מיקרופדיה תלמודית:התר מצטרף לאסור

הגדרה^[1] - איסור שאין בו השיעור הדרוש לחיוב העונש, יש שהיתר משלים שיעורו

גדרו

היתר המצטרף לאיסור לחיוב מלקות, לדעת הסוברים כן באיסורים מסויימים (ראה להלן):

• יש מהראשונים סוברים שהוא כשאין האיסור וההיתר מעורבים יחד, אלא כל אחד ניכר (רש"י פסחים מג ב ד"ה אף). אלא שיש מפרשים בדעתם שאף במעורבים יחד אומרים היתר מצטרף לאיסור (ר"ש טבול יום ב ג).

• יש מפרשים דוקא כשאינם מעורבים, אבל כשהם מעורבים יחד שאין האיסור ניכר, אינו בכלל היתר מצטרף לאיסור (תוספות הרשב"א לר"ש משנץ ירושלים תשט"ז פסחים מד א ד"ה אי הכי וד"ה ואי אמרת).

• ויש חולקים וסוברים שאין היתר מצטרף לאיסור אלא אם כן נתערבו האיסור וההיתר יחד (תוספות פסחים מג ב ד"ה כמאן).

ברוב היתר

אין אומרים היתר מצטרף לאיסור, אלא כשהאיסור רוב, וההיתר משלימו (נזיר לז א, ורש"י ד"ה בשלמא), או כשהאיסור חצי זית, וההיתר חצי זית (תוספות פסחים מד א ד"ה אלא); אבל כשההיתר מרובה מן האיסור - אין הוא מצטרף אל האיסור (נזיר שם לגירסתנו), לפי שהאיסור נתבטל מיד בהיתר (תוספות נזיר לו ב ד"ה שתי קופות), שאם הוא מין במינו וההיתר הוא רוב, האיסור בטל ברוב היתר, ואין כאן איסור כלל (מנחת כהן שם ד"ה אמנם)^[2].

בנזיר

נחלקו תנאים אם היתר מצטרף לאיסור בנזיר ששרה פתו ביין, כששיעור כזית הוא מהפת והיין ביחד, האם ההיתר של הפת מצטרף לאיסור של היין (משנה נזיר לד ב, ופסחים מד ב, ונזיר לו א, ורש"י. וראה גם פסחים מג ב, ונזיר לח א).

היתר מצטרף לאיסור בנזיר לסוברים כן, אם אומרים דוקא במשקים של איסור, כגון יין, או אף באוכלים, כגון חרצן וזג וענב, נחלקו אמוראים (נזיר לח א ורש"י).

להלכה נחלקו ראשונים: יש פוסקים שדבר המותר אינו מצטרף לדבר האסור בנזיר (רמב"ם נזירות ה ד); ויש סוברים הלכה כר' יוחנן, והיתר מצטרף לאיסור, בין באוכלים ובין במשקים (ראה רמב"ן במלחמות פסחים פרק ג).

בקדשים

היתר מצטרף לאיסור בקדשים (פסחים מה א, ונזיר לז ב), שבשר שלמים או חולין שנגעו בבשר החטאת ובלעו ממנו, והיתה החטאת פגול (ראה ערכו), או פסול אחר, אף זו שבלעה ממנה תיפסל; ואם היתה כשרה, הבולעת ממנה נאכלת כחומר החטאת, לפנים מן הקלעים ולזכרי כהונה, וליום ולילה אחד (רש"י פסחים שם. וראה ערך אכילת קדשים).

אף חכמים החולקים על ר' עקיבא בנזיר וסוברים שאין היתר מצטרף לאיסור (עי' לעיל), מודים בקדשים שהיתר מצטרף לאיסור (פסחים מה א; נזיר לז ב); ויש מהראשונים סוברים שסוגיות חלוקות הן בגמרא, ולסוגיא אחת חכמים חולקים אף בחטאת, וסוברים שאין היתר מצטרף לאיסור (נזיר שם לגירסת רש"י ).

להלכה נחלקו ראשונים: יש סוברים שבקדשים היתר מצטרף לאיסור (מאירי פסחים שם; מהר"ם חלאווה שם ד"ה מין); ויש חולקים וסוברים שאף בקדשים אין היתר מצטרף לאיסור (רבנו גרשום מאור הגולה כריתות ד ב).

בהקטרת שאור

שאור בל תקטירו - האיסור להקריב שאור במקדש (ראה ערך שאור ודבש) - אמר זעירי שאף בו היתר מצטרף לאיסור (פסחים מג ב, ונזיר לה ב, ושם לו א), שאם הקטיר חצי זית מקומץ של שאור, וחצי זית מצה - עובר (רש"י שם).

חכמים אינם סוברים בהקטרת שאור שהיתר מצטרף לאיסור (ראה פסחים שם).

להלכה כתבו בדעת ראשונים שבהקטרת שאור היתר מצטרף לאיסור (ראה כסף משנה ולחם משנה איסורי מזבח ה א).

באיסור חמץ

אף באיסור אכילת חמץ בפסח לזעירי היתר מצטרף לאיסור (פסחים מד א), ולר' יוחנן בנזיר בלבד היתר מצטרף לאיסור ולא בחמץ (שם מג ב).

להלכה פסקו ראשונים שאין היתר מצטרף לאיסור בחמץ (רמב"ם חמץ ומצה א ו, וכסף משנה שם; רמב"ן במלחמות פסחים מג ב); ויש שפסקו שבחמץ היתר מצטרף לאיסור (המאור פסחים מג ב).

בשאר איסורים

בשאר איסורים שבתורה אין היתר מצטרף לאיסור (ר' יוחנן וזעירי פסחים מג ב, ונזיר לה ב). חֵלֶב ובשר אין מצטרפים זה עם זה (ברייתא כריתות ד ב), ואם אכל חצי זית חֵלֶב וחצי זית בשר בבת אחת אין ההיתר משלים את שיעור האיסור לחייבו (רש"י פסחים מג ב).

אביי סובר שהיתר מצטרף לאיסור בכל איסורים שבתורה (פסחים מד א) לדעת הסוברים שבנזיר היתר מצטרף לאיסור, ולמדים בכל התורה מנזיר (תוספות שם ד"ה אלא); ויש מן הראשונים שכתבו שאף אביי חזר בו בדעת ר' עקיבא (תוספות נזיר לז א ד"ה אלא).

הערות שוליים