מיקרופדיה תלמודית:הטבת חלום

הגדרה^[1] - תיקון חלום שאדם דואג עליו, על ידי ברכות ותפלות

ההטבה

הטבת החלום

הרואה חלום^[2] ונפשו עגומה עליו, ואפילו אם אין בחלום שום דבר רע, אלא שנפשו עגומה עליו (דרישה אורח חיים רכ סק"א; פרי מגדים שם אשל אברהם סק"א; משנה ברורה שם סק"א), ילך ויטיבנו בפני שלשה^[3].

כיצד יעשה, יביא שלשה אנשים שאוהבים אותו^[4], ויאמר להם: חלמא טבא חזאי (חלום טוב ראיתי), ויאמרו לו הם: טבא הוא, וטבא ליהוי רחמנא לישוויה לטב, שבע זימנין ליגזרו עלך מן שמיא דליהוי טבא ויהוי טבא (טוב הוא וטוב יהיה, ה' יעשנו לטוב, שבע פעמים יגזרו עליך מן השמים שיהיה טוב, ויהיה טוב) (ברכות נה ב; רא"ש ברכות ט ה; רוקח ריב; כלבו ל; טוש"ע או"ח רכ א).

אמירה שבע פעמים

שבע פעמים שאמרו בגמרא, נחלקו בפירושו:

• יש סוברים שהוא חלק מהלחש (פירוש א בתוס' ברכות נה ב ד"ה שבע; תוס' ר"י החסיד ותוס' הרא"ש ושיטה מקובצת ומאירי ברכות שם), ופירושו: שיהיה עליו טוב בקיום מתמיד (מאירי שם), אבל אין צריך לאמרו אלא שלש פעמים (תוס' שם בשם ר"י), כדרך כל הלחשים (מגן אברהם רכ סק"ב).

• יש סוברים שאינו מן הלחש, והכוונה שצריך לומר שבע פעמים חלמא טבא וכו', וכן הם יענו אחריו שבע פעמים (תוס' שם, בשם יש מפרשים; תוס' רבי יהודה החסיד, ותוס' הרא"ש שם, בשם יש אומרים; רוקח ריב; טור שם, שכן נוהגים).

• יש שכתבו לצאת ידי שתי הדעות, שיאמרו טבא הוא וטבא ליהוי ארבע פעמים, ואחר כך יאמרו יחד עם שבע זימנין שלש פעמים (מגן אברהם רכ סק"ב, בשם רש"ל ומטה משה, וכתב שכן נוהגים).

• יש שכתבו שהחולם יאמר שלש פעמים רצופות חלמא טבא חזאי, והמטיבים יענו שלש פעמים חלמא טבא חזיתא (חלום טוב ראית), ויוסיפו פעם אחת חלמא טבא הוא כו', וליגזרו מן שמים כו', עד וטבא ליהוי, וכסדר הזה יעשו שלש פעמים (כלבו ל).

• יש אומרים שיאמר חמש פעמים (דעה ב בכלבו ל).

• ויש אומרים שבע פעמים (דעה ג בכלבו שם, וכן הוא בסידור הרב), עד שנמצא שהחולם אומר עשרים ואחת פעמים חלמא טבא חזאי, וכן המטיבים (סידור הרב).

אמירת הפסוקים

בגמרא מובא שאחר כך יאמרו שלשה פסוקים שיש בהם לשון הפיכה, שלשה פסוקים שיש בהם לשון פדיה, ושלשה פסוקים שיש בהם לשון שלום.

שלש הפיכות הן: הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה (תהלים ל יב); אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחוֹל וּבַחֻרִים וּזְקֵנִים יַחְדָּו וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִחַמְתִּים וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם (ירמיה לא יב); וְלֹא אָבָה ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם וַיַּהֲפֹךְ ה' אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה כִּי אֲהֵבְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ (דברים כג ו).

שלש פדויות הן: פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקֲּרָב לִי כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי (תהלים נה יט); וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה (ישעיה לה י); וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל שָׁאוּל הֲיוֹנָתָן יָמוּת אֲשֶׁר עָשָׂה הַיְשׁוּעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל חָלִילָה חַי ה' אִם יִפֹּל מִשַּׂעֲרַת רֹאשׁוֹ אַרְצָה כִּי עִם אֱלֹהִים עָשָׂה הַיּוֹם הַזֶּה וַיִּפְדּוּ הָעָם אֶת יוֹנָתָן וְלֹא מֵת (שמואל א יד מה).

