פרשני:משנה תורה לרמב"ם :הלכות דעות ד טו

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

משנה תורה לרמב"ם :הלכות דעות ד טו ואם אדם אדם לא מתעמל, או שמתאפק מלהתפנות למרות שצריך , או שהמעיים שלו קשים ולא מצליח להתפנות או שמתפנה בקושי, גם א םאכל רק אוכל שטוב לבריאותו והלך לפי כל כללי הרפואה, תמיד יהיה לו כאבים, וכוחו ימעט. ואם אדם אוכל למרות שהוא כבר שבע ואוכל בכוח יותר ממה שהוא צריך (אכילה גסה) הרי זה כמו רעל לגוץ וזה הגורם העיקרי לכל המחלות. רוב המחלות באות משתי סיבות: או מאכילת מאכלים לא בריאים, או מפני אכילה שלא לצורך (אכילה גסה) אפילו אם אוכל מאכלים שטובים לגוף. את הכלל הזה שלמה כבר הזכיר באומרו: "שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו"

1. הפניה משלי כא כג

כלומר: מי ששומר על הפה שלו ולא אוכל מאכלים רעים ולא אוכל עד כדי שביעה אלא משאיר עצמו רבע משובעתו (ראה הלכה ב), ומי ששומר על לשונו ומדבר רק על הצרכים שלו (או דברי חוכמה ותורה ראה פרק ב הלכה ד)אזי הוא שומר עצמו מצרות.