פירוש רש"י לתלמוד

פירושו של רבי שלמה יצחקי (רש"י) על התלמוד הבבלי הינו הפירוש הבסיסי ביותר על הש"ס. פירושו נחשב לפירוש היסודי בלימודי הסוגיות, וכמעט כל המפרשים שאחריו, הראשונים והאחרונים, הביאו את דבריו ועסקו בהם. הפירוש מכונה פעמים רבות "הקונטרס", משום שנכתב בתור קונטרסים (מחברות) שכתב רש"י שבהמשך הודפסו כפירוש רציף.

תולדות פירושו[עריכה]

בניגוד לפירוש רש"י למקרא, פירוש רש"י לתלמוד לא נכתב כפירוש רציף, אלא כמחברות

מסכתות[עריכה]

פירושו של רש"י מצוי על רובו המוחלט של הש"ס. עם זאת, ישנם מספר מקומות שאותם רש"י לא הספיק לפרש, ופירושו הומשך על ידי תלמידיו ובני משפחתו. בפרק "חזקת הבתים" שבמסכת בבא בתרא נקטע פירושו, ונכדו רשב"ם מפרש במקומו. במסכת מכות (דף יט) פירושו נגמר במילה "טהור", ומשם המשיכו חתנו ותלמידו ריב"ן, וכך כתב: "רבנו גופו טהור ויצאה נשמתו בטהרה ולא פירש יותר, מכאן ואילך לשון תלמידו ר' יהודה ב"ר נתן". פירושו חסר גם על מסכתות נדרים ונזיר. יש המפקפקים ואומרים כי הפירוש הנדפס על מסכת מועד קטן אינו של רש"י (ישנם שני כתבי יד עם פירושים על מסכת זו המיוחסים לו). בין החוקרים יש המפקפקים גם בייחוס הפירושים על מסכת תענית, פרק חלק, חלק ממסכת זבחים וחלק ממסכת מנחות לרש"י.

דרכו וסגנונו[עריכה]

בדומה לפירושו למקרא, גם פירושו על התלמוד נכתב בלשון קצרה ותמציתית שמועדה לבאר את פשט הכתוב, ואינו בנוי על קושיות ותירוצים ולא עוסק בהשוואת דברי הגמרא למקורות אחרים, כפי שעשו בעלי התוספות. בפירושו, נוטה לבאר את דברי התלמוד מתוכם, ולכן פעמים רבות, בבואו לפרש דבר שתבאר הגמרא בהמשך יכתוב "לקמן מפרש" או "בגמרא מפרש" (כאשר מדובר על משנה).

לעיתים רש"י עוסק בבירור גרסאות, כאשר יש לכך השלכה פרשנית. במקרים כאלו, יסביר, לרוב, מדוע דעתו לגרוס כך ולא אחרת. לרוב הוא יציין את שינויי הגרסאות במילים "הכי גרסינן" (או בראשי תיהות: ה"ג), שפירושן "כך אנו גורסים".

פעמים רבות הסביר רש"י מילים מסובכות בגמרא, ותרגמן ללועזית (לרוב לצרפתית עתיקה). בדורנו, קמו מספר ספרים והוצאות שתרגמו את לעזי רש"י לעברית (בהם מהדורת הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), מהדורת "ש"ס וילנא החדש" של מכון "מסורת הש"ס" חיבור "אוצר הלעזים" או "לעזי רש"י" מאת ד"ר משה קטן ועוד).

העיסוק בפירושו[עריכה]

רוב ככל מפרשי התלמוד שקמו אחריו, ראשונים ואחרונים, הביאו את דבריו ועסקו בהם. פעמים רבות, הקשו עליו או דחו את דבריו, בייחוד בפירושי התוספות. אחד מצאצאיו, רבי יהושע מקראקא (המכונה "ר' יהושע חריף") כתב את הספר מגיני שלמה שנועד לתרץ את קושיות בעלי התוספות על רש"י.

לקריאה נוספת[עריכה]

• הרב ד"ר ירמיהו מלחי, רש"י- הפירוש לתלמוד, בהוצאת מוסד הרב קוק

קישורים חיצוניים[עריכה]

• ש"ס עם פירושי רש"י, ויקיטקסט