שלש שלומות הן: בּוֹרֵא נוב נִיב שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר ה' וּרְפָאתִיו (ישעיה נז יט); וְרוּחַ לָבְשָׁה אֶת עֲמָשַׂי רֹאשׁ [השלושים] הַשָּׁלִישִׁים לְךָ דָוִיד וְעִמְּךָ בֶן יִשַׁי שָׁלוֹם שָׁלוֹם לְךָ וְשָׁלוֹם לְעֹזְרֶךָ כִּי עֲזָרְךָ אֱלֹהֶיךָ וַיְקַבְּלֵם דָּוִיד וַיִּתְּנֵם בְּרָאשֵׁי הַגְּדוּד (דברי הימים א יב יח); וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי וְאַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ שָׁלוֹם (שמואל א כה ו. ברכות נה ב; רוקח ריב; כלבו ל; טור או"ח רכ).

ויש מוסיפים לומר ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם (תהלים כט יא. כלבו שם, וכך הנוסח בסידורים).

ויש נוסחאות שמוסיפים לומר אחר זה את המזמור שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי וגו' (תהלים קכא); ואת הפסוק תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים וגו' (שם טז יא); ופרשת ברכת כהנים (במדבר ו כב - כז. כל הנוסח בסידורים).

ואחר כך אומרים לו: לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וגו' (קהלת ט ז. ארחות חיים א סדר הטבת חלום ד; כלבו ל). אלא שיש משנים המילים, מפני שראשי התיבות הן "אבל", ולכן יאמרו לך בשמחה אכול לחמך (ארחות חיים שם, בשם רבי יהודה החסיד, והובא בבית יוסף או"ח רכ א; מגן אברהם רכ סק"ב).

זכירת החלום

בשעת ההטבה יזכור את החלום במחשבתו (מגן אברהם רכ סק"א), ויש מי שכתב שיאמר החלום למטיבים, והם יפתרוהו לטוב (מאירי ברכות נה ב).

ויש מהראשונים שכתבו שאחר שאמר חלמא טבא חזאי, והם ענו לו חלמא טבא חזיתא, יזכיר להם החלום, ואם יכולים לפתרו - פותרים אותו לטוב כמו שיוכלו, ואחר כך יאמרו שלש ההפיכות וכו' כסדר שלמעלה (מאירי ברכות נה ב. ולא הוזכר בפוסקים).

זמן ההטבה

לכתחילה יעשה את ההטבה באותו היום שחלם את החלום, ואם לא עשהו באותו היום יעשנו ביום אחר (מחצית השקל רכ סק"א; משנה ברורה שם סק"ב).

זמן ההטבה - יש אומרים שהוא בסוף היום, אחר יציאת בית הכנסת (דרישה או"ח רכ סק"ג); ויש אומרים בשחרית (מגן אברהם רכ סק"ב, בשם של"ה; משנה ברורה רכ סק"ב), מיד אחר התפילה (ערוך השולחן רכ ה), ועל על פנים לא יאחר מחצות היום (כף החיים שם סק"א).

בשבת

מותר להיטיב חלום בשבת, ואף על פי שאסור לשאול צרכיו בשבת, לפי שהטבת החלום היא כפיקוח נפש (סדר היום, סדר קבלת שבת והדלקת הנר; אליה רבה רכ סק"א), ויש מי שכתב שנכון שיעשו ההטבה במוצאי שבת (פתח הדביר ב רכ; שדי חמד מערכת יום הכיפורים ג, ד"ה אחר החיפוש).

היחס לחלומות

כתבו האחרונים, שטוב שירגיל האדם את עצמו שלא לשים לבו לחלומות, כי רובם אין בהם ממש^[5], כמו שכתוב: כִּי בָּא הַחֲלוֹם בְּרֹב עִנְיָן (קהלת ה ב), דהיינו שדרך החלום לבוא ברוב הרהורים שמעיין ומהרהר ביום (רש"י שם). ונאמר: כִּי בְרֹב חֲלֹמוֹת וַהֲבָלִים וּדְבָרִים הַרְבֵּה כִּי אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא (קהלת שם ו) - השוה החלומות להבלים^[6]. ועיקר הכל הוא לירא מפני האלהים, ואז לא יירא מהחלום, אלא שאם נפשו עגומה עליו ודואג מהחלום יעשה הטבת חלום (ערוך השלחן רכ ד; אגרות חזון איש ב קמט. וראה ערכים: דברי חלומות; תענית חלום)^[7].

