מפגל

כהן שעשה אחת מארבע עבודות הזבח (שחיטה, קבלת הדם, הולכת הדם, זריקת הדם) במחשבה לזרוק את דמו לאחר הזמן הקבוע לזריקת דמו, או במחשבה להקטיר את אימוריו לאחר הזמן הקבוע להקטרת אימוריו, או במחשבה לאכול את בשרו לאחר הזמן הקבוע לאכילתו.

כהן שפיגל, אם עשה זאת במזיד, שידע שהקרבן נפסל בכך - חייב לשלם את דמי הקרבן לבעלים, שהרי צריכים הם להביא קרבן אחר. ואפילו אם היה זה קרבן נדבה, שאין הבעלים חייבים להביא קרבן אחר, מכל מקום מאחר ו"קשה הדבר בעיני הבעלים, שהרי רוצים הם להביא דורון", משום כך חייב הכהן המפגל לשלם את דמי הקרבן.