוכה ד ב).

כלים

יש מהראשונים שכתב שאין תורת גוד אסיק בכלים (מלחמות לרמב"ן שבת ח א); ומהאחרונים יש שכתב שאף בכלים שהם מיטלטלים, כגון תיבה או כוורת או מגדל, אומרים גוד אסיק (ב"ח שם).

צורת הפתח

בצורת-הפתח (ראה ערכו), שהוא קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהם, שאין הקנה שעל גביהם צריך שיגע בהם, כתבו ראשונים ואחרונים שהרי זה מפני שאומרים גוד אסיק בקנים הזקופים שהם גבוהים עשרה (מאירי עירובין יא ב, וסוכה ז א; מים עמוקים כה).

בסוכה

העושה דפנות הסוכה גבוהות עשרה טפחים מלמטה למעלה, אף על פי שאינן מגיעות לסכך, הסוכה כשרה (משנה סוכה טז א, ורש"י ד"ה כיון שהגביה; רמב"ם סוכה ד ד; טוש"ע או"ח תרל ט), לפי שאנו אומרים גוד אסיק, וכאילו נמשכו הדפנות ועלו למעלה עד הסכך (ראבי"ה סוכה תרכד; מאירי שם)^[3].

עמוד עשרה טפחים בסוכה למעלה מעשרים אמה

סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה, שהיא פסולה (ראה ערך סוכה), ובנה בה עמוד גבוה עשרה טפחים, והוא רחוק מן הדפנות, ויש בעמוד שיעור כדי הכשר סוכה (ראה ערך הנ"ל), אין אומרים שתיחשב סוכה כשרה על ראש העמוד בתורת גוד אסיק מחיצתא, שנחשוב את דפנות העמוד כאילו נמשכות ועולות מסביב לראשו ונמצא שראשו מוקף מחיצות גבוהות עשרה, והסכך שמלמעלה כשר הוא, שמראש העמוד אינו למעלה מעשרים, לפי שאין כאן מחיצות הניכרות (סוכה ד ב, ורש"י ד"ה ובנה בה וד"ה גוד אסיק; רמב"ם סוכה ד יד, ומגיד משנה שם; טוש"ע או"ח תרלג ז).

• לסוברים שבמחיצות שבת אומרים גוד אסיק אף בעמוד ותל (ראה לעיל), בסוכה אין גוד אסיק מועיל להכשיר את ראש העמוד, לפי שאנו צריכים להכשר סוכה מחיצות הניכרות לדירה (ר"ן שם; ט"ז שם סק"ט).

• ולסוברים שאף במחיצות שבת אין אומרים בדבר אטום כעמוד וכיוצא גוד אסיק, מחיצות הניכרות שאמרו כאן אינו דין מיוחד בסוכה אלא הרי זה דין בתורת גוד אסיק שאם אין מחיצות ניכרות, כדבר אטום, אין אומרים בו גוד אסיק כלל (מאירי שם; גר"ח שם, בדעת הרמב"ם)^[4].

נעץ קורות של עץ על הגג וסיכך על גבם

נעץ ארבעה קונדסים - קורות של עץ כגון עמודים (ערוך, קנטס) - על הגג וסיכך על גבם, נחלקו תנאים: יש מכשירים (רבי יעקב שם); ויש פוסלים (חכמים שם), ונחלקו אמוראים במציאות המחלוקת:

• יש אומרים שנחלקו במקרה שהעמיד הקונדסים על שפת הגג, ומחיצות הבית שמלמטה הן כנגד בין הקונדסים, ולדעה הראשונה אומרים גוד אסיק מחיצתא (רב הונא שם, ורש"י ד"ה מחלוקת), מפני שמחיצות אלו ניכרות יותר מעמוד, לפי שהן ניכרות בבית (תוספות שם ד"ה אבל), וניכרות לעומד על הגג, שאין הגג בולט חוצה להן (מגן אברהם תרל סק"ח, ומחצית השקל שם), ויש כאן סוכה כשרה, ולדעה השניה אין אומרים גוד אסיק (רב הונא שם), שמחיצות אלו לבית הן עשויות, ואין כאן מחיצות הניכרות (מאירי שם).

• ויש אומרים שנחלקו במקרה שהעמיד הקונדסים באמצע הגג, ואינו ענין לגוד אסיק^[5] (רב נחמן שם), אבל בשפת הגג נחלקו הגירסאות: יש גורסים שהדבר ספק לדעה זו, אם בזה לדברי הכל כשרה, שאומרים גוד אסיק, או שאף בזו נחלקו התנאים אם אומרים גוד אסיק (גמ' שם, לגירסתנו ולגירסת הרי"ץ גיאת, סוכה, עמ' צה במהדורת מכון חתם סופר; רי"ף שם, לפי הר"ן שם; הראב"ד סוכה ד יא); ויש אומרים שבשפת הגג לדברי הכל כשרה שאומרים גוד אסיק, ואין כאן ספק (גמ' שם, לגירסת הרי"ץ גיאת שם, בשם רב שרירא גאון; רמב"ם שם, לפי המגיד משנה שם).

אף להלכה נחלקו ראשונים:

• הגורסים כגירסא הראשונה פוסקים שהסוכה פסולה, שיש להחמיר מספק (רי"ץ גיאת שם; רי"ף שם, לפי הר"ן שם; ראב"ד שם; רא"ש שם א ו; טור או"ח תרל; שו"ע שם ו, בסתם)^[6].