בברכת כהנים

נוסח התפילה

מי שראה חלום ואינו יודע מה ראה, דהיינו שאינו יודע מה טיבו של החלום, אם טוב או רע (רי"ף ומאירי ברכות נה ב); או שנשתכח ממנו החלום (מהרש"א שם, בדעת רש"י ד"ה ומשני דחזי), יעמוד לפני הכהנים בשעה שנושאים כפיהם ויאמר: רבונו של עולם אני שלך וחלומותי שלך, חלום חלמתי ואיני יודע מה הוא, בין שחלמתי אני לעצמי, ובין שחלמו לי חברי, ובין שחלמתי על אחרים^[8], אם טובים הם חזקם ואמצם כחלומותיו של יוסף, ואם צריכים רפואה רפאם כמי מרה על ידי משה רבנו וכמרים מצרעתה וכחזקיהו מחליו וכמי יריחו על ידי אלישע, וכשם שהפכת את קללת בלעם הרשע מקללה לברכה כן הפוך כל חלומותי עלי לטובה (ברכות נה ב; רי"ף שם; רא"ש ברכות ט ה; כלבו ל; טוש"ע או"ח קל א)^[9].

ונוהגים לסיים: ותשמרני ותחנני ותרצני, כנגד וישמרך ויחונך ושלום שהוא רצון (ט"ז שם סק"א; מגן אברהם שם סק"ב).

ויש מוסיפים לפני כן: ותבוא עלי ברכת כהניך ותשמרני, וכן לפני ותחנני ותרצני (ט"ז שם, בשם מהרש"ל, וראה מגן אברהם שם, שכתב שהמנהג שלא כרש"ל).

נוסח הירושלמי

בירושלמי יש נוסח אחר - אלא שלא הוזכר שם לאומרו בשעת נשיאת כפים (ראה להלן) – והוא: יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שיהו כל חלומותי שחלמתי בין בלילה הזה בין בשאר הלילות, בין שחלמתי אני ובין שחלמו לי אחרים, אם טובים הם יתקיימו עלי לששון ולשמחה לברכה ולחיים, ואם לדבר אחר כשם שהפכת את מי המרה למתיקה ומי יריחו על ידי אלישע למתיקה ואת קללת בלעם בן בעור לברכה כן תהפוך את כל החלומות הקשים ומה שחלמו אחרים לטובה לברכה ולרפואה ולחיים לשמחה ולששון ולשלום, ואחר כך יאמר שלשה פסוקים של הפיכות (ירושלמי ברכות ה א).

בברכת כהנים

כשאומר את התפילה יסיים עם הכהנים כדי שיענו הציבור אמן (ברכות נה ב; רי"ף שם; רא"ש ברכות ט ה; טוש"ע או"ח קל א), ששעת רצון היא (תוס' סוטה לט ב ד"ה אם).

ויש שכתבו טעם לדבר שיאמר בשעת נשיאת כפים לפי שכתוב: הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ (שיר השירים ג ז), ודרשו: אלו ששים אותיות שבברכת כהנים; כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב (שם ח) - שכל אחד ואחד שמו של הקדוש ברוך הוא נזכר בו, יברכך ה', יאר ה', ישא ה'; אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ (שם) - אפילו רואה אדם בחלומו החרב שלופה ונתונה בצוארו וקוטעת את ירכו משכים לבוקר והולך לבית הכנסת מפחד שראה בלילות בחלומו, ורואה את הכהנים נושאים את כפיהם, והחלום הרע מתבטל ממנו (רב נסים גאון ברכות נה ב, בשם מדרש ילמדנו, והוא במדרש תנחומא נשא טז). וברכת כהנים יש לה כח לתקן חלום רע כשמתפללים עליו באותה שעה (בית יוסף או"ח קל א).

ויש מן הראשונים שכתב שיכוין את השעה שהציבור מכוונים בה ביותר, והוא בשעת תפילה, וכל שכן בשעה שהכהנים נושאים כפיהם ועונים הציבור אמן אחריהם בכוונה יתרה ויתפלל על עצמו (מאירי ברכות שם).

בירושלמי לא הזכירו כלל שתפילה זו היא בשעת ברכת כהנים, אלא אמרו: זה שהוא רואה חלום קשה צריך לומר יהי רצון וכו' (ירושלמי ברכות ה א).

