פרשני:משנה תורה לרמב"ם :הלכות יסודי התורה ב י

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

משנה תורה לרמב"ם :הלכות יסודי התורה ב י הקדוש ברוך הוא מכיר את אמיתתו לחלוטין כמו שהיא באמת. הידיעה של הקדוש ברוך הוא היא לא דבר נפרד ממנו כמו הידיעה שלנו שהיא יכולת שלנו אבל היא לא מהותנו, שהמהות שלנו והדעת שלנו זה שתי דברים שונים. בניגוד אלינו הקדוש ברוך הוא, הוא ודעתו וחיוו אחד מוחלט לגמרי. שאם דעתו וחייו היו מהויות נפרדות ושונות ממנו היו אלוהויות רבות הוא וחיו ודעתו, וחס ושלום אין הדבר ככה אלא הוא אחד באופן מוחלט לגמרי. ממילא יוצא שהוא היודע הוא הידיעה והוא הידוע(למשל אדם שמבין צורה של חיה מסוימת אז לפני שהבין את הצורה יש שלוש דברים נפרדים יש את האדם שרוצה להבין, יש את כוח הידיעה שיגרום לו להבין ויש את החיה שצורתה תובן. הקדוש ברוך הוא לא מופרד לדברים אלה אלא הוא, וכוח הידיעה שלו והדבר אותו הוא יודע הכול אחד). ואת אחדות ה' אי אפשר לאמר או לשמוע והאדם לא יכול להבין אותו עד הסוף, ולכן לעומת בני האדם שקוראים להם בלשון חי (מנוקד בצירה) כמו "חי פרעה" "חי נפשך" לקדוש ברוך הוא אומרים בלשון "חי ה'" (מנוקד בפתח) כיוון שחיו הם הם הוא ולא כמונו או כמו המלאכים שחיהם נפרדים מגופם. ממה שאמרנו יוצא שהכרת הקדוש ברוך הוא את העולם לא נובעת מחמת הכרתו את הברוא כיצור בפני עצמו אלא הוא יודע אותם מחמת זה שהוא מכיר את צמו שהרי הוא והדבר שהוא יודע זה אחד ומתוך הכרתו את עצמו הוא מכיר את שאר הדברים. וכיוון שהוא יודע עצמו הוא יודע הכול שכל המציאות הקיימת נסמכת עליו.