גט מקשר

הגדרה^[1] - שטר בצורה מיוחדת, עשוי כפלים וקשרים

כל השטרות, בין גיטי נשים ובין שאר שטרות, באים מלבד בצורה הרגילה (ראה ערך גט וערך שטר) ונקראים גט פשוט, אף בצורה מיוחדת שתיקנו חכמים, ונקראים גט מקושר (בבא בתרא קס א).

מהותו

במהותו של גט מקושר נחלקו ראשונים:

• יש מפרשים שהוא שטר מקופל, כמו קיפולי המניפות שמנשבים בהם להסיר הזבובים [-בלשוננו כיום: קיפול אקורדיון] (פירוש המשניות לרמב"ם בבא בתרא שם), ותפרו כל חלק שנכפל (ערוך גט). ונחלקו ראשונים: יש אומרים שהיה כותב שורה, ומניח שורה חלק, וכופל הכתב על החלק ותופר, ושוב כותב שורה, ומניח חלק וכופל ותופר, וכן שלישי עד גמר הכפלים (רש"י גיטין פא ב ד"ה גט קרח); ויש חולקים וסוברים שלא היו מניחים ריוח של חלק בין שיטה לשיטה כלל אלא כותב כגט פשוט, אלא שהיו מכוונים וקושרים שתי שורות זו לזו (תוספות בבא בתרא שם ד"ה פשוט)^[2].

• ויש מפרשים שהיו קושרים את הגט המקושר קשירה ממש, שהיו עושים רצועות בשטר למעלה ויוצאות מגוף המגילה, והיו כורכים בהן את השטר וקושרים אותו בהן (יד רמה בבא בתרא שם)^[3].

איזה שורות קושרים

היו קושרים רק השורות הראשונות בהם היו כותבים שם המלוה והלוה, והמעות, והזמן (תוספתא בבא בתרא יא א; רשב"ם בבא בתרא קס א ד"ה מקושר), ואחר כך כותבים מלמטה כמו בגט פשוט (רשב"ם ב"ב קס ב ד"ה זה פשוט כו'); ויש מפרשים שהיו כותבים רק את הזמן במקושר, והיה מאריך בענין הזמן עד כדי שש שיטות, שלש של כתב ושלש של חלק, ושאר השטר כותבים פשוט כשאר כל השטרות (רבנו גרשום בבא בתרא שם; ערוך גט).

תקנתו

עיקר תקנת גט מקושר היה בגיטי נשים, שתיקנוהו חכמים משום כהנים קפדנים, שהיו באים מהר לידי כעס ומגרשים את נשותיהם, וכשהם נחים מרוגזם שוב אינם יכולים להחזיר גרושותיהם, ולפיכך תיקנו לעשות גט מקושר, שאינו נוח לכתוב מהר, כדי שבינתיים ינוח כעסם ויתפייסו, ואף בשאר שטרות התקינו שיכולים לעשות שטר כזה, כדי שלא לחלק בין גיטין לשטרות (בבא בתרא קס ב). תקנה זו בימי בית ראשון ניתקנה (רמ"ה בבא בתרא קס ב).

גדר התקנה

בתקנה זו נחלקו ראשונים:

• יש סוברים שאין הכהן מגרש אלא במקושר, ולפיכך הם מסתפקים אף בזמן הזה כשכהן מגרש את אשתו אם צריך לעשות מקושר, אלא שלפי שאין אנו בקיאים בו נכון יותר לעשותו פשוט שהוא קל יותר (תוספות ב"ב קס ב ד"ה תקנו).

• יש סוברים שלא תיקנו להיות חובה לעשות כן, אלא כדי שלא יפסידו נשותיהם התקינו לעשותו כן (תוספות שם בשם ר"י).

• יש מסתפקים שמא לא התקינו אלא במקומות ידועים (תוספות שם בתירוץ שני).

• ויש אומרים שלא התקינו אלא לזמן ידוע באותם הדורות שהיו קופצים לגרש את נשותיהם (פירוש המשניות לרמב"ם בבא בתרא קס א).

• רוב הפוסקים לא הביאו כל תקנה זו של גט מקושר ודיניו (ראה רמב"ם וטוש"ע ועוד שלא הזכירו כלל. הרי"ף והרא"ש הביאו הדינים); ויש שהזכירו וכתבו שלא נהגו בו עתה, וגם אין אנו בקיאים בו יפה (סמ"ג עשין נ).

עדיו וחתימתם

אין גט מקושר כשר אלא אם כן חתמו עליו שלשה עדים, ואם חתמו רק שנים פסול, שכך תיקנו חכמים, והסמיכו דין זה לכתובים (בבא בתרא קס ב).

אין העדים חותמים בגט מקושר בתוך הגט כמו בפשוט, אלא מאחוריו^[4] (בבא בתרא קא א).

גט מקושר שעדיו בתוכו, נחלקו תנאים אם פסול או כשר ((משנה בבא בתרא קס א)^[5].

זמנו

גט מקושר שונה מן הפשוט בכתיבת הזמן. בפשוט, כשהיו כותבים את השנים בשטרות למלכים, אם מלך שנה כותבים שנה אחת למלך זה, ואם מלך שתים כותבים שתים; אבל במקושר אם מלך שנה כותבים שתים, ואם מלך שתים כותבים שלש, לפי שכן היה מנהג האומה להקדים שנה למלך מפני כבוד המלך, להראות כאילו כבד החזיק במלכותו שנתיים, וחכמים התקינו לכתוב במקושר כמנהג האומה, כדי להרבות חילוקים וחומרות במקושר משום תקנת הכהנים הקפדנים (בבא בתרא קסד ב).

גט קרח

על כל קשר שהוא עושה בגט אשה מקושר צריך לחתום עד מאחוריו, ואם היה שם קשר שלא חתם עליו עד, ונמצא קשריו מרובים מעדיו, הרי זה גט קרח ופסול (ראה משנה גיטין פא ב ורש"י)^[6], גזירה משום כולכם (גמ' שם) - שמא אמר לעדים כמנין הקשרים שיחתמו כולם, ואחר כך לא חתם אחד מהם, וכל שאמר הבעל כולכם חתומו ולא חתם אחד מהם - הגט פסול (רש"י במשנה שם. וראה ערך גט: העדים).

כנס אשה שנתגרשה בגט קרח, תלוי במחלוקת תנאים אם כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין הולד ממזר (גיטין פא ב).

הערות שוליים