זמן האמירה

אף על פי שבשעת נשיאת כפים צריך להאזין לברכת כהנים, ואין לומר באותה שעה פסוקים (ראה סוטה מ א), התירו לומר התפילה על החלומות משום סכנה, שמא חלום מסוכן הוא שצריך רפואה (תוס' סוטה שם ד"ה כל).

ויש שהיו רגילים לומר התפילה בשעה שהכהנים אומרים וישמרך ויחונך שלום (הגהות מימוניות תפלה יד ז ה, בשם מורי רבנו, והוא הר"ם מרוטנבורג; ט"ז או"ח תקל סק"א). וכתבו על זה שיש לדקדק לומר ממש בשעה שמאריכים בכ"ף של וישמרך ויחונך, שכבר גמרו התיבה ומאריכים רק בניגון ההברה האחרונה, ואינו נראה כמי שאינו מאזין לברכה, ואף על פי שבסוף פסוק שלישי, שהיא התיבה שלום, אי אפשר להמתין עד שיסיימו התיבה, שהרי מאריכים בניגון קודם שיגמרו הם של שלום, מכל מקום מה שאפשר לתקן - יתקן (שו"ת תרומת הדשן כז, והביאו בבית יוסף שם).

אבל לא יאמר בשעה שעונים אמן, שכל הציבור צריכים לענות אמן (שו"ת מהרי"ל קמח).

בשבת

יש אומרים, שמותר לומר תפילת רבונו של עולם להטבת החלום גם בשבת; ויש אומרים שאין לאומרו בשבת, אלא אם חלם חלום רע באותו לילה (ראה מגן אברהם קכח ס"ק ע; משנה ברורה קל סק"ד).

מקום שאין כהנים

במקום שאין הכהנים נושאים כפיהם, יאמר את התפילה בשעה שהשליח ציבור אומר שים שלום, ומסיים יחד עמו, כדי שיענו הקהל אמן (תלמידי רבינו יונה ברכות נה ב; דרכי משה או"ח קל סק"א, ורמ"א שם א).

ואם ראה שלא יוכל לסיים עם השליח ציבור, יתחיל בשעה שהשליח ציבור אומר יברכך (לחם חמודות על הרא"ש ברכות ט ה אות כב, והביאו המגן אברהם תקל סק"ג).

ויש שכתבו שלעולם אם אין שם נשיאת כפים יאמר את הבקשה בשעה שהשליח ציבור אומר ברכת כהנים (ארחות חיים א סדר הטבת חלום ד; כלבו ל, בשם יש אומרים); או בעת שיענו הציבור אמן אחר ש"ץ (כלבו שם).

אמירת אדיר במרום

אם לא יכול להאריך לומר את התפילה (אגודה ברכות נה ב), או שגמר התפילה קודם שסיימו הכהנים, ועניית אמן של הציבור לא תהיה על תפילתו (ט"ז או"ח תקל סק"ב; מגן אברהם שם סק"ג; משנה ברורה שם סק"ו); או שלא הספיק לומר התפילה עד שהחזירו הכהנים פניהם (ערוך השלחן שם ב), יאמר: אדיר במרום שוכן בגבורה, אתה שלום ושמך שלום, יהי רצון מלפניך שתשים עלינו שלום (ברכות שם; טוש"ע או"ח קל א).

ויש שכתבו שיאמר תמיד אחר שהכהנים החזירו פניהם אדיר במרום כו' (רי"ף ורא"ש ברכות נה ב. וראה ט"ז שם סק"ב, שכן נהגו עכשיו, וכך הוא בסידורים).

ויש גורסים בגמרא: כשהכהנים מחזירים פניהם יאמר השוכן בגבורות שלום שים עלי שלום, ויענו הציבור אמן, ואם לא יכול לומר כל כך יאמר אדיר במרום כו' (גירסת בית נתן, הובא בדקדוקי סופרים ברכות שם, ובסידור אוצר התפלות).

המקריא לכהנים

המקריא לפני הכהנים לא יאמר תפילת רבונו של עולם, אף על פי שמובטח שיחזור למקומו להקרות להם (שו"ת מהרי"ל קמח; דרכי משה או"ח קל סק"א).

ללא חלום

לא יאמר תפילה זו בכל יום, אלא ביום שראה חלום (תורת חיים בבא קמא נה א; ט"ז או"ח תקל סק"ג).

ויש אומרים אותה בכל רגל, שבודאי חלם בין רגל לרגל (ט"ז שם, וכוונתו בחוץ לארץ שנוהגים שאין נושאים כפים אלא ברגלים).

הערות שוליים