• והגורסים כגירסא השניה פוסקים כגירסתם בדעה השניה של האמוראים שהסוכה כשרה מתורת גוד אסיק (רי"ץ גיאת שם, בשם רב שרירא גאון; רמב"ם שם; טור שם, בשמם; שו"ע שם, בשם יש מכשירין).

כשהלכה אחרת מצטרפת לגוד אסיק

כשאין הסוכה כשרה אלא אם כן תצטרף לגוד אסיק הלכה אחרת שנאמרה בדיני מחיצות, כגון לבוד (ראה ערכו), או דופן-עקומה (ראה ערכו) - נחלקו ראשונים אם אומרים גוד אסיק (עיטור, עשרת הדברות, סוכה, דף פ טור ב במהדורת רמ"י; מאירי סוכה יז א, בסתם; טור או"ח תרלב), וכן הלכה (טוש"ע או"ח תרל ט; ט"ז שם תרלב סק"א); או לא, ששתי הלכות למשה מסיני ביחד בדיני מחיצות אין אומרים (מאירי שם, בשם יש אומרים; ר"ן שם, לפי רבי עקיבא איגר בחידושיו שם, ובחידושיו לאו"ח שם, ובשו"ת קמא יב, ולפי הישועות יעקב שם סק"א)^[7].

• כשמצרפים לגוד אסיק הדין של לבוד: דפנות שהיו גבוהות שבעה טפחים ומחצה, ונתנן בפחות משלשה טפחים סמוך לארץ, והדפנות נמוכות הרבה מהסכך - הסוכה כשרה (עיטור שם, על פי סוכה טז ב לגירסת התוספות שם ד"ה כי; טוש"ע שם ט), שבפחות משלשה טפחים אנו אומרים לבוד, וכאילו המחיצות מחוברות לארץ, ויש בהן עשרה טפחים (ראה ערך לבוד), ושוב אנו אומרים גוד אסיק והן כאילו מגיעות עד הסכך (עיטור שם; ב"ח או"ח תרלב א; ט"ז שם סק"א). וכן כשהדפנות לא היו מכוונות ממש כנגד הסכך אלא נתונות בתוך שלשה כנגדו, באופן שאויר פחות משלשה מפסיק ברוחב בין הדפנות לסכך, ואף בגובה אינן מגיעות לסכך ונמוכות ממנו הרבה - הסוכה כשרה (מאירי סוכה יז א, בסתם, על פי הגמ' שם; טוש"ע או"ח תרל ט), שמתורת גוד אסיק הרי הן כאילו גבוהות בשוה עם הסכך, ושוב אומרים למעלה לבוד והרי הן כאילו מחוברות עם הסכך (כן משמע במאירי שם).

• כשמצרפים לגוד אסיק הדין של דופן-עקומה: דופן הסוכה גבוהה עשרה ורחוקה בגובה הרבה מהסכך, ויש בסכך לצד הדופן סכך פסול פחות מארבע אמות, שאילו היו הדפנות מגיעות בגובה עד הסכך היינו מכשירים את הסוכה משום דופן עקומה, שאנו רואים את הדופן כאילו מתעקמת והולכת עד הסכך הכשר (ראה ערך דופן עקומה), אף עכשיו שאינן מגיעות עד הסכך, אנו אומרים גוד אסיק וכאילו היא נמשכת ועולה בגבהה עד הסכך, ושוב אומרים דין של דופן עקומה והסוכה כשרה (טור או"ח תרלב; ט"ז שם סק"א).

בסתימת אויר

קורה

כשם שאומרים במחיצה גוד אסיק, כאילו נמשכת עד למעלה, כך אומרים בקורה גוד אסיק כאילו הורמה מכאן ועלתה למעלה (כן משמע בפירוש המשניות לרמב"ם אהלות יב ה), כגון קורות הבית והעליה, שיש אויר טפח בין קורה לקורה, והקורות עצמן רחבה כל אחת טפח, והעליונות היו מכוונות כנגד האויר שבין התחתונות, טומאה מן המת תחת אחת מהקורות - הכלים שתחת כולן טמאים (אהלות שם; רמב"ם טומאת מת טז ו), שאנו רואים את הקורה העליונה כאילה ירדה בין התחתונות מתורת גוד-אחית (ראה ערכו), ואת הקורה התחתונה כאילו עלתה לבין העליונות מתורת גוד אסיק, ונמצא שהכל גג אחד ומביא את הטומאה תחת כולן כדין אהל המת (פירוש המשניות לרמב"ם שם).

קנה

וכן אכסדרה שנסדקה ונחלקה תקרתה לשנים, וטומאה בצד אחד, שהכלים שבצד השני טהורים, שאויר הסדק מפסיק ביניהם - אם נתן קנה גבוה מן הארץ טפח, הכלים שבצד השני טמאים (אהלות יא ב, וברטנורא), לפי שאומרים גוד אסיק את הקנה, והרי הוא כאילו עלה עד לסדק וסתם את האויר (תוספות יום טוב שם, בשם המהר"ם מרוטנבורג).

בפחות מרוחב טפח

אין אומרים גוד אסיק בקורה אלא ברוחב טפח (פירוש המשניות לרמב"ם אהלות יב ה)^[8].

הערות שוליים